הודו: להכיר עולם אחר
מחבר:
צביה פיין, רחלי לביא ואסנת אלכביר
שנת ההוצאה:
2004
מילות מפתח:
הודו
הספר 'הודו להכיר עולם אחר' מזמן מפגש עם מדינה ענקית, מרתקת, צבעונית ומגוונת בנופיה ובתושביה.
הספר מביא מבט עדכני על קשייה והישגיה של הודו באמצעות תמונות, מפות, ראיונות וחוויות אישיות של תושבי הודו, ושל אנשים שחיו בה שנים רבות.
אל הספר
נושא/נושאים:
,
ספרי לימוד
תוכן הספר:
הודו - להכיר עולם אחר ספר לימוד בגיאוגרפיה
תוכן העניינים
פרק ראשון: הודו במבט ראשון
נשים בטקס דתי ליד נהר הגנגא
מדינה גדולה מאוד
בתמונת הרקע: בחגיגות הקומבמלה בעיר אללהבד, משתתפים עשרות אלפי אנשים.
יבשת אסיה - מפה מדינית
מגוון של נופים ואקלימים
הודו - מפה פיזית
הרי ההימאליה הם ההרים הגבוהים בעולם. רק חלק קטן מהם נמצא בשטחה של הודו. בחורף קר שם מאוד ויורדים גשמים ושלגים, ובשאר עונות השנה קריר. בגלל תנאי הטבע הקשים, חיים בהימאליה מעט תושבים, ורובם מתגוררים בכפרים קטנים בעמקים שבין ההרים.
מדבר טהר הוא אזור מישורי ברובו ויש בו גם רכסי הרים נמוכים ודיונות חול. באזור הזה יורדים מעט גשמים, ויש שנים שלא יורד גשם בכלל. בקיץ האזור הזה חם ויבש מאוד. בגלל תנאי הטבע הקשים, חיים במדבר טהר מעט אנשים, ורובם גרים בנ אות מדבר כמו זה שבתמונה.
עמק הגנגא הוא מישור רחב ידיים לרגלי הרי ההימאליה, שזורמים בו נהרות רבים ויורדים בו גשמים רבים. בקיץ חם שם מאוד, ובחורף קר. באזור הזה חיים שליש מתושבי הודו, יש בו ערים גדולות וכפרים חקלאיים רבים.
רמת הדקאן היא רמה גבוהה ורחבה, שגובהה כ600- מטר מעל לפני הים. את הרמה חוצים נהרות רבים, ולצידיה משתרעים שני רכסי הרים: הרי הגהט המזרחיים והמערביים. חלקה הדרומי הוא מישור גשום ועשיר בצמחייה. רוב תושבי רמת הדקאן חיים במישורים שלאורך חופי הים ועוסקים בחקלאות. בתמונה: מטעי קפה בדרום האזור.
מקורות מים עשירים
כמות הגשמים במקומות הגשומים ביותר בהודו ובישראל
שיטפון בעיר ואראנסי בעונת גשמי המונסון
את הרי ההימאליה חוצים נהרות רבים ועל גדותיהם שוכנים ערים, כפרים ושדות. בתמונה: נהר באזור לדק
כוהן הינ דואי עורך טקס בוקר לנהר הגנ גא בעיר ואראנסי
מדינה צעירה עם היסטוריה ארוכה
פסל של ארבעה אריות העומדים גב אל גב. הפסל הוא סמלה של הודו והוא לקוח מכותרת של עמוד שבנה הקיסר אשוקה בעיר העתיקה סרנאת.
מבנה מפואר ששימש לצרכים דתיים בסנ צ'י שבמזרח הודו. המבנה נבנה לפני יותר מ2,000- שנה על-ידי הקיסר אשוקה.
הטאג' מהל שנמצא בעיר אגרה הוא המבנה המפורסם ביותר מהתקופה המוסלמית. הוא נבנה על ידי שאה ג'יהאן, אחד מהקיסרים המוסלמים מהשושלת המוגולית. שאה ג'יהאן בנה את הטאג' מהל לזכר אשתו האהובה, שילדה לו 14 ילדים ומתה בלידת הילד האחרון, לאחר 20 שנות נישואים.
