|
|
עמוד:20
שיעור 13 | הסדק כבר על הקיר מטרות השיעור 1 . להכיר את האזורים המוּעדים לרעידות אדמה . 2 . הסיבות לכך שאזורים אלה מועדים לרעידות אדמה . 3 . כיצד מתרחשות רעידות אדמה – והיכרות עם תאוריית הלוחות . 4 . המלכוד הכלכלי של התגוננות מפני רעידות אדמה . פעילות פתיחה פותחים במליאה באמצעות פעילות הפתיחה מבהירה כיצד מתרחשת רעידת אדמה, ומדוע דווקא באזורים אלה . מומלץ להציג את פעילות הפתיחה עם המפות שבעמוד 36 שבגיליון ולעמוד על הקשר בין המפות . האחת מציגה את קווי השבר והשנייה את האזורים המועדים לרעידות אדמה . השילוב האפליקציה . קראתי, הבנתי ! קוראים את הכתבה דיון ביניים 1 . מהי הסוגיה המרכזית שעולה מהכתבה ? 2 . מה אפשר ללמוד מהתמונות המופיעות בכתבה ? פעילות קבוצתית מפנים ל הפעילות כוללת קישור לאתר שמנטר באופן קבוע את רעשי האדמה באזורנו . התלמידים יחקרו יחד את המפה ויגבשו עמדה אם האזור שבו הם חיים מועד לרעידות אדמה, ואם יש לפעול מול מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי . נוסף לכך ראו את ההפנייה לשיעורים הבאים : 1 . בהקשר זה של גאולוגיה וגאומורפולוגיה של ארץ ישראל מומלץ גם לצרף את הלימוד של מדור "המעבדה" בחוברת ואת הכתבה של פרופ' שמואל מרקו – "בולענים – כיצד הם נוצרים, ומה צריך לעשות בעניין ? " לכתבה מצורפת פעילות פתיחה שכוללת סרטון ודיון בנושא . 2 . במדור "המקצוענים" מרואיינת הידרולוגית שמסבירה יישום של מקצוע הגאולוגיה ומה חשיבותו בחיי היום יום . הריאיון מלווה בפעילות פתיחה, פעילות אינטראקטיבית הכוללת מיומנות מפה של אגני היקוות . אפשר להפנות את התלמידים לפעילות בהקשר זה של עבודת ההידרולוג או לגיליון "כלכלה, תשתיות וסביבה" לכתבה "האם בישראל יש מחסור במים ? " לכתבה מצורפת יחידת הערכה . שיעור 14 מדור "המעבדה" חוזר בכל הגיליונות והוא מציג חוקר בכיר בתחום שבו עוסק הגיליון . החוקר סוקר תופעה שהוא מתמחה בה ומביע את העמדה שלו לגביה . בגיליון זה נעסוק בתופעת הבולענים . פעילות פתיחה פותחים במליאה באמצעות בולענים בים המלח, קראתי, הבנתי ! קוראים את הכתבה בצירוף האפליקציה . דנים בהבדלים בין העמדה של כותב המדור פרופ' שמואל מרקו ובין עמדתו של אלי רז שמוצגת בקישור למעלה "בולענים בים המלח" . 20
|
|