|
|
עמוד:429
הקבוצת החמישית - התרחשות של פעולות שונות - היא קבוצה גדולה מאוד וניתן להוסיף ולמיין אותה לכמה סוגי משנה . התוכן של כל קבוצת משנה מובע בדרך כלל בפעלים , שיש להם מכנה משותף סמנטי . נזכיר כמה קבוצות תוכן של התרחשות , ולצדן דוגמות של פעלים , המביעים תכנים אלה : חשיבה - חשב , סבר , שיער , ניחש העברה ( של עצמים לאחר ) - נתן , העביר , מסר , קיבל , מכר , קנה , חילק דיבור ( העברת תכנים לאחר ) - אמר , סיפר , ציין , הדגיש , ענה , שאל תנועה ( ממקום למקום ) - נע , זז , עבר , הלך , רץ , נסע , רכב , טס , הפליג , יצא גרימה ( של קיום , של מצב , של תנועה וכדומה ) - בנה , הקים , ייבש , העציב , הסיע , הטיס א 5 . תוכן סמנטי ומבנה תחבירי יש קשר בין התכנים היסודיים לבין מבני המשפט , שהם מובעים בהם . כל סוג של תוכן יסודי מצריך מספר מתאים של משתתפים . דוגמה : כשמתארים מצב - די במשתתף אחד , זה שמצבו מתואר . במשפטים : השמלה ארוכה . רות עצובה - השמלה ורות - כל אחד מהם הוא משתתף הכרחי יחיד במשפט . במשפט כזה לא יכול להיות משתתף הכרחי נוסף . מבחינה תחבירית - המשתתף ההכרחי הזה הוא הנושא . אולם כשמביעים גרימה של מצבים , יופיעו שני משתתפים הכרחיים : זה שגורם את המצב , וזה שהמצב נגרם לו . דוגמות : התופרת האריכה את השמלה . גילי העציב את רות . במשפט הראשון ובמשפט השני - התופרת והשמלה , גילי ורות הם שני המשתתפים ההכרחיים , המתקשרים לפועל הגרימה האריכה , העציב . מבחינה תחבירית הם ממלאים את תפקידי הנושא ( התופרת , גילי ) והמושא ( השמלה , רות . ( לפעמים יש גם יותר משני משתתפים הכרחיים . למשל , כשההתרחשות מציינת תנועה או העברה , יש שלושה משתתפים הכרחיים : המעביר , הדבר המועבר וזה שמעבירים אליו . דוגמות : 3 2 1 3 21 3 21 אודי רץ מהבית למגרש . אודי נתן לנעמה מתנה יפה . אודי אמר לעידו שהוא מחכה לו . בדוגמה האחרונה הדבר המועבר הוא תוכן ( הוא מחכה לו , ( ולכן הוא מובע בפסוקית . שאר המשתתפים בכל הדוגמות מובעים בצירופים שמניים . בתחביר כל משתתף הכרחי מוגדר לפי תפקידו במבנה המשפט : נושא , מושא , פסוקית מושא וכדומה . התוכן הבסיסי קובע את בחירת הפועל , ושניהם קובעים את מספר המשתתפים ההכרחיים . וכל אלה - יש להם השפעה על המבנה התחבירי של המשפט . במילים אחרות : יש קשרים בין התוכן לבין הדקדוק - כלומר - המבנה של המשפט . בתוכן - מתמקדת יותר הסמנטיקה ובמבנה של המשפט - מתמקד יותר התחביר . זאת רק דוגמה אחת מני רבות , המוכיחות שיש קשר בין סמנטיקה לתחביר . א 6 . סיכום : סמנטיקה ויתר ענפי הלשון המשמעות נלווית לכל עיסוק לשוני , לכן הסמנטיקה קשורה לכל ענפי הלשון . מבני הלשון בכל הרמות נושאים משמעות . מידת הקשר הקבוע בין מבנה כלשהו לבין המשמעות המסומנת בו נקראת : "שקיפות סמנטית . " בתורת ההגה - לפי המשמעות של המילים קובעים את מערכת הפונימות ( ההגיים המבחינים ) של הלשון . בתורת הצורות - נוסף למשמעות המילונית של כל מילה , גם כל צורן הוא יחידה נושאת משמעות . לצורני הנטייה שקיפות סמנטית גבוהה , כלומר - משמעותם ברורה , בדרך כלל , לדוברי השפה , גם כשהם מצורפים למילה בלתי מוכרת . צורני הגזירה - אמנם שקיפותם הסמנטית נמוכה יותר , אך לרבים מן השורשים יש משמעות כללית ידועה היטב לדוברים . גם לתבניות הפועל ( הבניינים ) ולתבניות השם ( המשקלים ) ולמוספיות הגזירה יש משמעות , והיא תורמת את חלקה למשמעות המילה . עם זאת , השקיפות הסמנטית של התבניות פחותה מזו של השורשים או של צורני הנטייה . פועלי אמירה , ראו עמי . 76 , 75 משתתפים הכרחיים , ראו עמי . 372
|
|