הארמון שבתמונה נבנה על ידי הבריטים בעיר שימלה, השוכנת בהרים בצפון הודו. ראשי הממשל הבריטי נהגו לעזוב בקיץ את עיר הבירה של אז כלכתא שאקלימה חם, ולבלות את העונה החמה בשימלה, ובערים דומות לה, שנמצאות באזור הררי וקריר יותר.
פסל של גנדי שמוצב בבית שבו חי עם משפחתו בעיר מומבאי.
לגנדי היו רק מעט חפצים אישיים, והם מוצגים בתמונה.
האמנות היא חלק מחיי היומיום
מסכות שהכינו אמנים מהכפר לכבוד חגיגה דתית.
ההודים אוהבים אמנות ויופי. הם לובשים בגדים צבעוניים, עונ דים תכשיטים ואפילו מקשטים את המשאיות שלהם בציורים יפים וצבעוניים.
פסל של האל ההינ דואי וישנו. יש לו ארבע ידיים, ותפקידו לשמור על הסדר בעולם.
איש מחופש לטווס בחג הינ דואי. הטווס הוא כלי הרכב של האל ההינ דואי קומר, וגם אחד מהסמלים של הודו.
ציור קיר בבית פרטי של סוחר עשיר, שחי באזור ראג'סטן לפני כ300- שנה. בציור: האל ההינדואי קרישנ ה ואהובתו ראדא.
תיאטרון רחוב נפוץ ואהוב בהודו. בתמונה: שני בנים מציגים את האל קרישנ ה המחלל בחליל (משמאל) ואת אהובתו ראדא שמחזיקה בשרביט (מימין.(
קונצרטים בהודו מתקיימים בבתים פרטיים, במקדשים ובאולמות. בתמונה: ז מר ומתופף מפורסמים, מוקפים בתלמידיהם בקונצרט ביתי.
איך מתנהלת המדינה הודו?
הודו - מפה מדינית
מקום בהודו ניו-דלהי - עיר הבירה של הודו
ארמון הנשיא ובתי הפרלמנט בטקס יום העצמאות ההודי שמתקיים בשעות הערב.
פרק שני: תושבי הודו
קומבה-מלה הוא חג הינדואי חשוב שחוגגים אותו אחת לכמה שנים, ומשתתפים בו עשרות אלפי אנשים. בתמונה: גשר רפסודות שהוקם לכבוד החוגגים בקומבה-מלה על נהר הגנגא בעיר אללהבד.
בהודו 18 שפות רשמיות
ברכת שלום בהינדית: - נמסקר - - בטמילית - : - וונקם - -- -
מפת השפות בהודו
הקסטות הן קבוצות בחברה ההודית
הקסטה של כוהני הדת ההינדואים (ברהמינים) היא קסטה ממעמד גבוה. בני הקסטה הזאת הם ברובם צמחונים, הם נוהגים לענוד שרוך לבן, ואלה שמשמשים ככוהנים לובשים בגדים לבנים או צהובים. בתמונה: ברהמין שעורך טקס של פרידה מהיום וברכה ללילה, בעיר ואראנסי, על גדות נהר הגנגא.
האיש שבתמונה הוא ראג'פוט, ופירוש שמו הוא "בן מלך." הראג'פוט הזה הוא בן למשפחה עתיקה מקסטה של מלכים מהמדינה ראג'סטן. כיום הודו היא מדינה דמוקרטית, ובני משפחתו אינם משמשים עוד כמלכים.
האיש שבתמונה שייך לקסטת הסוחרים. הוא מוכר תבלינים, דגנים וקטניות בשוק בניו-דלהי.
הקסטה של הכובסים (דהובי בהינדית) היא קסטה ממעמד נמוך, והמשתייכים אליה עניים בדרך-כלל. הכובסים שבתמונה עובדים במכבסה ענקית בעיר מומבאי. הם חובטים בידיהם את הכביסה המלוכלכת על גבי אבן, ולאחר השטיפה והסחיטה הם תולים את הכביסה על חבלים ארוכים.
הילדות שבתמונה שייכות לקבוצה של "האסורים במגע." הילדות מקבצות נדבות על שפת הים בעיר מומבאי.
