מחבר: קציעה אביאלי-טביביאן

שנת ההוצאה: תשס"ח - 2008

מילות מפתח: לאומיות יהודית; לאומיות; לאומנות; לאום

הספר "לאומיות במבחן" דן במהותה של הלאומיות על פי תפיסות שונות, בוחן את התעוררותה באירופה במאה ה-19 ומציג מאבקים לאומיים שונים באירופה. הספר מתאר את צמיחתה של התנועה הלאומית היהודית על גוניה ואת פעילותה עד 1920, ועורך השוואה בין הלאומיות היהודית ללאומיות האירופית. אל הספר

נושא/נושאים: , היסטוריה

תוכן הספר:

• מסעות בזמן לאומיות במבחן

• תוכן העניינים

• מבוא

• המרסייז ‭,1870‬ הדפס צבע על פי גוסטב דורה ‭)1883-1832(‬ התמונה מציגה את ניצחון הרפובליקה. במרכזה - דמות הרפובליקה המובילה את ההמונים.

• עידן הלאומיות האירופית

• פרק א: הלאומיות - מהותה ושורשיה

• מהי לאומיות?

• עמוד השער להוצאה הראשונה של ספרו של צ'רלס דרווין "מוצא המינים‭,"‬ לונדון, 1859

• אירופה - ערש הלאומיות

• מפה ‭:1‬ קיסרות נפוליאון בשיאה, 1812

• כיבוש הבסטיליה, 14 ביולי ‭,1789‬ ז'אן ּפייר ֵ אּואל ‭,)1813-1735(‬ ציור שמן

• הרוח של ‭- 1776‬ נתָניאל קְּרייר ֵ וג'יימס מִריט אייבס ְ , ליתוגראפיה צבועה, 1845 ּפטריֹוט אמריקני נושא דגל ארצות הברית. הדגל כלל 13 פסים אדומים לבנים, כמספר המושבות שהיו בארצות הברית באותה העת. 13 הכוכבים הלבנים על הרקע הכחול מבטאים את אחדות המושבות.

• כיפה אדומה והזאב, ציור התעוררות הלאומיות בגרמניה לּוותה בחקר התרבות הגרמנית, ובכללה אגדות וסיפורי עם עתיקים. ב‭1815-‬ קמה חברה שביקשה ללקט שירי עם ואגדות עם. במסגרת זו פעלו האחים יקֹ ּב ווילהֶלם גְִרים. הם ליקטו אגדות וסיפורי עם מפי נשים וגברים שחיו בסביבתם. האחים גְרים עיבדו את האגדות ולעתים אף שינו אותן כדי שיתאימו למאפיינים הרצויים לדעתם לאומה הגרמנית. בין סיפורי העם נמצא גם סיפור כיפה אדומה.

• זריקת חיסון נגד אבעבועות, צרפת, קונסטנט ג'וזף דסּבור , ציור שמן, 1820 בערך

• עיצוב הלכידות הלאומית וטיפוחה

• שני גברים בתלבושת סקוטית, וינסנט ברוקס, ליתוגראפיה, 1868

• תלבושת לאומית סרּבית , לפני ‭,1914‬ ליתוגראפיה בצבע, גלויה

• מצנפת החירות והטריקֹולֹור, ציור מים למעלה - מצנפת החירות ועליה סמל בצורה של פרח בצבעים אדום, כחול ולבן. החובשים את הכובע הצהירו על תמיכתם ברעיונות המהפכה. משני צדי המצנפת - הטריקולור, דגל שלושת הצבעים, דגלה של צרפת מאז המהפכה. המשמעות של צבעי הדגל: לבן - צבע המלוכה, אדום וכחול - צבעי עיריית פריז. ב‭21-‬ באוקטובר ‭,1790‬ הוכרז הדגל כדגלה הלאומי של צרפת. תרגום הכתובות שבציור )במרכז‭:)‬ רפובליקה אחת לא מחולקת; חירות, שוויון ואחווה - או מוות.

