|
|
עמוד:9
הזיקה בין בית המקדש לבית הכנסת באה לידי ביטוי בזמני התפילות שהתאימו לזמן הקרבת הקורבנות . ועוד , כל המתפללים - בתפוצות , בארץ ישראל ובירושלים - כיוונו את פניהם למקדש בזמן התפילה . עניינים אלה מעידים על מרכזיותו של המקדש גם מחוץ לתחומו . המשבר החריף , שפקד את העם היהודי בהשפעת חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ , הבליט את המעמד החשוב שהיה למקדש בחיי העם . שהרי בית המקדש עמד במרכז חייהם של כלל היהודים במשך מאות שנים , והפולחן הדתי שהתקיים בו עיצב את דמותה ואת מהותה של היהדות . חורבן המקדש גרם לזעזוע עמוק בעולמם של היהודים בדור החורבן . החורבן ע ִ רער בקרב רבים מהם את היכולת להמשיך ולקיים חיים יהודיים שלמים ללא מקדש . בצד רגשות הייאוש שעורר חורבן בית המקדש התפתחה תגובה שקּולה ְ , שהעלתה את האפשרות שהעם היהודי והחיים היהודיים יכולים להתקיים גם ללא מקדש . השקפה זו התבטאה בפיתוח ההלכה על ידי חכמים ביבנה ואחר כך בגליל . במרכזים אלה העמיק יותר ויותר לימוד התורה וההלכה , וחכמים קבעו תקנות שהתוּו דרך לקיום חיים יהודיים ללא תלות במקדש ובפולחן שהתקיים בו . בתקנות החדשות שימרו חכמים את זכר המקדש ואת זכר חורבנו . עריכת המשנה בגליל על ידי רבי יהודה , שכיהן כנשיא בשנים 220-180 לסה"נ בערך , מציינת שלב במעבר לעם ַ הס ֵ פר . בחלֹוף השנים התגבשו עוד קובצי הלכה כתובים , כמו התלמוד וספרות הגאונים , וגובשו דפוסי חיים שסייעו לעם היהודי לשמור על אחדותו ולהמשיך להתקיים כע ַ ם הספר . הספר שלפניכם דן בכמה שאלות מרכזיות : מה אפיין את גיבוש החיים היהודיים בדור שיבת ציון , ועם אילו דילמות התמודדו ההנהגה והציבור ? כיצד השפיע המפגש הּב ֵ ין-תרבותי בין ההלניזם ליהדות על החברה ביהודה - על היחיד והכלל - ועל התרבות היהודית ? כיצד התמודדו העם היהודי והנהגתו עם משבר החורבן במרכזים החדשים - ביבנה ואחר כך בגליל ? מה משמעות היותה של יהודה מדינת מקדש בימי בית שני , ומה משמעות המעבר ממדינת מקדש לעם הספר ?
|
|