מחבר: קציעה אביאלי-טביביאן

שנת ההוצאה: תשס"ח - 2008

מילות מפתח:

ממדינת מקדש לעם הספר – הספר דן בתקופה שמהצהרת כורש (538 לפסה"נ) ועד לימי ר' יהודה הנשיא ועריכת המשנה (בערך 220 לסה"נ). הספר מציג את תולדות עם ישראל בשלטון ממלכת פרס, הממלכות ההלניסטיות, והאימפריה הרומית ובמרכזו תהליך המעבר מבית מקדש לבית מדרש. אל הספר

נושא/נושאים: , היסטוריה

תוכן הספר:

• מסעות בזמן ממדינת מקדש לעם הספר

• תוכן העניינים

• מבט על ממדינת מקדש לעם הספר

• יהודה בתקופה הפרסית - מדינת מקדש

• פרק א: ימי שיבת ציון

• הצהרת כורש

• מפה ‭:1‬ האימפריה הפרסית במאות ‭5-6‬ לפסה"נ

• כתובת הגליל של כורש, חומר, בבל, המאה ה‭6-‬ לפסה"נ

• תגובת יהודי בבל להצהרת כורש

• כלי המקדש נמסרים לעולים לציון, גוסטב דורה, תחריט, המאה ה‭19-‬

• מטבע "יהד‭,"‬ נטבע בירושלים, המאה ה‭4-‬ לפסה"נ המטבע עשוי כסף. על צדו האחד של המטבע )משמאל( - הכתובת יהֻד בכתב עברי קדום, וטבוע בו ּבז הפורש כנפיים. על צדו האחר של המטבע )מימין( - טבוע פרח השושן. כנראה התיר השלטון הפרסי לפֶחה של יהודה לטבוע מטבעות שערכם נמוך לשימוש האוכלוסייה המקומית. המטבע נמצא באזור יריחו.

• מפה ‭:2‬ "יהוד מדינתא" ושכנותיה

• טביעת חותם יהוד, המאה ה‭5-‬ לפסה"נ בשורה הראשונה של החותם מופיע השם ‭["‬י[הוד" בכתיב מלא. טביעות חותם דומות הוטבעו על ידיות ועל קנקנים מחומר. החותם נמצא ברמת רחל.

• בניית בית המקדש השני

• עמי האימפריה הפרסית כורעים לפני מלך פרס. המאה ה‭5-‬ לפסה"נ קטעים מתוך בסיס הפסל של המלך דריוש ה‭.1-‬ שמם של עמי האימפריה מצוין על הפסל בכתב חרטומים מצרי. מימין: אזור סַטַגִ יְדיה )כנראה האזור ההררי שבין פרס לפקיסטן של היום‭.)‬ במרכז: מצרים. משמאל: כנראה בבל. משערים כי הפסל הועתק ממצרים לשושן שבפרס במאה ה‭5-‬ לפסה"נ. כיום נמצא הפסל במוזיאון הארכאולוגי הלאומי בטהרן שבאיראן.

• המלך דריוש ה‭1-‬ ובנו אחשוורוש, תבליט, פרספוליס, המאה ה‭5-‬ לפסה"נ התבליט מאולם הקבלה בארמונו של המלך דריוש ה‭.1-‬ המלך יושב, ובנו אחשוורוש עומד מאחוריו. ממול - אציל מַדי ָ קד קידה לפני המלך.

• לחזרה ולדיון

• פרק ב: יהודה בהנהגת עזרא ונחמיה

• עליית מנהיגים מבבל

• ממצאים ארכאולוגיים מחיי היום-יום בארץ ישראל בתקופה הפרסית

• כתובת טוביה כתובת טוביה חרותה על קיר במערכת הקברים של משפחת טוביה בעבר הירדן. הכתובת שייכת לתקופה הפרסית או לתקופה ההלניסטית. אי אפשר לדעת בבירור אם היא כתובת של טוביה העמוני כי השם טוביה היה נפוץ במשפחה זו.

• רגל כיסא מגולפת בדמות כף אריה הרגל עשויה ברונזה, נמצאה באזור השומרון והיא כנראה שריד כיסאו של פחה מהשומרון.

