פרק א : ימי שיבת ציון הצהרת כורש מבטאת מדיניות סובלנית בניגוד למדיניות מלכי אשור ובבל , שנהגו להגלות ממדינותיהם את העמים שכבשו כדי להקשות עליהם למרוד בשלטון , נקט כורש מלך פרס מדיניות סובלנית . לעתים הוא השאיר את השלטון בארצות שכבש בידי שליטים מקומיים , בתנאי שישמרו אמּונים לשלטון הפרסי . כורש גם מינה יועצים ופקידים מקרב העמים המנוצחים ולא הכביד עליהם במסים כדי לרכוש את נאמנותם . המדיניות הסובלנית שנקט כורש התבטאה גם ביחסו ליהודים שישבו בתחומי הממלכה הפרסית . בשנת 538 לפסה"נ פרסם כורש הצהרה בשפה עברית מליצית , שנועדה ליהודים שהוגלו לבבל . בהצהרה , המכונה הצהרת כורש , קרא כורש ליהודי בבל לשוב לארצם ולבנות מחדש את בית מקדשם החֵרב בירושלים . בהצהרה , המופיעה בספר עזרא ) פרק א , ) 4-2 הבהיר כורש כי השיבה לארץ ישראל היא רשות - היא נתונה לבחירת היהודים ואינה חובה המוטלת עליהם . יחד עם זה הורה כורש ליהודים שהעדיפו להישאר בבבל לתמוך בעולים באמצעות תרומות . ההצהרה לא העניקה ליהודים ריבונות מדינית ואין בה זכר לשיקום ירושלים החֵרבה או להחזרת שלטונם של המלכים מבית דוד .
אל הספר