המשפחה שבתמונה היא משפחה ענייה, מ"האסורים במגע." אין לה בית, ובני המשפחה לנים על המדרכה.
בהודו לדת חשיבות רבה
החלוקה של תושבי הודו לפי דתות
באזורים שונים בהודו יש מקדשים בסגנונות שונים. המבנה הצבעוני שבתמונה הוא כניסה אופיינית למקדש בדרום הודו. הכניסה הגבוהה מקושטת בפסלים צבעוניים של גיבורים ואלים הינדואים.
הזוג שבתמונה הגיע למקדש בעיר מדוראי כדי להיעזר בכוהן בבחירת שם לבנם שיוולד בקרוב. במהלך הפגישה, בני הזוג מגישים לכוהן מנחות (מתנות.(
האל שיווה הוא אחד האלים החשובים להינדואים. לשיווה 4 ידיים, וכלי הרכב שלו הוא שור שנקרא ננדי. שיווה עוסק בבנייה, כאשר העולם טוב, ובהרס, כאשר העולם רע. האל שיווה מופיע בצורות ובדמויות שונות - לעתים, כמו בתמונה שלפנינו, הוא מופיע כחצי אישה וכחצי גבר.
האלה סרסווטי היא אלת החוכמה, הלימוד, המוזיקה והאמנות. כלי הרכב שלה הוא ברבור לבן, והיא מנגנת בכלי מיתר הנקרא "וינה."
האלה דורגה היא אחת הצורות של האלה פרווטי, אשתו הטובה והנאמנה של האל שיווה. לדורגה יש כוח עצום ותפקידה הוא להרוס את הרוע ולהשמיד שדים. היא יפה ומפחידה, יש לה 10 זרועות וכלי נשק נוראיים, והיא רוכבת על גבו של אריה.
האל-פיל גנשה הוא בנם של האל שיווה ואשתו האלה פרווטי. הוא אל החוכמה ובכוחו לסלק כל מכשול, ולכן הוא נמצא כמעט בכל בית הינדואי. בכל פעם שמתחילים משהו חדש, נוהגים להגיש לו מנחה (מתנה:( בתחילת שנה או טיול, כשעוברים לבית חדש, כשנולד תינוק, ועוד.
בהודו הפרות מסתובבות ברחובות באופן חופשי, כי הפרה היא בעל חיים מקודש להינדואים. היא מסמלת אם שמעניקה מעצמה לילדיה. בתמונה: פרות מסתובבות ליד הנהר בעיר ואראנסי.
האל-קוף הנומן הוא אחד האלים האהובים ביותר על ההינדואים. הנומן הוא דוגמה לגיבור מושלם: הוא אמיץ וצנוע, הוא טהור ומסור, ויש לו כוח אדיר (הוא יכול להזיז הרים, לדלג מעל אוקיינוסים ולנצח צבא שלם.(
הגברים המוסלמים בהודו נוהגים לחבוש כיפה לבנה על ראשם, והנשים מכסות את ראשן במטפחות גדולות ולעתים הן מכסות את פניהן ברעלה.
מסגד חאג' עלי בעיר מומבאי: בזמן שיש גאות בים עומד מסגד חאג' עלי על אי בים, ורק בזמן שפל אפשר להגיע אליו דרך שביל מוגבה.
מקום בהודו במדינה ג'מו וקשמיר רוב התושבים מוסלמים
בג'מו וקשמיר אגמים רבים, ובאביב כשהשלגים מפשירים, הם מתמלאים עד גדותיהם במים.
בצפון המדינה ג'מו וקשמיר משתרעים הרי ההימאליה הגבוהים.
3 דורות של סיקים
ברחוב המרכזי באמריצר רוב האנשים סיקים.
מקום בהודו במדינה פנג'ב רוב התושבים סיקים
מקדש הזהב הסיקי בעיר אמריצר. זהו האתר הקדוש ביותר לבני הדת הסיקית.
רימון של ספר תורה בבית כנסת בהודו
מזוזה על דלת בית ליד העיר קוצ'י
בית כנסת של עדת בני-ישראל בעיר מומבאי.
