מחבר: קציעה אביאלי-טביביאן

שנת ההוצאה: תשס"ג 2003

מילות מפתח: ציונות; המהפכה התעשייתית; לאומיות; המהפיכה התעשייתית; מהפכה תעשייתית; מהפיכה תעשייתית; לאומנות; לאום

הספר עוסק בחידושים הרעיוניים והמעשיים של המאה ה-19: עליית הליברליזם והלאומיות, המהפכה התעשייתית והתארגנות הפועלים, האימפריאליזם החדש, התערערות האימפריה העות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה; האמנציפציה וקשיי שימור הזהות היהודית, האנטשימיות החדשה והרעיון הציוני, שינויים במעמדה של ארץ ישראל והעליה הראשונה והשניה. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרי לימוד

תוכן הספר:

• מסע על העבר: עולם מודרני נולד, המאה ה-19‬

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• יחידה 1: אל עולם מודרני

• "הגעת הרכבת לתחנת סן לזאר‭,"‬ פריס, 1877 (ציור שמן של קלוד מונה)

• פרק א ראשית הליברליזם והלאומיות באירופה

• מאבק על עיצוב פני אירופה

• מפה ‭:1‬ קיסרות נפוליאון בשיאה, 1812

• קונגרס וינה, ‭- 1815‬ חלוקת אירופה בין המדינות המתכנסות (קריקטורה) כותרת הקריקטורה היא: "עוגת המלכים‭."‬ מנהיגי מדינות אירופה "פורסים" חלקים ממפת אירופה.

• מפה ‭:2‬ אירופה אחרי קונגרס וינה, 1815

• קונגרס וינה, ‭- 1815‬ "הקונגרס הרוקד" (קריקטורה) לצד דיונים פוליטיים מייגעים בילו המתכנסים בקונגרס - מלכים, נסיכים, יועצים מדיניים וקציני צבא - בסעודות מפוארות ובנשפי ריקודים. לכן נקרא הקונגרס גם בשם: "הקונגרס הרוקד‭."‬

• "כיפה אדומה" והזאב

• מהפכות ליברליות ולאומיות באירופה

• קרב בפריס בעת מהפכת 1830 אזרחים לוחמים באחד מרחובות פריס. אחד הלוחמים מניף את דגל צרפת, "הטריקולור" - דגל שלושת הצבעים, שנקבע בימי המהפכה הצרפתית ‭.(1789)‬ שימו לב לנפגעים. התמונה צוירה כשנה לאחר האירוע, וייתכן כי האמן היה עד לאירועים.

• לוחם חירות יווני בתלבושת לאומית לאחר קרב בעיר סלונה, 1821 עמידתו הגאה של הלוחם ומבטו הנחוש מביעים תחושת ניצחון. בידו האחת חרב בעלת להב ארוך ובשנייה - דגל. לרגליו מוטלות גוויות המנוצחים.

• אזרחים אוסטרים על מתרס (בריקדה) שהוקם באחד מרחובות וינה בעת המהפכה ב‭1848–‬ מתרסים שהוקמו במרכזי הערים איפיינו את מהפכות "אביב העמים" וביטאו את עליית כוחם ומעורבותם של המוני האזרחים בחיי המדינה.

• ג'וזפה מציני

• גריבלדי נכנס לעיר נפולי, ספטמבר 1860

• מפה ‭:3‬ תהליך איחודה של איטליה ‭(1870-1858)‬ לפני האיחוד כללה איטליה את ממלכת סרדיניה (ובה סרדיניה ופיימונטה‭,(‬ ממלכת שתי הסיציליות ומדינת האפיפיור. המדינות טוסקנה, מודנה ופרמה היו קשורות לאוסטריה. לאחר קונגרס וינה סופחו לאוסטריה ונציה ולומברדיה.

• ויטוריו אמנואלה השני נכנס למילנו בתהלוכת ניצחון

• הקנצלר ביסמרק והקיסר וילהלם הראשון, 1870 וילהלם לביסמרק: "על איזה ניצחון באת לבשר לי‭"?‬

• הכתרת וילהלם, מלך פרוסיה, לקיסר הראשון של גרמניה המאוחדת, 18 בינואר 1871 הטקס נערך באולם המראות שבארמון מלכי צרפת - בוורסאי שבקרבת פריס. בטקס הוכרז על הקמת הרייך השני, הקיסרות הגרמנית. הרייך השני התקיים במשך 37 שנים, עד תום מלחמת העולם הראשונה ‭.(1918)‬

• מפה ‭:4‬ תהליך איחודה של גרמניה ‭(1871-1865)‬

• מפה ‭:5‬ אירופה בשנת 1871

• פרק ב המהפכה התעשייתית וצמיחת תנועת הפועלים

• תהליך התיעוש באירופה

• אריגה בבית חרושת באמצעות מכונות המופעלות במנועי קיטור, 1834

• טווייה בבית באמצעות נול. קובנטרי, אנגליה

• אוניית הקיטור "הקיסר וילהלם הגדול‭1897 ,"‬ (כרזת פרסומת לחברת ספנות)

• אוניית מפרש, אנגליה, 1837

• ג'יימס ואט הצעיר עוקב אחרי אדים הנפלטים מקומקום מים רותחים מספרים כי ג'יימס ואט החל לטוות רעיונות באשר לכוח הקיטור עוד בצעירותו, כאשר עקב אחרי בעבוע המים הרותחים בקומקום.

• תרשים ‭:1‬ צריכת כותנה וצמר באנגליה, ‭1840-1780‬ על פי: כריסטופר הרווי, המהפכה התעשייתית, עמ' 67

• תרשים ‭:2‬ תפוקת הפחם במבחר מדינות באירופה (במיליוני טונות) על פי: פרץ מרחב, תולדות תנועת הפועלים הבינלאומית, עמ' 98

• רכבות משא. אנגליה, 1830 מטענים מסוגים שונים, ובהם גם בעלי חיים, הועברו באמצעות הרכבת.

