|
|
עמוד:191
את הטענה הזאת נוכל להוכיח בצורה הבאה : נניח שערכה של מילת המבוא משתנה מN- ל . ( N + 1 ) - לפי נוסחה , ( 7-8 ) זרם המוצא ישתנה בשיעור : 256 256 256 ( 7-11 ) o I ? IN + ( 1 )? ? N = II ref זוהי הנוסחה הכללית ביותר לשינוי המזערי שחל בזרם המוצא של הממיר . DAC-08 במקרה הפרטי שהובא בדוגמה , I ref = 2 mA אם נציב זאת בנוסחה , ( 7-11 ) נקבל : 256 o ? = = 0 . 078 mA 2 ממש כמו שקיבלנו בדוגמה לעיל . השינוי הקטן ביותר האפשרי במוצא הממיר נקרא כושר ההבחנה ( resolution ) של הממיר . המספר 256 בנוסחה ( 7-11 ) אינו מקרי , והוא נובע מהשוויון . 2 = 256 בשוק ישנם גם ממירים בעלי , 14 , 12 ו16- סיביות . לממיר בעל 16 סיביות כושר ההבחנה היה בשיעור : 2 16 65 , 536 ref II ref == 0 . 00003 mA זאת בהנחה שזרם הייחוס הוא . 2 mA כלומר , זרם המוצא של ממיר בעל 8 סיביות יכול " לטפס " מאפס עד 2 mA בקפיצות של , 0 . 078 mA בעוד שממיר בעל 16 סיביות " יטפס " ל 2 mA- בקפיצות קטנות הרבה יותר , של . 0 . 00003 mA כדי לסבר את האוזן , נניח שבמוצא מכשיר ה MP 3- שלנו יש ממיר בעל 8 סיביות . שינויי הזרם המזעריים ביותר שיחולו באוזניות ( בהנחה שהן מחוברות למוצא הממיר ישירות ) יהיו בשיעור . 0 . 078 mA ומה שיותר חשוב , צליל שעוצמתו תשתנה בין אפס ל 2 mA- יעבור דרך 256 "מדרגות עוצמה . " עכשיו , הכול תלוי ברגישות האוזן : האם היא יכולה להבחין בשינויים מזעריים כאלה ? האם היא יכולה להבחין בשינויים שהם אפילו קטנים יותר ? במקרה כזה עדיף היה ממיר בעל מספר גדול יותר של סיביות . הדיון בנושא זה חורג ממסגרת ספרנו , ולא נרחיב עליו את הדיבור .
|
|