בעיר קוצ'י נמצא קברו של רבי נחמיה בן-אברהם, מהמכובדים שביהודי קוצ'ין.
בית כנסת של עדת הבגדאדים בעיר כלכתא.
בית הכנסת של יהודי קוצ'ין, בעיר פארור, נבנה לפני כ400- שנה.
רוב ההודים חיים במשפחה מורחבת
סבא ונכדיו
משפחה מורחבת בביתה, במדינה קרלה שבדרום הודו.
פרחי הלוטוס שבעמוד זה הם מהסמלים של הודו.
טקסי נישואין רבים מתחילים במקדש, והם נמשכים בארוחות בבתים ובטקסים שאליהם מוזמנים אורחים רבים.
פרק שלישי: ארץ של ניגודים
במשפחות עניות הנשים עובדות גם מחוץ לבית, וחלק מהן מתפרנסות מעבודות קשות במיוחד. בתמונת הרקע: אישה עובדת בסלילה של דרך ליד העיר שימלה.
הודו - מדינה מתפתחת
מספר המכוניות והטלפונים לכל 100 משפחות בהודו ובישראל
האיש שבתמונה בנה לעצמו סירה מבקבוקי פלסטיק ריקים. הוא מתפרנס ממכירת מנחות לאנשים ששטים בנהר.
ההודים מרבים להושיט עזרה לנזקקים: הם נותנים לעניים אוכל ונדבות; אנשים אמידים מארגנים חגיגות וסעודות לעניים, משלמים שכר לימוד עבור ילדי עניים ועוד. בתמונה: איש שמחלק תבשיל של אורז ועדשים לאנשים עניים.
בהודו יש שימוש רב בגללים של פרות לחימום הבתים ולבישול. הילדה שבתמונה לשה גללים של פרות ומכינה מהם עיגולים. כעבור ימים אחדים, לאחר שיתייבשו, הם יהיו מוכנים לשימוש.
הילדים שבתמונה מוכרים אגוזי קוקוס ברחוב בעיר מומבאי.
הנשים שבתמונה עוסקות בשיפוץ מקדש בעיר המפי שבדרום הודו.
הנשים אחראיות על משק הבית ועל גידול הילדים. האישה שבתמונה נושאת תבשיל אורז ודלי כביסה.
גידול האוכלוסייה בהודו מקור: אתר הלמ"ס של הודו.
ריקשה ממונעת באחת מערי ראג'סטן. הריקשה היא אחד מכלי התחבורה הנפוצים ביותר בערים בהודו, ולעיתים קרובות היא עמוסה נוסעים.
רשת החשמל מגיעה כיום כמעט לכל מקום בהודו, אך היא מיושנת, והתקלות בה מרובות. התמונה צולמה בעיר הבירה ניו-דלהי. בוודאי תנחשו בקלות, מה אחת הסיבות הנפוצות לתקלות באספקת החשמל...
הנהר שליד העיר המפי משמש את תושבי האזור לכל מיני צרכים: הם שותים את מימיו, מתרחצים בו, מכבסים בו, ואפילו מקרצפים בתוכו את בעלי החיים.
הנהר הזורם ליד הכפר קיבר מזוהם, ועל כן התושבים מקבלים מי שתייה ממכליות מיוחדות שמגיעות לכפר.
נהר הגנגא - מהרי ההימאליה ועד מפרץ בנגל
ילדי כפר קטן ליד העיר קוצ'י במדינת קרלה. מדי יום הם מקבלים ארוחה של אורז ועדשים בבית הספר.
בחלק מבתי הספר שבכפרים אין ריהוט, ולפעמים התלמידים יושבים על הרצפה. יש אפילו מקומות שבהם הלימודים מתקיימים תחת כיפת השמיים. בתמונה: בית ספר בכפר קטן במדינה ראג'סטן.
בבתי ספר רבים בהודו התלמידים לובשים תלבושת אחידה. בתמונה: בית ספר גדול בעיר מומבאי. אין מספיק מקומות ישיבה לכולם, ולכן על חלק מהספסלים יושבים שלושה תלמידים במקום שניים.
ילדים בשיעור מוזיקה בבית ספר פרטי בניו -דלהי.
במה הודו מפותחת?