• נחמיה מסייר סביב חומות ירושלים, גוסטב דורה, תחריט, המאה ה‭19-‬

• עיצוב החברה היהודית

• קערת כסף, המאה ה‭5-‬ לפסה"נ הקערה נמצאה בתל מַסְח'ותה ליד העיר סּוא ֵץ שבמצרים. בכתובת החרותה עליה נזכר שמו של מלך קידר, כנראה גשם ֶ הערבי. הימצאות הקערה במצרים מעידה על ההשפעה הרחבה של שבטי בני קידר בתקופה הפרסית.

• לחזרה ולדיון

• מבט על הנושא 'ממדינת מקדש לעַם הספר' בתקופה הפרסית

• יהודה בשלטון הממלכות ההלניסטיות - ממדינת מקדש לממלכה ריבונית

• פרק ג: התקופה ההלניסטית - עידן התרבות האוניברסלית גשר

• מלחמה בין אלכסנדר הגדול ודריוש ה‭,3-‬ קטע מפסיפס, המאה ה‭1-‬ לסה"נ משערים כי הפסיפס מתאר את קרב איסֹוס בצפון סוריה ‭333(‬ לפסה"נ‭.)‬ בצד ימין - דריוש ה‭3-‬ מוקף בחייליו המגינים עליו, ולעברו )בצד שמאל( מסתער אלכסנדר הגדול הרוכב על סוס. בפסיפס נשמרו דמויות שני המנהיגים והבעות פניהם בשעת הקרב. בקרב זה הביס אלכסנדר הגדול את הצבא הפרסי ודריוש נמלט כדי לא ליפול בשבי. הפסיפס התגלה בפומפיי שבאיטליה, ומוצג במוזיאון הלאומי בנאפולי, איטליה.

• מפה ‭:4‬ מלחמות הפרסים והיוונים, ‭448-500‬ לפסה"נ

• מפה ‭:5‬ האימפריה של אלכסנדר הגדול

• מפה ‭:3‬ יוון והתיישבות היוונים מחוץ לחצי האי הבלקני, ‭4-7‬ לפסה"נ

• מפה ‭:6‬ חלוקת האימפריה של אלכסנדר הגדול, 301 לפסה”נ

• אתונה, דגם המשחזר את העיר כפי שנראתה באמצע המאה ה‭4-‬ לפסה"נ בערך בתמונה ניתן להבחין בפוליס המוקפת חומה, במקדש הפרתנון ובאזורים החקלאיים.

• מירוץ לפידים, ציור על כד, יוון, המאה ה‭6-‬ לפסה"נ

• דיוקן אלכסנדר הגדול עם קרני האל המצרי אמון, מטבע כסף, המאה ה‭3-‬ לפסה"נ המטבע הוטבע על ידי ליסימכוס ָ , אחד מיורשי אלכסנדר הגדול, והוא מבטא את הסינקֶרטיזם .

• מתאבקים, פסל ברונזה, אלכסנדריה, מצרים, המאה ה‭2-‬ לפסה"נ הפסל מבטא את השפעת התרבות היוונית על המזרח. היאבקות בעירום לא אפיינה את המזרח.

• המלך תלמי ה‭2-‬ פילדלפוס ואחותו, תליון מאבן שוהם, המאה ה‭3-‬ לפסה"נ אחותו של תלמי הייתה גם אשתו. הדמויות מוצגות בסגנון אמנות יווני.

• המגדלור של אלכסנדריה, תחריט, אוסטריה, המאה ה‭18-‬ המגדלור הוקם בחצי האי פארוס הסמוך לאלכסנדריה. את הקמתו יזם המלך תלמי ה‭2-‬ ששלט במצרים בשנים ‭246-283‬ לפסה"נ, והוא הוקדש לכבודו ולכבוד אשתו אשתר - אחותו. בניית המגדלור הסתיימה רק בימי בנו תלמי פילדלפוס. המגדלור התנוסס לגובה של כ‭130-‬ מטרים ונבנה מאבן לבנה. הוא נחשב לאחד משבעת פלאי עולם. המגדלור נהרס ברעידת אדמה בראשית המאה ה‭,14-‬ אך יש הסבורים כי שקע בים ועדיין ניתן להצילו.