• אנדרטת הזיכרון הלאומית לכבוד ּביסמרק ִ , ברלין, צילום, 1901 האנדרטה הוקמה בחזית בניין הרייכסטַג בברלין בין השנים ‭.1901-1897‬

• קטע מאנדרטה לזכר הנופלים במלחמת העולם הראשונה, ורדן ֵ , צרפת

• לחזרה ולדיון

• פרק ב: הלאומיות האירופית בחילופי תקופות

• מהמהפכה הצרפתית עד אמצע המאה ה-19 : מאבק ברוח הליברליזם

• ההוצאה להורג של מגיני מדריד, 3 במאי ‭,1808‬ פַרנסיסק ֹ גֹוי ָה, ציור שמן, 1814 ב‭2-‬ במאי 1808 פרץ בספרד מרד נגד שלטון צרפת בראשות נפוליאון. למחרת, ב‭3-‬ במאי ‭,1808‬ הרגו חיילים צרפתים קבוצה של מורדים ספרדים. הצייר הספרדי פרנסיסקו גויה ‭)1828-1746(‬ הנציח בעבודתו את האירוע.

• מפה ‭:2‬ אירופה אחרי קונגרס וינה, 1815

• לוחמים יוונים במלחמתם לעצמאות. איור להמנון היווני מתוך אוסף של המנונים לאומיים, צרפת, 1910

• לורד ּביירון ַ , פֵ רדריק ג'ון ּפים גּבר , ציור שמן, המאה ה‭20-‬ ביירון חובש לראשו טּ ורּבן יווני. ברקע ניתן להבחין בנוף ההררי של יוון, ובְקרב ממלחמת היוונים לעצמאות.

• אדם מיצקייביץ ֵ ‭,'‬ ּ ֹורטֵרט , יֹוזף אפֹלׁשקי ְ יב ֵ יץ ִ ‭,)1830-1777( '‬ ציור שמן

• ֹורֹומתֶ אּוס הפולני, ‭,1831‬ אמיל ז'אן הֹ ַראס וורנה ֵ ‭,)1863-1789(‬ ציור שמן בתמונה רוסיה מוצגת בדמות נשר הנועץ את ציפורניו בגופו של חייל פולני.

• מתרס באחד מרחובות וינה, ‭,1848‬ אדִרא ְ רד ִריטר ‭,)1853-1808(‬ ציור שמן מתרסים שהוקמו בערים מרכזיות אפיינו את מהפכות "אביב העמים‭,"‬ וביטאו את עליית כוחם ומעורבותם של המוני האזרחים בחיי המדינה.

• מאמצע המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20: דיפלומטיה ומלחמה

• צבא גריבלדי בקרב בּ ּפנטה אמיָראליֹ וסבאזור ּפלרמֹו ‭,1860 ,‬ ֶרנאטֹו גּ וטּוסֹו, ציור בציור נראות החולצות האדומות שאפיינו את המתנדבים לצבאו של גריבלדי, ודגל איטליה בצבעים אדום, לבן וירוק, שנושא אחד מהם.

• מפה ‭:3‬ תהליך איחודה של איטליה, ‭1870-1858‬

• מפה ‭:4‬ תהליך איחודה של גרמניה, ‭1871-1865‬

• הכתרת וילהלם מלך ּפרוסיה לקיסר הראשון של גרמניה המאוחדת בוורסאי, 18 בינואר ‭.1871‬ תחריט צבע, גרמניה, המאה ה‭19-‬ טקס ההכתרה נערך באולם המַ ְראות בארמון מלכי צרפת בוורסאי שבקרבת פריז. בטקס הוכרז על הקמת הרייך השני. הרייך השני התקיים במשך 47 שנים, משנת 1871 ועד לתום מלחמת העולם הראשונה ב‭.1918-‬

• מפה ‭:5‬ אזור אלזס-לורן, 1871

• עות'מאנים רוצחים אזרחים נוצרים, איור מתוך כתב עת מצויר, צרפת, 1909

• מפה ‭:6‬ קבוצות אתניות בשטחי קיסרות אוסטרו-הונגריה ובשטחי הבלקן, 1908

• מפה ‭:7‬ האימפריאליזם בשטחי אסיה ואפריקה במאה ה‭19-‬

• המאבק בין אנגליה לצרפת על אזורים באפריקה, קריקטורה, 1904

• בהשפעת מלחמת העולם הראשונה - מדינות לאומיות מוקמות באירופה

• מפה ‭:8‬ הגושים היריבים בימי מלחמת העולם הראשונה, ‭1918-1914‬

• הפגנה של פטריוטים צרפתים מאלזס-לֵֹרן, אפריל 1916 חלק מן המפגינים נושא דגלי צרפת. הנשים לבושות בתלבושת עממית של אלזס-לורן.