בניין של תעשייה עתירת ידע בעיר היידרבד בדרום הודו
קירן בטיול במדינה קרלה, בדרום הודו
בתמונות: לוויינים שהודו שיגרה לחלל
שחקני קריקט הודיים חובטים בכדור בעזרת אלה.
תושבים מהעיר היידרבד משחקים קריקט בשעות הפנאי.
מגרש קריקט בעיר בנגלור שבדרום הודו.
תחנת כוח גרעינית לייצור חשמל במדינה גוג'רט, במערב הודו.
כרזה שפורסמה כשמלאו 50 שנה לחקר האנרגיה הגרעינית בהודו.
מקום בהודו המדינה אוטר פרדש גם מתפתחת וגם מפותחת
העיר אגרה היא עיר התיירות החשובה ביותר בהודו ומליוני תיירים באים אליה מדי שנה. אתר התיירות החשוב ביותר בעיר הוא הטאג' מהל (ראו עמוד ,(15 אבל יש בעיר אתרי תיירות נוספים. המפורסם שבהם הוא המבצר של אגרה שהוקם לפני כ500- שנה, על ידי הקיסר המוסלמי אקבר. בתמונה: החומה המקיפה את מבצר אגרה.
לקנאו היא עיר הבירה של אוטר פרדש, וחיים בה יותר מ2- מיליון תושבים. העיר הוקמה בידי שליטים מוסלמים ולכן יש בה אתרים מוסלמיים רבים, וביניהם האתר שבתמונה.
פרק רביעי: החיים בכפר
חתימת הצייר: שמו בעברית: דורגא באי הצייר שצייר את הציורים שבעמודים אלה חי בכפר קטן. הוא מצייר בשיטות שעברו במשפחתו מדור לדור.
איך חיים בכפר בהודו?
הכפר שבתמונה שוכן בהרי ההימאליה, בצפון הודו. באזור הזה לרוב הבתים שתי קומות, ובעונת החורף הארוכה משכנים בקומה הראשונה את בעלי החיים, ובקומה השנייה מתגוררת המשפחה.
בבתים רבים בכפרים יש רק חדר אחד. בקצה אחד של החדר נמצא המטבח, ובקצה השני שלו ישנים בני המשפחה. בבית יש מעט רהיטים ובני הבית ישנים על מחצלת הפרושה על הרצפה או על מיטות ללא מזרן, העשויות מחבלים.
כפר במרכז הודו. הבתים בכפר הזה קטנים ובנויים מלבני בוץ. גגות הבתים עשויים מענפי קוקוס.
הבית של משפחת פורנקל בכפר בדרום הודו. למשפחה חלקה גדולה של אדמה, ובנוסף לכך לאב משרה חשובה בממשלה.
ראג'ו (בחולצה המשובצת) בכיתה שלו
רוב תושבי הכפרים עוסקים בחקלאות
גידול אורז - משערים שהאורז היה צמח בר, ותושבי הודו היו הראשונים שהחלו לגדלו כצמח תרבות לפני אלפי שנים. בהודו יש הרבה שדות אורז באזורים הגשומים, כי צמח זה זקוק למים רבים. לאורז יבולים גדולים, הוא מזין מאוד, ולכן הוא אחד המאכלים הנפוצים ביותר בהודו. בתמונה: שדות אורז בהרי ההימאליה.
מטעי תה - הודו היא בין יצרניות התה הגדולות בעולם. יש בה מטעי תה גדולים, רובם באזורים קרירים וגשומים בצפון. רוב מטעי התה בהודו שייכים לחברות שמגדלות מאות דונמים, ומעסיקות עובדים רבים. בתמונה: מטעי תה בהרי הגהט.
הכנת חבלים מסיבי הקליפה של הפרי.
הגג והקירות עשויים מענפי קוקוס.
בעבודת הדיש מפרידים את גרעיני החיטה מהקש. האישה שבתמונה עושה את העבודה הזאת על הכביש, ומיד כשתסיים המכוניות והעגלות יוכלו לעבור... בתמונה משמאל: האישה קוצרת חיטה בעזרת מכשיר פשוט שנקרא מגל.