• קו הרכבת ליברפול–מנצ'סטר, 1831 בחלק העליון של התמונה - רכבת המחלקה הראשונה; הנוסעים יושבים בקרונות סגורים. בחלק התחתון - רכבת המחלקה השנייה; הנוסעים יושבים בקרונות פתוחים.

• תחבורה ציבורית מסורתית במרכז לונדון, 1829

• מפה ‭:1‬ רשת מסילות הברזל באירופה בשנת 1840

• מפה ‭:2‬ רשת מסילות הברזל באירופה בשנת 1880

• מתוך: פרץ מרחב, תולדות תנועת הפועלים הבינלאומית , עמ' 100 מסמך ‭:3‬ רישום פטנטים על המצאות במדינות המתועשות באירופה

• תרשים ‭:3‬ מגמת גידול האוכלוסייה במבחר ערים באנגליה, ‭1850-1760‬

• מנצ'סטר - עיר תעשייה, אנגליה, 1861

• דמותה של חברה בתהליך תיעוש

• משפחה אירופית מן הבורגנות - בשעת פנאי, 1824 בתמונה - משפחה מורחבת: סבתא, הורים, ילדים. שימו לב לעיסוקו של כל אחד מבני המשפחה.

• בחדר האורחים של משפחה בורגנית באנגליה, 1841 שימו לב לריהוט בחדר, לחפצי הנוי, לדמויות וללבושן. תוכלו להתרשם משתי התמונות שמופיעות בהן משפחות בורגניות - התמונה בעמוד זה והתמונה בעמ' ‭.40‬

• הריהוט שבחדר הוא ריהוט בסיסי הנדרש לחיי היומיום. השוו תמונה זו לתמונות הבתים של הבורגנים (עמ' ‭.(41 ,40‬ בבית של משפחה ממעמד הפועלים, סקוטלנד, 1856

• בתים ברובע מגורים של פועלים בלונדון, 1854 בבתי הקומות הצפופים ברובע המגורים של הפועלים בולטות הדלות וההזנחה.

• סוציאליזם הגות ועשייה

• שיעור ריקוד בבית הספר של רוברט אואן בניו–לנרק, 1825 הריקוד נקרא "קוודריל" ומבצעים אותו ארבעה זוגות של רוקדים. בתמונה שלפנינו שלוש קבוצות של שמונה רוקדות. שימו לב לאולם שטוף האור, לקבוצת הנגנים ולכרזות שעל הקיר.

• פגישה בין קרל מרקס (משמאל) ופרידריך אנגלס (מימין‭1844 ,(‬

• "פועלי כל הארצות - התאחדו‭,"‬ כרזה סוציאליסטית, 1895 בקירוב

• סדנת ההיסטוריון: ילדים במהפכה התעשייתית בראי הספרות

• ילדים יתומים ועזובים בבית מחסה בשעת הארוחה. אנגליה, 1882 (פרט)

• ילדים יתומים ועזובים בבית מחסה בשעת הארוחה. אנגליה, 1882

• ילד–שוער במכרה פחם, המחצית הראשונה של המאה ה‭19–‬ תפקידו של הילד הוא לפתוח את השער בכל פעם שעגלת פחם מתקרבת. במשך כל יום העבודה, כ‭12–‬ שעות, יושב הילד–השוער בחשיכה.

• ילד מוביל עגלת פחם, המחצית הראשונה של המאה ה‭19–‬ העגלה קשורה לגופו של הילד, והוא מושך את העגלה ומתקדם בהליכה על ידיו ורגליו.

• נשים וילדות עובדות בבית מלאכה לייצור נעליים, המאה ה‭19–‬

• ילדים עובדים במטווייה, אנגליה, המחצית הראשונה של המאה ה‭19–‬

• מנקה הארובות והילדה (איור מתוך הספר "ילדי המים‭(1863 ,"‬

• ילדים עובדים במתפרה, לונדון, 1848 הילדים כורכים חוטים על סלילים - לצורך התפירה במכונות התפירה. אצבעותיהם הדקות והגמישות התאימו במיוחד לעבודה זו. המשגיח מכה את אחד הילדים שכנראה התרשל בעבודתו.

• ילדים גוררים עגלות טעונות בפחם, המחצית הראשונה של המאה ה‭19–‬ הילדים, שהיו קשורים בשרשרת ברזל לעגלות הפחם, גררו את העגלות כשהם נמצאים בתנוחה כמעט אופקית במשך רוב שעות היום.

• ילדים מנקי ארובות והמעביד שלהם, לונדון, 1804

• פרק ג העידן המודרני עידן ההמונים

• תמורות בחיי היחיד והחברה

• גידול האוכלוסייה באירופה על פי: דייויד תומסון, אירופה מאז נפוליאון, חלק א, עמ' 108

• זריקת חיסון נגד אבעבועות, צרפת, שנות העשרים של המאה ה‭19–‬ מחלת האבעבועות היא מחלה מדבקת שעלולה לגרום סיבוכים ואף מוות. החיסון למחלה פותח ב‭1798–‬ בידי רופא אנגלי ונמצא בשימוש גם כיום.

• הקמת מערכת ניקוז בלונדון, 1845

• רחצה באמבטיה, 1860 (איור מכתב עת צרפתי)

• יום כביסה, 1875

• משפחת מהגרים אירית בדרכה ליעד ההגירה (ציור שמן מאמצע המאה ה‭(19–‬

• מפה ‭:1‬ ההגירה מאירופה, ‭1914-1850‬

• יהודים מהגרים מרוסיה לאנגליה, 1891 רופא בודק מהגרים יהודים בהגיעם לנמל ליברפול.

