פרק א : הלאומיות - מהותה ושורשיה על נושאי התנועות הלאומיות ]…[ התנועה הלאומית ביבשת אירופה הייתה תנועתם של מיעוטים , ובעיקר של שכבת האינטליגנציה . האריסטוקרטיה ) האצולה ( הוסיפה להחזיק , בדרך כלל , ביחסה העֹוין לתנועה הלאומית . אצילים יחידים סייעו בכספם בידי מלומדים וסופרים , מהם מורי בניהם , לטפח את התרבות הלאומית ]…[ ]…[ בשביל האינטלקטואלים , הסטודנטים ושכבת האינטליגנציה בכללה , הייתה הלאומיות אמצעי חיוני לביטוי עצמי . היא שימשה מוקד להזדהות הפרט והכלל במקום שהכנסייה חדלה למלא תפקיד זה ]…[ ) י' טלמון , רומנטיקה ומרי , עמ' ) . 107-106 1 מי היו מובילי הלאומיות באירופה על פי גישת טלמון ? 2 כיצד אפשר להסביר את התנגדות מרבית האצולה לתנועה הלאומית ואת תמיכת האינטליגנציה בה ? 3 מה הקשר בין הכנסייה והלאומיות , לדעת טלמון ? בין לאומיות , לאומנות וגזענות תפיסת האומה כערך עליון עלולה להוליד בוז כלפי עמים אחרים , וויתור על ערכי הלי ּבֶ ָרליזם ) עמ' ) 25 והדמוקרטיה . לאומיות קיצונית מעין זו , המעמידה את הלאום מעל כל ערך אנושי - נקראת לאּומנּות .
אל הספר