• הספרייה באלכסנדריה, שחזור, תחריט, המאה ה‭19-‬

• לחזרה ולדיון

• פרק ד: המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם

• ארץ ישראל בתקופת מלחמות הדִיאָדוכים

• שחזור של פפירוס, חתום בארבע ּבולֹות

• כלי מיוון, נמצא בחפירות תל ג'מה שבנגב )מדרום לעזה‭450 ,)‬ לפסה"נ בערך

• מפה ‭:7‬ הערים ההלניסטיות בארץ ישראל במאות ה‭2-3-‬ לפסה"נ

• פסלון חרס של האלה אפרודיטה, כנראה מן התקופה ההלניסטית, נמצא בכרמל

• אנטיוכוס ה‭187-223( 3-‬ לפסה"נ‭,)‬ מטבע כסף בצד אחד של המטבע )מימין( - דיוקן המלך. בצדו האחר )משמאל( - האל אפולון.

• מגמות של הלניזציה בקרב היהודים

• מקום מושבם של בני בית טוביה, שרידי הארמון קצר אל עּבד ְ )מבצר העבד‭,)‬ בקרבת עראק אל אמיר, מערבית לעמאן, ירדן, ראשית המאה ה‭2-‬ לפסה"נ מעריכים כי זהו ארמונו של הורקנוס בן יוסף בן טוביה. סכסוכים אישיים ופוליטיים בין הורקנוס לאחיו גרמו לו לנטוש את ירושלים ולבנות את ארמונו בעבר הירדן. סגנון הבנייה - תבליטים של חיות ופסלים - מעיד כי משפחת טוביה הייתה עשירה והשתלבה בתרבות ההלניסטית.

• גירוש הליודורוס מן המקדש, ברטולד פלמאל, ציור שמן, המאה ה‭17-‬

• אנטיוכוס ה‭4-‬ אפיפנס, )המאה ה‭2-‬ לפסה"נ‭,)‬ מטבע כסף שהוטבע בפתולמאיס )עכו( בצד אחד של המטבע )משמאל( - דיוקן המלך ובצדו האחר )מימין( - האל אפולון.

• בגדי הכוהן הגדול, תחריט, המאה ה‭19-‬

• עימות בין השלטון הסלווקי והמתייוונים לבין החסידים

• העימות בין היוונים ליהודים, איור מתוך כתב יד צלבני, עכו, המאה ה‭13-‬ למעלה: חילול בית המקדש )מימין‭;)‬ היוונים הורגים יהודים )משמאל‭;)‬ למטה: מלחמת המקבים ּביוונים .

• מתתיהו החשמונאי, בוריס שץ, 1894

• חנה ושבעת בניה, איור לסידור תפילה, גרמניה, המאה ה‭15-‬ בספר מקבים ב' מסופר על שבעה אחים ׁשע ּ ונּו באכזריות והעדיפו למות ולא לבגוד בדתם. הם ואמם ִ הוצאו להורג. במסורות מאוחרות מזוהה האֵם בשם - חנה, והסיפור ידוע בשם "חנה ושבעת בניה‭."‬

• לחזרה ולדיון

• פרק ה: בהנהגת בית חשמונאי גשר

• מפה ‭:8‬ התפשטות אזורי השלטון של בית חשמונאי, מאות ‭1-2‬ לפסה"נ

• פיל מלחמה של הצבא הסלווקי, חומר, אסיה הקטנה, המאה ה‭2-‬ לפסה"נ

• מטבעות של יוחנן הורקנוס )שנות שלטונו: ‭104-134‬ לפסה"נ( הכתובות על מטבעותיו של יוחנן הורקנוס היו בשפה העברית בלבד. על המטבעות לא חקוקות דמויות. בהשפעת התרבות ההלניסטית מופיעים על המטבעות סמלים שלהם מסרים בין-לאומיים ובצִדם סמלים יהודיים. קרני שפע )מימין( - סמל הלניסטי המסמל את ברכת האדמה. קרן השפע היא קרן של חיה המשמשת מעין מְכָל שממנו בוקעים שיבולים, רימונים ואשכולות גפן. חוקר המטבעות י' משורר טוען, כי יש להניח שגם במטבעות החשמונאים מסמלת הקרן פריון, שפע ושגשוג. הצמדת שתי קרני שפע מחוברות בבסיס

