|
|
עמוד:188
ד 4 . תארים התארים הם מילים , כגון : חךש , מאפלןת , עניני , זךיז . מקובל לכנותם גם.- שם תואר או תואר השם . משמעות : הם מוסיפים תכונות , תיאור כלשהו לדברים המובעים בשמות העצם . נטייה : ניתן להטותם לפי מין ולפי מספר ( חדש / חדשה / חדשים / חדשות ; מאופק / מאופקת / מאופקים / מאופקות ; ענייני / עניינית / ענייניים / ענייניות . ( כדאי לשים לב להבדל : לעומת שמות העצם שניתן להטות בהם את המין רק אם מדובר באנשים או בבעלי חיים , לתארים יש תמיד נטייה של מין , כלומר - ניתן לשנותם תמיד מזכר לנקבה ולהפך . בתוך הקשר של צירוף או של משפט המין והמספר של התארים משתנים בהתאם לשם העצם שהם מתקשרים אליו ( דיון ענייני , שיחה עניינית . ( מאפיינים נוספים : ניתן להוסיף להם את ה ' היידוע . רוב התארים הם דריגים , כלומר , ניתן להוסיף להם את המילים : מאוד , יותר , ביותר וכדומה . גזירה : כמו שמות העצם , כך גם התארים גזורים בשתי דרכים : בגזירה מסורגת של שורש ושל תבנית ( משקל . ( יש משקלים אופייניים לתארים , כמו : םםם ( יבש , ( םםים ( זריז ;( בגזירה קווית , בעיקר על ידי הוספת סופית הגזירה -םי לבסיס כלשהו , כמו : סמכותי , בסיסי , נבואי ועוד . הבינוני מילים , כגון : בודק , קורא , מבקר , >? שכלל מתלקןח , הן צורות בינוני . הבינוני אינו נחשב קבוצה של חלקי דיבור , אבל ראוי לשים לב לתכונותיו הייחודיות , המאפשרות לו להתמקם בכל אחת משלוש הקבוצות של חלקי הדיבור שהכרנו : הוא פועל בהווה , וגם עשוי לשמש שם עצם או תואר . אוהד פרץ למגרש באמצע המשחק . ( שם עצם ) הוא אוהד את קבוצת הכדורסל . ( פועל ) הקבוצה זכתה ליחס אוהד מצד השופט . ( תואר ) נטיית הבינוני מתאימה לשלוש הקבוצות האלה : מצד אחד אפשר לשנות את זמנן של מילים כאלה ( מבקר / ביקר / יבקר , ( וזה מוכיח שהן חלק ממערכת הפועל . מצד אחר יש להן נטייה של מין ומספר , המזכירה את נטיית השמות , שיש להם מין ביולוגי ( מבקר / מבקרת / מבקרים / מבקרות , ( ואפשר להוסיף להן יידוע ( המבקר , ( ביטוי שייכות ( המבקר שלו ) או סומך ( מבקר המדינה . ( ד 5 . תואר * פועל תוארי פועל הם מילים , כמו : מהר , היטב , ( שוחחנו ) ? שירות , ( הודיעו ) חגיגית , באטיות , בשמחה . זוהי הקבוצה הקטנה ביותר בין מילות התוכן . משמעות : הם מתארים את הפעולות או את המצבים המובעים בפועל ובתואר . נטייה : לתוארי פועל אין כל נטייה - לא לפי מין או לפי מספר ולא לפי זמן , דרך או גוף . דוגמאות : נערכה מסיבה חגיגית - במשפט זה את המילה 'חגיגית' ניתן להטות ( טקס חגיגי , ( ולכן זהו תואר . המורה הודיעה חגיגית על הזכייה - במשפט זה את המילה 'חגיגית' לא ניתן להטות , זהו תואר הפועל . גזירה : עשויה להיות משני סוגים : מסורגת או קווית . בלשון ימינו מתחדשות צורות רבות בגזירה הקווית , למשל , על ידי הוספת צורני גזירה -םית , -ות לבסיס כלשהו : חגיגית , מיךית , אחורנית , נואשות , עמוקות . בעוני בטקסט העיוני , ראו עמי . 51
|
|