כשחורשים את השדה בעזרת טרקטור, ההספק גדול יותר. ריסוס השדה מזרז את גידול הצמחים, ומשביח את היבולים.
האיש שבתמונה חי בכפר קטן בראג'סטן ומכין יצירות אמנות מעץ כדי למכור אותן.
את הטרקטורים שבתמונה מייצרים במפעלי תעשייה בהודו, והממשלה מסייעת לחקלאים לרכוש אותם.
שדה הפרחים שבתמונה מושקה בעזרת מנוע שמעלה מים מהבאר ישירות אל השדה.
מקום בהודו הכפר וולור ממערב לרמת הדקאן
והגברים יעזרו להכין את החגיגה. אני עובד בעיר קוצ'י בתור נהג, ונוסע מדי יום כ4- שעות למקום העבודה ובחזרה. ולמרות זאת, אני לא מתכוון לעבור לגור בקוצ'י, כי החיים כאן בכפר טובים יותר. אצלנו נקי, שקט ויפה, המים לא מזוהמים, והאנשים רגועים.
מקום בהודו הכפר צ'נגספה בהרי ההימאליה
מראה כללי של הכפר צ'נגספה
ילדה מהכפר לוקחת מים ממכלית לביתה
נאוואן, אישתו, בתו ואורח קטן ליד תבשיל ה"מומו"
בית ההארחה של משפחת נאוואן
מקום בהודו ביקור בכפר טפוואן בעמק הגנגא
ילדים בכפר טפוואן
תעלת השקייה ובריכה לאגירת מים ליד ביתו של נאג'י
אחד הדיירים של נאג'י
נאג'י קוטף אורז בשדה. באמצע השדה ערוגה של ירקות.
שדות אורז בכפר טפוואן - שדה אחד לפני הקציר והשני - לאחר הקציר.
השכן של נאג'י עוזר לו בקטיף האורז.
פרק חמישי: החיים בעיר
בתמונת הרקע: רחוב ראשי בעיר ואראנסי
איך חיים בערים בהודו?
העיר שימלה שוכנת בהרים בצפון הודו. בתמונה אזור מגורים צפוף וחלק משכונת עוני שנמצאת בשולי העיר.
ערים גדולות וערי בירה בהודו
בעיר מומבאי הפערים בין האזורים האמידים לאזורים דלים גדולים במיוחד. בתמונה: שכונת עוני גדולה בקרבת אזור מגורים מודרני.
שכונת עוני בעיר מומבאי
אזורים מודרניים בעיר כלכתא שנמצאת באזור שבו נהר הגנגא נשפך אל הים. כלכתא היא העיר השנייה בגודלה בהודו, וחיים בה כ13- מיליון תושבים.
ממה מתפרנסים תושבי הערים?
בתמונה מימין: קניון מודרני בעיר צ'נאי בתמונה משמאל: שוק בעיר הבירה ניו-דלהי
תעשיית כלי הרכב (מכוניות, משאיות טרקטורים וכו(' גדלה במהירות בשנים האחרונות. בתעשייה זו מועסקים כ450- אלף עובדים. בתמונה: מפעל להרכבת מכוניות
לתעשיית הטקסטיל ההודית (ייצור בדים, בגדים, נעליים וכו(' חשיבות גדולה, ומועסקים בה כ35- מיליון עובדים. חלק מהייצור נעשה במפעלי תעשייה גדולים וחלק בבתי מלאכה קטנים או בבתים פרטיים. בתמונה: שוק של מוצרי טקסטיל בעיר ניו-דלהי
בית מלאכה להכנת פסלי אלים בעיר מהבליפורם (במדינה טמילנדו.(
נשים טוות בד משי בביתן בעיר קומבקונם (במדינה טמילנדו.(
בתמונה הימנית: מפעל האלקטרוניקה "אסיל" מייצר נורות, אנטנות משוכללות, ורכיבי לוויינים. בתמונה השמאלית: במפעל פוניהני מייצרים מוצרי עור כמו חגורות ונעלי בית. המפעל נמצא בקרבת העיר צ'נאי ומועסקים בו 1,700 עובדים.