• מטבעות אלכסנדר ינאי )שנות שלטונו: ‭76-103‬ לפסה"נ( החל בימי אלכסנדר ינאי הכתובות על המטבעות היו בעברית וביוונית כאחד. אלכסנדר ינאי היה אף השליט החשמונאי הראשון שטבע על מטבעותיו את הכינוי 'מלך‭.'‬ עם זאת אין על המטבעות סמלים של יצורים חיים - בני אדם או בעלי חיים, או דמויות של אלים. לסמלים שעל המטבעות יש מסרים בין-לאומיים. העוגן )מימין( - משמעו כיבוש ערי החוף הנוכריות וסיפוחן לממלכת ינאי. המשמעות ההלניסטית של עוגן היא בדרך כלל הרצון לבטא איחולים להשגת היעד הנכון. כוכב מוקף בנזר מלכים )משמאל( - ככל

• קטע מחומת ירושלים מן התקופה החשמונאית

• קבר בית חיזיר, נחל קדרון, ירושלים, המאה ה‭2-‬ לפסה"נ הקבר ממחיש סגנון הנצחה מפואר, המבטא את השתלבות בית חיזיר, בית כוהנים, בתרבות החומרית ההלניסטית. החזית בנויה בסגנון בנייה דורי - סגנון אדריכלי שהיה נפוץ ביוון במאות ה‭5-7-‬ לפסה"נ. במערכת הקבורה נמצאו ּ ּוכים בקיר לקבורה ראשונית, מנהג שהגיע לארץ ישראל ממצרים ההלניסטית שם הייתה נהוגה קבורה בשלבים. בשלב ראשון הונחה הגופה בכוך מיוחד בקיר מערת הקבורה, ולאחר תקופה מסוימת לוקטו עצמות הנפטר והוטמנו לקבורת קבע בחדר מיוחד או בכוך שהוקצה לכך.

• מקווה טהרה של חברי כת מדבר יהודה, קומראן, המאה ה‭1-‬ לסה"נ

• קטע ממגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מערות קומראן, מדבר יהודה, המאה ה‭1-‬ לסה"נ בקרב חברי כת מדבר יהודה רווחה תפיסה שקבעה כי העולם נחלק לבני האֹור - הטוב, ולבני החושך - הרע. הם ראו עצמם כבני אור - הצדיקים. המגילה מתארת את המלחמה שתתרחש בין שני המחנות באחרית הימים.

• לחזרה ולדיון

• מבט על הנושא 'ממדינת מקדש לעַם הספר' בשלטון הממלכות ההלניסטיות

• יהודה בשלטון רומא - ממדיניות חסות לאובדן הריבונות

• פרק ו: ממדינה עצמאית למדינת חסות ולפרובינקיה גשר

• פומפיוס נכנס לבית המקדש, שנת 63 לפסה"נ, איור של ז'אן פוקה לכתב יד של הספר "קדמוניות היהודים" של יוסף בן מתתיהו, צרפת, המאה ה‭15-‬

• מפה ‭:9‬ ארץ ישראל על פי הסדרי פומפיוס

• מטבע של מתתיהו אנטיגונוס מתתיהו אנטיגונוס היה המלך החשמונאי האחרון. על המטבע טבועים שולחן המערכת מכלי בית המקדש )למעלה‭,)‬ והמנורה )למטה( - המשקפים את נאמנותו של המלך לבית המקדש. על המטבע )למטה( מופיעה כתובת ביוונית: מתתיהו הכוהן הגדול.

• מפה ‭:10‬ שלבים בהתפתחות ממלכת הורדוס ‭4-40(‬ לפסה"נ(

• התיאטרון בקיסריה נבנה על ידי הורדוס בסגנון הרומי.

• אמת המים בקיסריה בנייתה החלה בתקופת הורדוס.