• מפה ‭:9‬ מדינות אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה

• מפה ‭:10‬ אזורי מנדט במזרח התיכון

• לחזרה ולדיון

• מבט על הנושא 'עידן הלאומיות האירופית'

• גוונים ברעיון הלאומי-היהודי

• פרק ג: התעוררות הלאומיות היהודית - גורמים ונסיבות

• כוחות חיצוניים מעוררים את הלאומיות היהודית

• מפה ‭:11‬ תהליך האמנציפציה של יהודי אירופה בסוף המאה ה‭18-‬ ובמאה ה‭19-‬

• מפה ‭:12‬ האוכלוסייה היהודית בערים נבחרות במרכז אירופה, ‭1910-1871‬

• גבריאל ריסר מתמנה לשופט בבית המשפט העליון בהמבורג, קריקטורה, גרמניה גבריאל ריסר לחם למען האמנציפציה של היהודים בגרמניה וטען כי מניעת שוויון אזרחי מן היהודים בגלל אמונתם - מבטאת אי צדק. עמדותיו עוררו ויכוח ציבורי ואילצו מדינאים ואנשי רוח לעסוק בשאלת השוויון האזרחי של היהודים. בשנת 1860 התמנה ריסר לשופט בבית המשפט העליון בהמבורג ונהפך ליהודי הראשון בגרמניה שהתמנה למשרה זו. הכיתוב בתחתית הקריקטורה: "אין ספק שהוא )ריסר( פרץ ּפְרצה שיעברו דרכה עוד ועוד אנשים" מבטא מצד אחד את רצון היהודים להשתלב בחברה

• "הקפיטליזם היהודי המנצל‭,"‬ אוסטריה, קריקטורה, 1900 בקריקטורה פועלים גרמנים המניעים רכב שנוסעת בו משפחה יהודית. מסר הקריקטורה: הפועלים הגרמנים הם העובדים היצרנים, והיהודים הם הקפיטליסטים המנצלים את הפועלים הגרמנים.

• עמוד השער של הספר "הפרוטוקולים של זקני ציון" ועליו הכותרת "הסכנה היהודית‭,"‬ צרפת, תחילת המאה ה‭20-‬

• ספרי תורה שחּוללו בעת הּפרעות "סופות בנגב‭,"‬ רוסיה, 1881

• משפחה של מהגרים יהודים בשערי ארצות הברית, ארה"ב, גלויה, 1909

• מפה ‭:13‬ הגירת יהודים מתחום המושב ברוסיה, ‭1914-1850‬

• כוחות פנימיים מעוררים את הלאומיות היהודית

• שער של הירחון העברי "השחר‭,"‬ וינה, תרל"א ‭)1871(‬

• לחזרה ולדיון

• פרק ד: מאגודות מקומיות לתנועה פוליטית

• "חיבת ציון" - התנועה הלאומית היהודית הראשונה

• חותמות של אגודות ציוניות

• "בנות ציון‭,"‬ האגודה הראשונה של נשים ציוניות באודסה, 1898

• חותמת של אגודת ביל"ו

• המשתתפים בוועידת קטוביץ, 1884 התמונה ממחישה את ייחודה של תנועת "חיבת ציון‭,"‬ שחָ ברּו בה יהודים שומרי מצוות ויהודים משכילים. במרכז התמונה - יהודה פינסקר )יושב‭;)‬ משמאלו - הרב שמואל מוהליבר.

