|
|
עמוד:410
פוק ז : מעבר למשפט ז . ו פנייה , קריאה , הסגר שלושת חלקי משפט אלה - פנייה , קריאה , הסגר - אינם מתקשרים לשאר חלקי המשפט . הם אינם תלויים בהם ואינם ממלאים תפקיד תחבירי . בעצם , הם קשורים למערך הכללי של השיח יותר מאשר לתחביר . הפנייה היא שם של נמען כלשהו , שהדברים במשפט פונים אליו . היא יכולה לעמוד בראש המשפט , באמצעו או בסופו , והיא מופרדת בפסיקים משאר המשפט : שחר , מדוע לא באת אתמול לפגישה ? / ועכשיו , גבירותיי ורבותיי , נתחיל בשיחה . / תפסיקו לפטפט , ילדים ! הקריאה היא ביטוי המביע התפעלות , שמחה , פחד או רגש אחר , והיא מופרדת בפסיקים משאר חלקי המשפט : יאללה , בואו כבר ! / אך , שכחתי את המסמך בבית . ההסגר הוא תוספת , המביעה כעין הערה צדדית של הדובר על הנאמר במשפט . הערות אלה הן לפעמים נוסחאות מקובלות שנאמרות בסיטואציה מסוימת , כגון : ז"ל , תודה לאל , לצערי , לדאבוני , לשמחתי , לדעתי , ולפעמים הן הערות אישיות . ההסגר מפוסק משאר חלקי המשפט בפסיקים או בקווים מפרידים : לא יכולתי לבוא אתמול , לצערי הרב . / לדעתנו , לא נספיק להגיע להצגה ראשונה . ז 2 . סדר המילים במשפט את המילים במשפט ניתן לסדר באופנים שונים . דוגמות : הספרנית הגישה לי רק שלושה ספרים . סדר מילים בסיסי רק שלושה ספרים הגישה לי הספרנית . סדר מילים לא בסיסי רק לי הגישה הספרנית שלושה ספרים . סדר מילים לא בסיסי אך לא כל שינוי בסדר המילים אפשרי . יש סדר , שכלל אינו יוצר משפט , למשל : * הגישה שלושה לי ספרים הספרנית רק . במשפט הראשון סדר המילים הוא בסיסי , רגיל . שינוי בסדר זה יוצר שינוי בהדגשות , במיקוד או בסגנון . פנייה במכתב , ראו עמ . 114 ' סדר המילים בשיר , ראו עמ' . 153
|
|