סנדלר ומצחצח נעליים בעיר הבירה ניו-דלהי
מגיד עתידות בעיר צ'נאי
חייט בעיירה ג'ונג'ונו
מנקה אוזניים בעיר ואראנסי
גהץ בעיר לה
מקום בהודו מומבאי - העיר הגדולה ביותר בהודו
העיר מומבאי שוכנת לחופו של הים הערבי. בתמונה: מבט אל העיר.
"שער הודו" שהוקם על ידי הבריטים לכבוד ביקורו של המלך ג'ורג' החמישי, והמלון המפואר טאג' מהל שנבנה לפני כ100- שנה.
שכונת עוני במומבאי
מקום בהודו ואראנסי היא עיר קדושה להינדואים
על גדות נהר הגנגא נבנו במשך השנים מדרגות שעליהן מתכנסים עולי הרגל. לצידן נבנו ארמונות, מקדשים ומגדלים.
לפרחים יש תפקיד חשוב בחיי הדת בהודו. כשההודים הולכים למקדש הם נוהגים להתקשט בפרחים, וגם לקשט בפרחים את האלים, או להגיש להם מנחה של פרחים. גם בני הדתות האחרות בהודו (המוסלמים, הסיקים, הבודהיסטים וכו(' משתמשים בפרחים כחלק מהטקסים הדתיים. בתמונה: דוכני פרחים ברחוב בואראנסי
בתמונה סטופה בסרנאת שליד העיר ואראנסי. סטופה הוא מבנה קדוש לבני הדת הבודהיסטית.
בניית רשת הביוב בעיר ואראנסי מקשה על חיי היומיום בעיר.
פרק שישי: הודו והעולם
להודים עשרות סוגים של ממתקים בטעמים ובצבעים שונים. בתמונת הרקע: דוכן ממתקים בעיר ואראנסי.
מהודו אל העולם
3
2
1
4
5
בודהיסטים רבים הם נזירים החיים במנזרים ומקדישים את חייהם ללימוד הדת ולניהול טקסים דתיים. בתמונה: ילדים בודהיסטים שלומדים להיות נזירים.
פסל הבודהה באחד המנזרים בהרי ההימאליה
נזירים בודהיסטים במנזר לומדים מכתבים עתיקים.
בחגים ובאירועים, הבודהיסטים נוהגים ללכת למנזר, ושם הם עורכים טקסים המלווים במוזיקה, בסיפורים ובהגשת מנחות לבודהה. בתמונה: בני הדת הבודהיסטית בטקס דתי.
תיירים מכל רחבי העולם מבקרים בהודו
טיול בהודו: יום בג'איפור - העיר הורודה
החזית של ארמון הרוחות (שימו לב לחלונות הקטנטנים.(
המצודה שהגנה על העיר ג'איפור.
הנשים שבקבוצה למדו ללבוש סארי, והשמחה הייתה גדולה...
בית קולנוע בג'איפור
טיול בהודו: מסע משפחתי להרי ההימאליה שבצפון הודו
המשתתפים בטיול
נוף בהרי ההימאליה
מקדש בודהיסטי בגובה של אלפי מטרים
הנשים שבתמונה נושאות ערימות של עשב לבעלי החיים.
ימת צומורירי בהרי ההימאליה
טיול בהודו: ליאל בת ה-12 מטיילת בדרום הודו
שייט בתעלות המים
כניסה למקדש בדרום הודו
בטקס "הלילה של שיווה"
חוף ים בדרום הודו
יחסי ישראל והודו
בשנת 2001 זעזעה את המדינה ההודית גוג'רט רעידת אדמה חזקה שגרמה להמוני הרוגים ופצועים ולנזקים קשים. מדינת ישראל שלחה לגוג'רט משלחת סיוע גדולה שכללה בית חולים שדה, רופאים, אחיות וציוד. המשלחת הישראלית זכתה להערכה רבה של התושבים ושל השלטון.
מדינת ישראל סייעה להודו להקים חווה חקלאית שמטרתה ללמד חקלאים הודים שיטות גידול חדישות. במשך יותר מ4- שנים נתנו מומחים ישראלים ייעוץ וסיוע לחווה. כיום, ההודים מפעילים את החווה בעצמם.
מפתח שמות מקומות
עמודים:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13