• אוניית מהגרים, שנות השמונים של המאה ה‭19–‬

• "המרפסת של מסעדת יעקב בנינשטדן על האלבה‭,"‬ מקס ליברמן, ציור שמן, 1902 מקס ליברמן ‭,(1935-1847)‬ צייר יליד ברלין. שימש מורה וחבר האקדמיה הקיסרית לאמנות בברלין. ליברמן השתייך לקבוצת אמנים מודרנים בגרמניה. אחד מציוריו המפורסמים הוא דיוקנו של הינדנבורג, שהיה נשיא גרמניה. ב‭1932–‬ התמנה לנשיא הכבוד של האקדמיה הפרוסית לאמנות. עם עליית הנאצים לשלטון, ב‭,1933–‬ אסרו עליו הנאצים לעבוד, והוא פרש.

• גילויי הדמוקרטיה באירופה מתרחבים

• סופרז'יסטיות מפגינות בלונדון, 1908 הנשים נושאות כרזות בעד מתן זכות בחירה לנשים.

• תעמולת בחירות נואם מן הסוציאליסטים מציג את רעיונותיו לפני קהל מגוון, 1891

• בתור לשקילת תינוקות, אנגליה

• כיתה בבית ספר ממשלתי באנגליה, 1880 בנים ובנות בגילים שונים לומדים זה לצד זה. בכיתה כמה מורות.

• איכות החיים משתפרת

• מכשיר הטלגרף, תחילת המאה ה‭19–‬ האדם היושב הוא המפענח, המכתיב את תוכן ההודעה לשליח. השליח מעביר את ההודעה הכתובה לנמען.

• "שלווה ואושר" - הטלפון מקצר מרחקים בין אוהבים, 1884 (הדפס)

• רוקדים במועדון פריסאי, 1865

• משחק כדורגל, אנגליה, 1881

• יוצאים לפיקניק בחיק הטבע, 1900

• יחידה 2: יהודים בעולם משתנה

• "החתונה‭,"‬ גרמניה, 1861 (ציור שמן של מוריץ אופנהיים)

• פרק ד היהודים במערב אירופה ובמרכזה: שחרור ומחירו

• תמורות במעמדם המשפטי של היהודים

• מפה ‭:1‬ תהליך האמנציפציה של יהודי אירופה בסוף המאה ה‭18–‬ ובמאה ה‭19–‬

• טקס כניסתו של הברון ליונל דה רוטשילד לבית התחתון של הפרלמנט הבריטי, 1858

• פרעות הפ–הפ בפרנקפורט, 1819 פרטי ריהוט מושלכים מן הבתים. אזרחים - גברים ונשים - משתתפים בפרעות.

• היינריך היינה, 1827

• פוגרום ביהודי דירמנאך, גרמניה, 23 בפברואר 1848

• קופסה לבשמים עשויה כסף, הולנד

• רעשן לפורים עשוי כסף, אוסטריה

• גבריאל ריסר מתמנה לשופט בבית המשפט העליון בהמבורג (קריקטורה גרמנית) הכיתוב בתחתית הקריקטורה: "אין ספק שהוא [ריסר] פרץ פירצה שיעברו דרכה עוד ועוד אנשים‭".‬

• הסמל של משפחת רוטשילד בחלק התחתון של הסמל כתוב בלטינית: "אחדות, יושר, חריצות‭."‬

• יהודים ויהדות בעידן של תמורות

• מודעת פרסומת של חברת הרמן טיץ, 1920 בקירוב החברה, שבעליה היו יהודים, נוסדה ב‭1897–‬ ושלטה באחת מרשתות הכלבו הגדולות בגרמניה - עדות להשתלבות של יהודים בכלכלת המדינה. במודעת פרסומת זו מופיעים שמות הערים שיש בהן סניפים של חברת טיץ ובהן: מינכן, המבורג, שטוטגרט.

• משפחת שטרסבורג היהודית, גרמניה, 1870 התמונה מעידה על השתלבותם של יהודים בחברה הגרמנית. בני המשפחה לבושים ומסורקים על פי האופנה הנהוגה בסביבתם.

• שמואל הולדהיים

• קופסה לאתרוג, גרמניה, 1860

• בבית כנסת רפורמי בברלין בית הכנסת נחנך ב‭.1889–‬ מעל ארון הקודש ניצב עוגב.

• אולם התפילה בבית כנסת אורתודוקסי בגרמניה בית הכנסת ברחוב אוריינבורג בברלין נבנה בשנים ‭,1866-1859‬ והיה בית הכנסת המרכזי של יהודי ברלין.

• חנוכייה, גרמניה, המאה ה‭19–‬

• החת"ם סופר, אמצע המאה ה‭19–‬ (ציור שמן)

• הרב שמשון רפאל הירש, 1840 בקירוב

• חינוך בנות ברוח האורתודוקסיה החדשה כיתת בנות בבית הספר הריאלי, בית ספר שמשון רפאל הירש, פרנקפורט על המיין, ‭.1906‬ בית הספר נוסד בשנת ‭.1853‬

• גביע לפסח שניתן במתנה לרב שמשון רפאל הירש, פרנקפורט, 1863

• יום–טוב (ליאופולד) ליפמן צונץ, 1864 (תחריט)

• דעת הקהל היהודית מתבססת

• אדולף כרמיה

• הגידול ברשת החינוך של כי"ח בשנים ‭1913-1865‬ מתוך: אהרן רודריג, חינוך חברה והיסטוריה, עמ' 33

• רבנים ומורים בבית הספר כי"ח (אליאנס‭,(‬ תוניס, 1886 הדמויות בתמונה מעידות על השינויים שחלו בחברה היהודית בתוניס. מן הצד האחד - רבנים בלבוש מסורתי, ומן הצד האחר - מורים גלויי ראש בלבוש מערבי.

• כיתה בבית הספר כי"ח (אליאנס) לבנות, בגדד, 1902 בית הספר הוקם ב‭1866–‬ ונקרא על שם לורה כדורי, רעייתו של הנדבן בן הקהילה היהודית - אליעזר כדורי. יציאתן של בנות ללימודים מחוץ לביתן היא עדות לשינויים שהתרחשו בקהילה היהודית.