• קיר התֶמך המזרחי של הר הבית ניתן להבחין בקו התפר בין סגנון הבנייה בימי הורדוס שהתאפיין בסיתות של חלק מהאבנים )משמאל( לבין הבנייה בתקופות קדומות.

• שרידי העיר סבסטי בשומרון העיר הוקמה על שרידי שומרון. הייתה מפעל הבנייה הציבורי הגדול הראשון של הורדוס.

• מפה ‭:11‬ שטחי הפרובינקיה יהודה, שנת 6 לסה"נ

• לחזרה ולדיון

• פרק ז: יהודה - פרובינקיה מורדת גשר

• חייל רומי נושא את נס הלגיון, פסלון ארד )חלק מקישוט לרסן של סוס‭,)‬ המאה ה‭1-‬ לסה"נ חייל נושא נשר - סמל הלגיונות הרומיים, שנהפך לסמלה של האימפריה.

• מטבעות אגריפס ה‭1-‬ מימין - מטבע ובו שיבולי שעורה, הוטבע בירושלים משמאל - מטבע ובו דיוקן אגריפס ה‭,1-‬ הוטבע בקיסריה.

• בית עשירים בירושלים ההרודיאנית )שחזור משלים‭,)‬ המאה ה‭1-‬ לסה"נ

• טבילת ישו בנהר הירדן, ציור של צ'ימה דה קונליאנו, שמן על עץ, איטליה, 1494

• אבני קלע, אזור גמלא באבני הקלע נעזרו הרומאים לפריצת חומות. אבנים מסוג זה נקראו אבני ּבליס ִ ְטְָרה.

• מטבעות שקל מתקופת המרד, ‭70-66‬ לסה"נ בשנים ‭70-66‬ לסה"נ הוטבעו בירושלים מטבעות בשם "שקל ישראל" ששימשו לצורכי העבודה בבית המקדש. בעיצוב המטבעות השתמשו באותיות עבריות ובסמלים יהודיים מובהקים כביטוי לזהות הלאומית ולשאיפה לחירות. בצדו האחד של המטבע )מימין( - מוטבע ענף רימונים והכתובת: "ירושלים הקדושה‭."‬ בצדו השני של המטבע )משמאל( - מוטבע גביע ומעליו הכתובת: "ש ב' ‭=(‬שנת ב' למלחמת היהודים ברומאים‭")‬ ומסביב - הכתובת: "שקל ישראל‭."‬

• מטבעות רומיים לכבוד הניצחון, שנת 71 לסה"נ שני מטבעות מסדרת מטבעות ניצחון שטבעו הרומאים לאחר כיבוש ירושלים. במטבע העליון: אלת הניצחון כשהיא עומדת וכותבת על המגן שלה. במטבע התחתון: במרכז - עץ דקל ומימינו מוטבעת דמות של יהודייה שבויה ובוכייה. הדמות מסמלת את יהודה המובסת. משמאל לדקל - דמות חייל רומי. על המטבע מוטבעת הכתובת הלטינית: "יהודה השבויה" ‭.)IUDEA CAPTA(‬ בתחתית המטבעות - מוטבעות האותיות ‭,SC‬ שפירושן "בהחלטת הסנֵ ָט‭."‬

• מפה ‭:12‬ שלבים בהתפתחות המרד הגדול ‭73-66(‬ לסה"נ(

• שברי חרסים שנמצאו במצדה על החרסים מופיעות כתובות עבריות; על אחד מהם ניתן לזהות את השם "בנ יאיר‭,"‬ כנראה שהכוונה לאלעזר בן יאיר.

• לחזרה ולדיון

• פרק ח: בין יבנה לביתר

• ימי משבר לאומי

• סמל הלגיון העשירי הלגיון העשירי נטל חלק בדיכוי המרד הגדול ואחר כך שהה ביהודה באופן קבוע.

• "הבית השרוף" בית מסוף תקופת הבית השני שנחשף ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. רצפת הבית הייתה מכוסה שכבות אפר, בעקבות השרפה שהחריבה אותו בשנת 70 לסה"נ.