• הציונות - תנועה מדינית

• הדגל - מסמלי הלאומיות בחזונו של הרצל "מדמיין אני לעצמי דגל ובו שבעה כוכבי זהב. הכוכבים הם שבע שעות הזהב אשר לעבודת יֹומ ֵנּו. כי בשם העבודה ידגלו היהודים ההולכים אל הארץ החדשה‭".‬ )ב"ז הרצל, מדינת היהודים‭.)‬

• עמודי הפתיחה של הספר "מדינת היהודים" בשפות שונות הספר יצא לאור בגרמנית בשנת ‭,1896‬ וההתעניינות בו גברה יותר ויותר. הוא הודפס בעותקים רבים ואף תורגם תחילה לרוסית, לאנגלית, לעברית וליידיש, ומאוחר יותר לשפות אחרות.

• הזמנה לקונגרס הציוני הראשון ‭)1897(‬ על החתום: "הוועד להכנת הקונגרס הציוני‭."‬

• כותרת העיתון "די-וולט ֶ " הרצל בחר את הצבע הצהוב לעטיפת העיתון, והסביר לקוראיו את משמעות הצבע: "כתם חרפתנו יהיה לזיו גדול‭."‬ בכך רמז לאות הקלון הצהוב שהיהודים היו חייבים לשאת על לבושם בכמה מקומות בימי הביניים. עם הוצאת הגיליון הראשון של העיתון, כתב הרצל ביומנו ‭2(‬ ביוני ‭:)1897‬ "שלשום ואתמול בניתי את 'די-וולט‭.'‬ לא היה כלום, היום יש עיתון עם דיוקן ברור. ‭]…[‬ אמש בשעה שש יצא העותק הראשון של 'די-וולט' ממכונת הדפוס. אני מקדיש אותו להורי היקרים‭".‬

• ברכה לקונגרס הציוני השישי, ‭,1903‬ חרקֹוב )אּוקָראינה(

• דגל לציון חג ההתעמלות והספורט, וינה, 1925

• מוסדות ההסתדרות הציונית ‭)1920-1897(‬

• שטיח שמוצאו מפרס או מארץ ישראל, ראשית המאה ה‭20-‬ השטיח מעוטר במוטיבים ציוניים: הרצל על מרפסת בבזל, מביט אל עבר קבוצת יהודים. מאחור - מגדל דוד, המסמל את ירושלים, ושמש זורחת ומאירה תקופה חדשה.

• לחזרה ולדיון

• פרק ה: אידאולוגיות לאומיות - זרמים ומחלוקות

• זרמים ומחלוקות בתנועה הציונית

• אחד העם )יושב במרכז( מבקר בכפר חסידים, 1925

• סיכה של תנועת המזרחי, תחילת המאה ה‭20-‬

• איור לתעודת חבר של מפלגת "פועלי ציון‭,"‬ קרקוב, 1906 באיור דמויות של עובדים יצרניים - איכר ובעל מלאכה. הכיתוב בתחתית האיור: "מעמד הפועלים היהודים, ]מ[כל הארצות התאחדו תחת הדגל של פועלי ציון‭".‬

• אידאולוגיות לאומיות לא ציוניות

• בונדיסט, חסיד וציוני רוקדים בצוותא, גלויה הומוריסטית לראש השנה, 1900 בערך הדמויות בגלויה מציגות את האידאולוגיות השונות שרווחו בחברה היהודית.

• "מפלגות יהודיות - הטריטוריאליסטים‭,"‬ ורשה, פולין, קריקטורה, 1906

• לחזרה ולדיון

• מבט על הנושא 'גוונים ברעיון הלאומי-היהודי'

• הרעיון הלאומי במבחן המעשה

• פרק ו: ההגשמה הלאומית בתפוצות

• "עבודת ההווה" - משמעותה וגילוייה

• חדר מתוקן בלטביה, 1915 ניתן לזהות בתמונה בנות שלמדו בחדר המתוקן. על הלוח מופיע חלק מן הפסוק: " ּכי לֶַ קח טֹוב נָ תּתי לכָ ֶם, ּ תָרתי אַל ּתעזבּו ‭".‬ )משלי ד ‭)4‬

• תזמורת מנדֹ ולינֹות של תלמידי בית הספר בּפינסק )רוסיה‭,)‬ שנות העשרים של המאה ה‭20-‬ בית הספר נתמך על ידי הבונד.