• פרק ה יהודי רוסיה בחיפוש אחר זהות

• השלטון נוקט מדיניות של "תיקון היהודים"

• משפחת שטרן, משפחה יהודית מאוקראינה, סוף המאה ה‭19–‬

• "החתונה‭,"‬ מרק שגאל, ציור שמן, 1910 מרק שגאל ‭,(1985-1887)‬ צייר יהודי בן העיירה ויטבסק שברוסיה הלבנה (מפה ‭,1‬ עמ' ‭.(100‬ למד ב"חדר" ואחר כך בבית ספר כללי ובבית ספר לאמנות בפטרסבורג. בשנת 1910 עזב את רוסיה ועבר לפריס לתקופה מסוימת, שב לרוסיה ואחר כך עבר לברלין. לדבריו, שורשי אמנותו מצויים בעיירה היהודית, ואכן, בציוריו דימויים המבטאים את זיכרונותיו מן העיירה היהודית של ימי ילדותו. בתמונה זו אפשר להבחין בבתי העיירה, וכן בכליזמרים, בשואב המים ובדמויות אחרות מן העיירה.

• מפה ‭:1‬ תחום המושב, 1881

• מגזרת נייר צבועה בצבעי מים עם עיטורי זהב, לבוב, 1900

• חנוכייה מפולין, המחצית השנייה של המאה ה‭19–‬

• חנוכייה של בית כנסת, פולין, המאה ה‭19–‬

• חיילים יהודים מסנט פטרסבורג, רוסיה, סוף המאה ה‭19–‬

• יהודים רוסים בלבוש מסורתי בדרכם ל"יום שוק"

• יהודי שואב מים, רוסיה, 1900 בקירוב (גלויה)

• יהודי מוכר לחם, ורשה, פולין, 1880

• תרשים ‭:1‬ מספר התלמידים היהודים בגימנסיות ובאוניברסיטאות ברוסיה, במחצית השנייה של המאה ה‭19–‬ מקור לנתונים: עמנואל אטקס (עורך‭,(‬ הדת והחיים, עמ' 287

• פרעות ביהודי אודסה, 1871 (רישום)

• כתבה על רצח הצאר אלכסנדר השני, עיתון "המליץ‭15 ,"‬ במרס 1881 "המליץ" היה השבועון העברי הראשון שיצא לאור בשנים ‭1904-1860‬ בתחומי רוסיה.

• המשכילים היהודים ברוסיה: מ"תיקון היהודים" ללאומיות

• שער של העיתון "השחר‭,"‬ וינה, תרל"א פרץ סמולנסקין ‭(1885-1842)‬ סופר עברי משכיל, אשר פנה אל הלאומיות היהודית ופעל לתחיית השפה העברית. בספריו תיאר את חיי היהודים בתחום המושב. בין ספריו: "קבורת חמור‭,"‬ "התועה בדרכי החיים‭."‬

• פרץ סמולנסקין (גלויה)

• פרק ו האנטישמיות המודרנית

• הסיבות להתעוררות האנטישמיות המודרנית

• שלושה דורות לבית רוטשילד במרכז - מאיר אנשל רוטשילד ‭(1812-1744)‬ וסביבו חמשת בניו, ונכדו ליונל.

• "הקפיטליזם היהודי המנצל‭,"‬ אוסטריה, 1900 (קריקטורה) הקריקטורה מתארת פועלים גרמנים מניעים רכב שבו נוסעת משפחה יהודית. המסר העולה מן הקריקטורה: הפועלים הגרמנים הם העובדים היצרנים והם מנוצלים בידי היהודים הקפיטליסטים.

• גילויי האנטישמיות המודרנית במרכז אירופה ובמערבה

• בפינית:

• ביוונית:

• בפולנית:

• "אדולף שטקר - הקדוש של הבריונים" (קריקטורה) הקריקטורה הופיעה בעיתון גרמני ‭.(1885)‬ הכומר שטקר נראה מטיף לחסידיו המכונים בידי המאייר "בריונים‭."‬ הקריקטורה מבטאת התנגדות לתפיסת המשטר.

• בטקס הסרת דרגותיו הצבאיות של דרייפוס לאחר שדרגותיו של דרייפוס הוסרו מעליו, שבר קצין את חרבו - כסמל לסילוקו מן הצבא.

• כרזה נגד דרייפוס, 1896 מכותרות הכרזה: "האמת על הקנוניה הגדולה של ברנאר לזאר ועמיתיו‭;"‬ "האמת על הקשר להרוס ולהשפיל את צרפת‭;"‬ "משפט חוזר‭;"‬ "הוציאוהו להורג‭"!‬

• כרזת תמיכה בדרייפוס, 1899 כותרות הכרזה: "דרייפוס חף מפשע. תחי צרפת! יחי הצבא! תחי הרפובליקה! הלאה הבוגדים‭"!‬ במרכז הכרזה - תמונתו של אלפרד דרייפוס ומסביבו תומכיו ובהם אמיל זולה וברנאר לזאר.

• אנטישמיות מטעם השלטון ברוסיה

• ספרי תורה שחוללו בעת פרעות "סופות בנגב‭,"‬ רוסיה, 1881

• רצח הצאר אלכסנדר השני, מרס 1881

• כנס מחאה על היחס ליהודי רוסיה, עיריית לונדון, 1890 בכנס השתתפו הדוכס מווסטמינסטר ‭,(4)‬ ראש העיר ‭(6)‬ והרב הראשי הרמן אדלר ‭.(10)‬

• יהודים ניצולי פוגרום ברוסיה (ציור שמן מאת וילהלם וכטל, 1915 בקירוב)

• ספרי תורה שחוללו בפוגרום קישינב מובאים לקבורה בבית עלמין יהודי, אוקראינה, 1903

• מפה ‭:1‬ הגירת יהודים מתחום המושב, ‭1914-1850‬

• סדנת ההיסטוריון: הקריקטורה בשירות הפוליטיקה

• האמנציפציה של היהודים באוסטריה, 1848 (קטע מתוך קריקטורה)