• יבנה - יהדות ללא מקדש

• החכמים בבני ברק, הגדה מאוירת ומועתקת בידי יוסף לייפניק, אלטונה, 1740 החכמים, בני דורו של רבן גמליאל, מסובים בבני ברק "ומספרים ביציאת מצרים‭."‬ בני ברק של אותה תקופה שכנה באזור צומת מסּ ּבים ומכאן שמו של הצומת.

• רבן גמליאל ותלמידיו, הגדת סרייבו, ברצלונה, ספרד, המאה ה‭14-‬ רבן גמליאל יושב ומולו תלמידיו. בידו שוט צליפה המופנה כלפי תלמידיו.

• ביתר - מרד וציפיות משיחיות

• הקיסר הדרינוס, פסל ברונזה, המאה ה‭2-‬ לסה"נ

• ביקור הדרינוס בארץ ישראל, מטבע המטבע עשוי ברונזה, הוטבע לכבוד ביקורו של הקיסר הדרינוס בארץ ישראל בשנת 130 או 131 לסה"נ. בצד אחד של המטבע )מימין( - דיוקנו של הדרינוס והכתובת: "הדרינוס אוגוסטוס קונסול בשלישית, אבי המולדת‭."‬ בצדו האחר )משמאל( - הקיסר לבוש טֹוג ָה ומולו דמות אישה המקריבה קורבן על מזבח. האישה מסמלת את יהודה. מסביב - מוטבעת הכתובת: "ביקור הקיסר ביהודה‭."‬

• איליה קפיטֹולינה , מטבע המטבע הוטבע לציון ייסודה של איליה קפיטולינה. בצד אחד של המטבע )מימין( - דיוקנו של הדרינוס. בצדו האחר )משמאל( - צמד בקר חורש תלם באדמה. זהו טקס רומי ובו החריש מסמל את גבולותיה של העיר. על המטבע מוטבעת הכתובת: "קולוניה איליה קפיטולינה נוסדה‭."‬

• כלי מלחמה רומיים - חצים נמצאו במערה מדרום לירושלים והם כנראה מתקופת מרד בר כוכבא.

• ּפנים של מערת מסתור בקרבת היישוב אמציה שבחבל לכיש

• מפה ‭:13‬ מרד בר כוכבא ‭135-132(‬ לסה"נ(

• כלים וחפצי בית מימי מרד בר כוכבא, מערת האיגרות, נחל חבר הממצאים נמצאו בתחילת שנות ה‭60-‬ של המאה ה‭,20-‬ בחפירה שניהל הארכאולוג יגאל ידין. משערים כי היו שייכים למורדים שהסתתרו במערה.

• קטע מתוך איגרת של בר כוכבא האיגרת נמצאה ב"מערת האיגרות" שבנחל חֶבר. המגילות נשמרו במצב טוב יחסית בזכות האקלים החם והיבש שׂשורר באזור. בשורה הראשונה אפשר לראות את המילים "שמעון בן כוסבה‭."‬ המילים האלה הובלטו בצבע אדום בתקופה מאוחרת יותר, כדי שיהיה קל להבחין בהן.

• לחזרה ולדיון

• פרק ט: המרכז היהודי בגליל

• מיהודה לגליל

• מפה ‭:14‬ נדודי הסנהדרין בגליל

• בימי רבי יהודה הנשיא

• קטע מן המשנה, מסכת ברכות, כתב יד, נמצא בגניזה בקהיר

• מערכות קבורה בבית שערים בית שערים נוסדה עוד בימי החשמונאים אבל פרחה בעיקר בימי רבי יהודה הנשיא. מערכות הקבורה בבית שערים חצובות בסלע ומעריכים כי הן מן המאות ה‭4-2-‬ לסה"נ. במערכות הקבורה נמצאו עיטורים של תשמישי קדושה וכתובות בעברית, ביוונית, בארמית ובתדמורית.

• לחזרה ולדיון

• מבט על הנושא 'ממדינת מקדש לעַם הספר' בשלטון רומא

• ממדינת מקדש לעם הספר סוף דבר

• מפתח (שמות, מושגים ונושאים)

• מקורות וזכויות

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13