• לחזרה ולדיון

• פרק ז: עלייה והתיישבות בימי העלייה הראשונה והעלייה השנייה

• עולים בעלי תודעה לאומית מגיעים לארץ ישראל

• עלייה מרומניה, 1882 הפלגתם של 228 יהודים מרומניה באונייה "תטיס‭,"‬ אוגוסט, ‭.1882‬ המראֶה והלבוש של העולים מבטאים את המאפיינים של עולי העלייה הראשונה.

• מתיישבים ביסּוד המעלה

• שמואל יבנאלי )במרכז( בשליחותו בתימן

• ההתיישבות החקלאית -קשייה והישגיה

• השוק בפתח תקווה, 1910 בקירוב

• משפחת שטמפפר, ממשפחות המייסדים של פתח תקווה, ‭,1919‬ צילום: צדוק בסן

• העמסת חביות יין ביקב בראשון לציון, 1910

• דף מתוך פנקס החבר של קופת חולים של א"ד גורדון

• דמותו של א"ד גורדון, איור של נחום גוטמן

• עולים מתימן בבן שמן, 1914

• ייסוד מושב הפועלים עין גנים, 1908 בעין גנים שהו בתקופות מסוימות: א"ד גורדון, הסופר יוסף חיים ברנר, ברל כצנלסון ודוד בן גוריון. ברקע נראה הדגל של האימפריה העות'מאנית.

• מייסדי דגניה, 1912

• מפה ‭:14‬ יישובי העלייה הראשונה והעלייה השנייה, ‭1914-1881‬

• שומרים בכרמי רחובות, 1908

• נשים בעלייה ובהתיישבות

• נשים בעבודה חקלאית, פתח תקווה

• נשים בחוות ההכשרה בכנרת, 1913

• לחזרה ולדיון

• פרק ח: חברה ותרבות בימי העלייה הראשונה והעלייה השנייה

• ארגונים ומפלגות

• משתתפים בוועידת "הפועל הצעיר‭,"‬ יפו, 1906

• תהליך העיור מתרחב

• הגרלת המגרשים ב"אחוזת בית‭11 ,"‬ באפריל ‭,1909‬ צילום: אברהם סוסקין

• גימנסיה הרצליה, ‭.1912‬ צילום: יעקב בן דוב

• התפתחות השפה העברית והתרבות העברית

• מודעה על הרשמה לגימנסיה העברית ביפו, 1908

• צורפים מעולי תימן בבית הספר לאמנות "בצלאל" בירושלים, 1911

• כרזה נגד הטכניקום בחיפה בעניין השפה העברית

• לחזרה ולדיון

• פרק ט: התנועה הציונית - התמסדות ופריצת דרך מדינית

• עם חילופי ההנהגה

• דוד וולפסון )שני משמאל, לצדו של הרצל‭,)‬ חבר במשלחת הציונית לארץ ישראל, ירושלים, 1898

• בימי מלחמת העולם הראשונה

• פֵרדה ממתנדבים לגדוד העברי, 1915

• מעטפה של סדרת גלויות על הגדודים העבריים, הוצאת י' בן דוב, ירושלים, 1918 בקירוב הסמלים של האריה והלוחם הופיעו כבר בראשית הציונות והיו סמל לשיבה לימים של גיבורים ומלחמות. באיור מחליפה את הלוחם דמות אישה האוחזת במגן; האריה מסמל את שבט יהודה שעל שמו נקרא הגדוד העברי: "הראשון ליהודה‭."‬

• גלויה לציון הצהרת בלפור

• מפה ‭:15‬ הסכם סייקס ְ ּפיקֹו

• מודעה על הכרזת בלפור שפרסמה רבנות יפו

• לחזרה ולדיון

• מבט על הנושא 'הרעיון הלאומי במבחן המעשה'

• הלאומיות האירופית והלאומיות היהודית - מבט משווה

• מפתח (שמות, מושגים ונושאים)

• מקורות וזכויות

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13