• "האווז נעשה יהודי‭1907 ,"‬

• האמנציפציה של היהודים באוסטריה, 1848 יהודים לבושים במדי המשמר הלאומי האוסטרי ועל דגלם הסיסמה: "רווח כלכלי - ושלטון בנוצרים‭."‬

• יום בחירות

• הברון רוטשילד ושר המסחר הגרמני, פרנקפורט, 1848

• צ'רלס דרווין

• יחידה 3: עולם חדש - ישן

• "יפו, מבט מדרום‭,"‬ ציור של דיוויד רוברטס מספרו מסע לארץ הקודש, ‭1849-1842‬

• פרק ז האימפריאליזם האירופי בשטחי אסיה ואפריקה

• המירוץ האימפריאליסטי חדש בלבוש ישן

• המאבק בין אנגליה לצרפת על אזורים באפריקה, 1904 (קריקטורה)

• מפה ‭:1‬ האימפריאליזם האירופי בשטחי אסיה ואפריקה במאה ה‭19–‬

• ההשתלטות הבריטית על אפריקה (קריקטורה, דצמבר ‭(1892‬ ססיל רודז מניח רגליו על כל שטחה של אפריקה, כסמל לאימפריאליזם הבריטי.

• מיסיונרים עורכים טקס טבילה לתושבים בסן סלבדור, קונגו תחתית, 1907 (גלויה)

• רודיארד קיפלינג כותב ביער (קריקטורה, ‭(1929‬

• אימפריות חדשות צומחות באסיה ובאפריקה

• "בטבעת הגומי" (קריקטורה, נובמבר ‭(1906‬ ליאופולד השני, מלך בלגיה, מוצג כנחש הלופת אדם שחור - סמל לקונגו. קונגו הפכה למעין אחוזה פרטית של המלך, ותושביה נתקלו ביחס מחפיר מצד הבלגים.

• ססיל רודז עורך הסכם עם שבט אפריקני, 1896

• כלי רכב "אנושי" לגבירה בריטית, 1828

• ארוחת ערב במועדון קצינים, הודו, 1892

• האירופים בעיני הסינים, איור, 1839 בעיני המאייר הסיני - האירופי הוא שעיר ואפו ארוך.

• בוקסרים הורסים מסילת ברזל בין פקין להונג קונג, יוני 1900

• בוקסרים מחבלים בקווי הטלגרף והורגים יריבים, יוני 1900

• בוקסרים תולים כרזות קיר נגד האירופים, יולי 1900 כותרת הכרזה: "מוות לזרים‭"!‬ התמונה הופיעה בעיתון צרפתי, והדבר מעיד על התעניינותם של האירופים במרד הבוקסרים.

• חלק מהחומה הסינית, 1840

• תוצאותיו של מפגש בין כוחות שאינם שווים

• שיעור בתפירה, מזרח אפריקה, 1898

• "המקהלה האפריקנית‭1891 ,"‬ המקהלה הוקמה בידי בריטים. המשתתפים לבושים בתלבושות המסורתיות של שבטיהם.

• צרפתים מלמדים את התושבים המקומיים עבודות גננות, מדגסקר, 1897

• פרק ח אגן הים התיכון מסורת, קידמה ומשבר

• אימפריה מוסלמית במפגש עם תרבות המערב

• הבזאר הגדול של איסטנבול, 1873

• נפוליאון בקהיר

• המסגד סולטאן אחמד, איסטנבול, 1810

• מחמוד השני - לפני הרפורמה

• קבלת פנים לשגרירים אירופים בארמון הסולטאן באיסטנבול

• האימפריה העות'מאנית מתפוררת

• מצר הבוספורוס והעיר איסטנבול

• כניעת אלג'יר לפני הכוחות הצרפתיים, 1847

• מפה ‭:1‬ האימפריה העות'מאנית במהלך המאה ה‭19–‬ ובראשית המאה ה‭20–‬

• מוחמד עלי נפגש עם משלחת מבריטניה, 1839 מוחמד עלי יושב "ישיבה מזרחית" על ספה. התמונה מבטאת את המפגש בין תרבות המזרח לתרבות המערב, ובולטים בה סגנונות הלבוש של אנשי המזרח ושל אנשי המערב.

• חנוכת תעלת סואץ, 1865

• כרזה להצגת הבכורה העולמית של האופרה "אאידה‭,"‬ קהיר, 1871

• מצרים והמערב תיירים מערביים מצטלמים בגיזה, על רקע הפירמידות והספינקס. הספינקס הוא פסל אבן ענקי בדמות אריה רובץ בעל ראש אדם. התיירים יושבים על גבי גמלים, כלי התחבורה הנפוץ, ולצדם מובילי הגמלים בלבושם המסורתי. מימין - הצלם.

• קהיר, 1880 בקירוב

• תזמורת צבאית בריטית באחד מרחובותיה המרכזיים של קהיר, 1887

• שוק, ביסקרה, אלג'יריה, 1900 בקירוב

• כיכר הרפובליקה באלג'יר, 1900 בקירוב לאחר שאלג'יר הייתה לחלק מצרפת, נקראו רחובות בעיר בשמות הקשורים להיסטוריה של צרפת.

• היהודים משלטון מוסלמי לחסות מדינה אירופית

• כתובה, איסטנבול, 1853

• חתונה יהודית, איסטנבול, 1862

• יהודים מן העיר בורסה, טורקיה, 1873

• נגנים יהודים, טלמסן, אלג'יריה, 1870

• יהודי מרוקו קהילה יהודית באגן הים התיכון

• רחוב בשכונה היהודית בתטואן, 1910

• רבנים במרוקו קוראים בתורה

• בנות משפחת בוזגלו, 1834 (ציור של הצייר הספרדי דלקרואה)

• פרק ט מסורת ומודרניות בארץ ישראל

• ארץ ישראל מוקד לאינטרסים מנוגדים

• מפה ‭:1‬ ארץ ישראל במאה ה‭19–‬ ערב העלייה הראשונה

• יהודים בעת תפילה ליד הכותל המערבי בירושלים

• עולי רגל נוצרים בכנסיית הקבר בירושלים

• מוסלמים חוגגים את חג הקורבן, ירושלים

• בית היתומים הסורי, ירושלים סגנון הבנייה של בית היתומים אופייני לסגנון הבנייה בדרום גרמניה - מגדל שעון עם כיפה דמויית בצל.

• "מגרש הרוסים‭,"‬ ירושלים (גלויה)

• מפה ‭:2‬ יישובי הטמפלרים

• קבלת פנים לקיסר גרמניה וילהלם השני במושבה הגרמנית בירושלים, 1898

• מאפייני "היישוב הישן" בארץ ישראל

• ירושלים והמקומות המקודשים בארץ ישראל תמונה שהודפסה בירושלים במאה ה‭.19–‬ במרכז התמונה - ירושלים וציון מקומם של בית המקדש והכותל המערבי. בולטים המסגדים שעל כיפותיהם חצי–סהר. אפשר לזהות מקומות מקודשים בארץ ישראל ובהם חברון, טבריה וצפת.

• האוכלוסייה היהודית בירושלים במאה ה‭19–‬ (מספרים משוערים) מתוך: יהושע בן–אריה, "גידול הקהילה היהודית בירושלים‭,"‬ בתוך: יהודה בן–פורת, בן–ציון יהושע, אהרן קידר (עורכים‭,(‬ פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים, עמ' 108

• הרב יעקב שאול אלישר

• ספל ועליו הכיתוב: "על ידי השדר יוסף‭,"‬ פרס או ארץ ישראל, 1898

• חותם ישיבת "צמח צדיק"

• חותם ישיבת "ברית אברהם"

• מוכר מים, ירושלים

• תמורות ב"יישוב הישן"

• חותם חברת "ביקור חולים‭,"‬ "תלמוד תורה" ו"הכנסת כלה‭,"‬ של "כולל" יהודי הונגריה, בוהמיה, מורביה ואוסטריה, המאה ה‭19–‬

• חותם חברת "כרם משה" החברה הוקמה בידי משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית על פי צוואת יהודה טורא.

• שכונת "משכנות שאננים‭1875 ,"‬ (תחריט)

• חותם עדת המערביים בירושלים

• סימטה בשכונת "נחלת שבעה"

• מפה ‭:3‬ התפתחות השכונות החדשות בירושלים

• "הארמון" בשכונת הבוכרים

• יואל משה סלומון

• יהושע שטמפפר

• שני צדי המדליה של בית ספר למל בירושלים

• תלמידים בבית הספר "מקווה ישראל"

• כותרת העיתון "חבצלת"

• תחנת כרכרות (דיליז'נסים) בשער יפו, ירושלים בכל אחד מדפנות הדיליז'נס היה ספסל, ובין הספסלים הניחו הנוסעים את חפציהם. במשך הזמן הוכנסו בדיליז'נס שיפורים - החלונות כוסו בווילונות, והספסלים רופדו. בנסיעות בעיר היו הכרכרות רתומות לשני סוסים, ובנסיעות להרים או למקומות מרוחקים - לשלושה סוסים. מספר הנוסעים התקני היה שישה, אבל לא פעם היו עגלוני הדיליז'נסים דוחסים נוסעים רבים יותר.

• טקס חנוכת תחנת הרכבת בקו ירושלים–יפו, 1892

• סדנת ההיסטוריון: "תרמילאים" בארץ הקודש

• כלי רכב בדרך ליריחו, 1896 בקירוב

• קבוצת גמלים במדבר

• ירושלים - מבט מהר הזיתים

• "ירושלים - בקרבת שער יפו‭,"‬ ציור של דיוויד רוברטס מספרו מסע לארץ הקודש, ‭1849-1842‬

• העיר טבריה (ציור של דייוויד רוברטס, ‭(1839‬

• עמק יזרעאל - מבט מהרי נצרת, 1870

• מספר הסיפורים הערבי

• העיר נצרת

• טחינת חיטה לקמח

• יחידה: 4 הציונות - בין הלכה למעשה

• "כפר תבור" ציור של יהושע ברנדשטטר, איש העלייה השנייה, שנות השישים של המאה ה‭20–‬

• פרק י העלייה הראשונה חלוצת העליות הלאומיות

• מה גרם לצמיחת הלאומיות היהודית?

• "חיבת ציון" ראשיתה של הציונות כתנועה לאומית

• עמוד השער של הספר "אוטואמנציפציה"

• המשתתפים בוועידת קטוביץ, 1884 במרכז התמונה - יהודה פינסקר, לשמאלו - הרב שמואל מוהילבר. באגודות חובבי ציון פעלו זה לצד זה יהודים שומרי מצוות ויהודים משכילים.

• ימי העלייה הראשונה

• חותמת אגודת ביל"ו

• כרמים במושבה גדרה

• חותמת המושבה גדרה

• פתח תקווה, רחוב חובבי ציון

• ראשון לציון, ‭,1885‬ (גלויה)

• מפה ‭:1‬ יישובי העלייה הראשונה, ‭1903-1881‬

• העמסת חביות יין ביקב בראשון לציון, 1910

• בית חרושת לייצור משי, ראש פינה, 1900

• הקיסר וילהלם מבקר בירושלים, 1898

• רבנים עולים מתימן, 1904 בקירוב

• החייאת השפה העברית

• אליעזר בן יהודה בחדר עבודתו

• "שעשועים" -קובץ בדיחות לילדי ארץ ישראל, ירושלים, 1892 הספר נחשב לראשון מסוגו בספרות הילדים בעברית, והיה נהוג לתיתו כשי לילדים עם סיום שנת הלימודים. מכיוון שכך - הקפידו על הדפסתו על נייר משובח, וכל עמודי הספר היו מעוטרים במסגרת.

• שער "עולם קטן" - עיתון הילדים העברי הראשון בעולם, ירושלים, תרנ"ג יוזמי העיתון היו חמדה ואליעזר בן יהודה, ועורך העיתון היה דוד יודילוביץ. העיתון הופיע שנה אחת בלבד.

• פרק יא הציונות המדינית דרכו של בנימין זאב הרצל

• תפיסתו הלאומית של הרצל

• שער הספר "אלטנוילנד" ברומן "אלטנוילנד" (ארץ עתיקה–חדשה) תיאר הרצל כיצד תיראה ארץ ישראל 20 שנה לאחר קבלת הזיכיון להתיישבות יהודים. הרומן יצא לאור בגרמנית בשנת ‭,1902‬ ועוד באותה שנה תורגם לעברית בידי נחום סוקולוב. בעברית נקרא הספר "תל אביב‭,"‬ ולכבודו של הרצל נקראה העיר העברית הראשונה בשם זה (עמ' ‭.(262‬ כדי להדגיש כי מימוש החזון הלאומי תלוי אך ורק ביהודים עצמם, הציג הרצל בראש הספר את המשפט שנעשה מפורסם כל כך: "אם תרצו - אין זו אגדה‭."‬

• שער הספר "מדינת היהודים"

• הדגל - מסמלי הלאומיות "מדמיין אני לעצמי דגל לבן ובו שבעה כוכבי זהב. הכוכבים הם שבע שעות הזהב אשר לעבודת יומנו. כי בשם העבודה ידגלו היהודים ההולכים אל הארץ החדשה" (ב"ז הרצל, "מדינת היהודים‭.("‬

• הציונות התנועה הלאומית של העם היהודי

• סמל הקונגרס הציוני הראשון, 1897

• הזמנה לקונגרס הציוני הראשון. על החתום: "הוועד להכנת הקונגרס הציוני"

• הרצל על מרפסת בית המלון "שלושת המלכים‭,"‬ באזל הרצל משקיף על נהר הריין.

• קופסת "הקרן הקיימת לישראל‭,"‬ גרמניה

• הרצל נואם בקונגרס הציוני השני מן הקונגרס הציוני הראשון לא נותרו תמונות.

• על פי: הרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל, עמ' 93

• פעילות מדינית להשגת צ'רטר

• הרצל נפגש עם הקיסר וילהלם השני במקווה ישראל, 1898 הפגישה עוררה התלהבות רבה בקרב היהודים. תמונה זו היא פוטומונטז‭,'‬ והיא מורכבת מקטעים של שני תצלומים. התצלומים צולמו על ידי חבר המשלחת דוד וולפסון, שהתמנה לנשיא ההסתדרות הציונית לאחר מות הרצל (עמ' ‭.(242‬

• המשלחת הציונית בסיור בירושלים, 1898 הרצל - שלישי משמאל.

• העיתון די ולט, 17 במאי 1901 כותרת העיתון מוסרת על פגישה בין הרצל לסולטאן.

• המנון "התקווה‭,"‬ תרס"ח קטע מן "התקווה" בכתב ידו ועם חתימת שמו של המחבר, נפתלי הרץ אימבר.

• מסע הלווייתו של הרצל, וינה, 7 ביולי 1904

• ארגונים ומפלגות בתנועה הציונית ומחוצה לה

• איור לתעודת חבר של מפלגת פועלי ציון, קרקוב, 1906 באיור שתי דמויות של עובדים וסמלי ציון. הכיתוב בתחתית האיור: "מעמד הפועלים היהודים, [מ]כל הארצות התאחדו, תחת הדגל של פועלי ציון‭".‬

• כיתה בבית הספר של המזרח"י בווילנה

• סדנת ההיסטוריון: מסע בעקבות הרצל בארץ ישראל, 1898

• פרק יב העלייה השנייה המשך ושינוי

• ייחודה החברתי והאידיאולוגי של העלייה השנייה

• דוד בן גוריון (במרכז) בכינוס של פועלי ציון בפלונסק, פולין

• דף מתוך פנקס החבר של קופת חולים של א"ד גורדון

• דמותו של א"ד גורדון, נחום גוטמן (איור)

• ייסוד עין גנים, 1908 עין גנים ליד פתח תקווה היה מושב הפועלים הראשון. בעין גנים התגורר א"ד גורדון, והמקום הפך למרכז לחבורות הפועלים בארץ. בתקופות מסוימות שהו בעין גנים הסופר יוסף חיים ברנר וכן ברל כצנלסון ודוד בן גוריון. בתמונה: המשתתפים בטקס לבושים בלבוש חגיגי. ברקע - הדגל העות'מאני ופנס תאורה.

• שמואל יבנאלי (במרכז) בשליחותו בתימן

• הפועלים מתארגנים ומחדשים

• משתתפים בוועידת "הפועל הצעיר‭,"‬ יפו, 1906

• פועלים בבן שמן, 1915 אפשר להבחין בפועלים ובפועלות וכן בילדים. בין הפועלים בולט פועל תימני בלבושו המסורתי.

• מייסדי דגניה, 1912

• חצר דגניה, 1910

• נשים בעבודה חקלאית, פתח תקווה

• מפה ‭:1‬ יישובי העלייה השנייה, ‭1914-1903‬

• חברי "השומר" בגליל

• יצחק אפשטיין

• עיר עברית, חינוך ותרבות עבריים

• הגרלת מגרשים ב"אחוזת בית‭1909 ,"‬

• רחוב הרצל בתל אביב ובניין הגימנסיה "הרצליה‭1913 ,"‬

• צורפים ממוצא תימני בבית הספר לאמנות "בצלאל" בירושלים

• מודעה על הרשמה לגימנסיה העברית ביפו, 1908

• כרזה נגד הטכניקום בחיפה בעניין השפה העברית

• סדנת ההיסטוריון: "אנחנו שרים לך מולדת"

• תזמורת הגימנסיה הרצליה, 1910 (פרט)

• תזמורת המנדולינות של הגימנסיה הרצליה, 1910

• עטיפת שירון של שירים עבריים, ברלין - וינה, 1900 (בערך)

• תזמורת ראשון לציון צועדת, 1912

• עטיפה של שירון עברי, גרמניה, 1912

• תזמורת כלי מיתר, 1915

• יחידה: 5 העולם המודרני במשבר

• "אנחנו בונים עולם חדש" (ציור של פול נאש, בריטניה, ‭(1916‬

• פרק יג "המלחמה הגדולה" - 1918-1914

• רוחות מלחמה

• "ההסכמה המשולשת" שלושה חיילים - צרפתי, בריטי ורוסי - מייצגים את "ההסכמה המשולשת‭."‬ הסיסמה למעלה כתובה בצרפתית: "פריס, פטרוגרד, לונדון - נגד ברלין‭"!‬ הסיסמה למטה כתובה ברוסית: "מוות לברברים‭"!‬

• מפה ‭:1‬ אזור הגבול בין צרפת לגרמניה - אלזס–לורן, 1871

• "הסיר הרותח" - הסכסוכים בין עמי הבלקן (קריקטורה) נציגי המעצמות מנסים להדק את המכסה אל הסיר - משל לניסיונם למנוע התפרצות אלימה בבלקן.

• מפה ‭:2‬ קבוצות אתניות בשטחי הקיסרות האוסטרו–הונגרית והבלקן, 1908

• מלחמת עולם

• רצח יורש העצר בסרייבו, מתוך עיתון צרפתי, 12 ביולי 1914

• אזרחים גרמנים מעודדים את המתגייסים בדרכם לחזית, 1914

• המשפחה מעודדת את המתגייסים היוצאים לחזית, בריטניה, 1915 (כרזה)

• קריאה להתגייס לצבא הבריטי (כרזה) נועדה לעודד את הגיוס לצבא ולהצדיקו. "בריטים - קיצ'נר (שר המלחמה) רוצה אותך. הצטרף לצבא מולדתך‭"!‬ כרזה זו מדגימה את מלחמת התעמולה שניהלה בריטניה, וכמוה גם יתר המדינות, בשנות המלחמה. הכרזה

• מפה ‭:3‬ הגושים היריבים במלחמת העולם הראשונה, ‭1918-1914‬

• פליטים ארמנים בורחים מן הטורקים

• מהפכן רוסי אוחז דגל שעליו כתוב: "מלחמה עד הניצחון‭1917 ,"!‬ ולדימיר איליץ' לנין ‭(1924 -1870)‬ מייסד המפלגה הבולשביקית ומנהיגה הראשון של ברית המועצות. בשל פעילותו הפוליטית הוא נשלח לגלות בסיביר. בשנת 1900 עזב את רוסיה ונדד בין מדינות מערב אירופה, ומשנת 1903 עמד בראש הסיעה הבולשביקית במפלגה הסוציאל–דמוקרטית הרוסית. ב‭1917–‬ שב לנין לרוסיה כדי לארגן את המהפכה. הוא מת משבץ לב בשנת 1924 וגופתו נחנטה והועברה למאוזוליאום (מבנה מפואר למצבת קבר) שבכיכר האדומה במוסקבה. לאחר קריסת ברית המועצות הוסר פסלו מ

• מהפכנים נושאים דגל אדום, 1918

• לנין נושא נאום במוסקבה, 1917

• "ארצות הברית מכריזה מלחמה‭,"‬ כותרת שהופיעה בעיתון אמריקני

• "הצטרף לצבא‭,"‬ כרזת תעמולה לגיוס לצבא האמריקני - בעת המלחמה הכרזה קוראת לאזרחים להתגייס לצבא ולמלא חובתם למען הבית ולמען המדינה.

• נשים בתעשיית המלחמה - פועלות בבית חרושת לתחמושת, צרפת, 1916

• נשים משתלבות במאמץ המלחמתי, 1918 (כרזה)

• תעמולה במלחמה: "כבוד ותהילה לחיילי בעלות הברית האמיצים" (גלויה) הגלויה מעידה על מלחמות התעלומה: עידוד הלוחמים בחזית, והמשפחות - בעורף.

• סדר עולמי חדש

• שמחת הניצחון בצרפת, 11 בנובמבר, 1918 אזרחים ולוחמים בצרפת חוגגים את סיום המלחמה.

• טקס החתימה על חוזה ורסאי חוזה ורסאי נחתם באולם המראות שבארמון ורסאי - האולם שבו הוכתר ב‭1871–‬ קיסר גרמניה המאוחדת. בתמונה: ג'ורג' קלמנסו (במרכז‭,(‬ לשמאלו - וודרו וילסון ולימינו - לויד ג'ורג‭.'‬ מולם - נציגי גרמניה חותמים על ההסכם.

• מפה ‭:4‬ אירופה לאחר חוזה ורסאי

• פרק יד התנועה הציונית והיהודים בא"י בימי מלחמה

• קשיים ליישוב ולתנועה

• מגורשים מארץ ישראל

• החזרת ספרי תורה לתל אביב אחרי מלחמת העולם הראשונה נושאים את ספרי התורה - חיים ויצמן והרב בן–ציון מאיר חי עוזיאל.

• דוד בן גוריון (משמאל) ויצחק בן צבי (מימין) סטודנטים למשפטים בטורקיה

• הקשרים עם בריטניה מתהדקים

• הגדודים העבריים (גלויה, הוצאת בן דב)

• זאב ז'בוטינסקי במדי הגדודים העבריים

• יוסף טרומפלדור במדי הגדודים העבריים

• מתנדבים לגדוד העברי יוצאים מיפו למחנה אימונים, 1918

• בית אהרונסון בזכרון יעקב

• הצהרת בלפור (גלויה)

• ברכת רבנות יפו לממשלת בריטניה על הכרזת בלפור

• נושא חתך: מדע ויומיום במאה ה-19

• מבט על "ארמון הבדולח‭,"‬ לונדון

• תצוגת פריטים באגף האמריקני

• מבט על חלק מהביתן הסיני

• דוכן המושבות הארצישראליות בתערוכה הבינלאומית בברלין, 1896

• מפתח (שמות, מושגים ונושאים)

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13