|
|
עמוד:50
דת ומדינה במדינת ישראל במהלך ההיסטוריה האנושית התנהלו מאבקים רבים בין הדת למדינה . הן הדת ( על מוסדותיה וכוהניה ) והן המדינה ( על מוסדותיה ומנהיגותה ) שואפים לקבל סמכות מוחלטת ומעמד בעיצוב החברה ובשליטה על האוכלוסייה . הדת דורשת ממאמיניה דבקות בערכים ובמסורות המקודשים לה ונאמנות מוחלטת להם , והמדינה מצדה דורשת מאזרחיה נאמנות לחוקיה ולמוסדותיה . לעתים נמצא איזון בין דרישות מנוגדות אלה בצורת הסכמים או פשרות בין הצדדים , ולעתים נוצרות צורות של שילוב או מיזוג ביניהן . מדינות אחדות נאבקות בדת , במוסדותיה ובמנהיגיה ומבקשות לדכאם ; אחרות רואות בדת את עניינו הפרטי של האדם ( ענייני אמונה ) ולכן אינן מתערבות בענייני הדת ; ומדינות אחרות משתפות פעולה עם מוסדות הדת ועם מנהיגיה ומשיגות הסדרים עמם כדי להשיג את תמיכתם במדינה . כיום אפשר להבחין ב4- דגמים עיקריים של יחסי דת ומדינה שגובשו במדינות שונות : . 1 דגם דת המדינה : במדינה קיימת דת אחת שחוקיה מחייבים , וההנהגה הדתית פועלת בה גם כהנהגה הפוליטית . דגם זה הוא נדיר כיום וביטויו הבולט הוא באיראן בזמן חומיני . . 2 הפרדת הדת מן המדינה : המדינה איננה מתערבת בענייני דת . היא מגינה על חופש הדת של בני כל הדתות , אוסרת אפליה דתית ומקיימת חופש אמונה וחופש פולחן . גם דגם זה הוא נדיר למדי וביטויו הבולט הוא בארצות הברית . . 3 כנסייה רשמית : לכנסייה דתית מסוימת יש מעמד רשמי מיוחד , אך העדפה זאת אינה פוגעת בחופש הדת של בני דתות אחרות . דוגמה : מעמדה המיוחד של הכנסייה האנגליקנית באנגליה . . 4 הכרה בדתות אחדות : בדגם זה המדינה מכירה בקהילות דתיות אחדות ומעניקה לחבריהן שירותים וסיוע . המדינה מכירה בכנסייה המייצגת את חברי הקהילה הדתית , אך חברי הקהילה רשאים לפרוש מכנסייתם ולוותר על שירותי הדת שהיא מספקת או על שירותי הדת שהמדינה מספקת . דוגמה : גרמניה . לאיזה מן הדגמים הללו אפשר לשייך את מדינת ישראל ! ישראל אינה שייכת לדגם הראשון , שהרי אין בה דת-מדינה רשמית - כמדינה דמוקרטית קיים בישראל חופש דת ופולחן . ישראל גם אינה שייכת לדגם השני , שהרי המדינה מעורבת בענייני הדת ומפעילה משרד לענייני דתות הנותן שירותים לבני דתות שונות . יש הרואים בישראל את הדגם השלישי של מעין דת רשמית - היהדות . אלה מצביעים על קיומו של ארגון דתי-רשמי בישראל - הרבנות האורתודוקסית . אחרים רואים בישראל מדינה "המכירה בדתות אחדות . " אלה מצביעים על המשרד הממלכתי לענייני דתות המטפל בענייני הדתות המוכרות ולא רק בענייני הדת היהודית , וכן על העובדה שמועמד לתפקיד נשיא המדינה אינו בהכרח יהודי על פי החוק . אזרחי ישראל הם בני דתות שונות . מרבית האזרחים הם יהודים , מיעוטם מוסלמים וקצתם נוצרים , דרוזים ובני עדות דתיות אחרות . בישראל אין דת-מדינה רשמית , אולם הדת היהודית נהנית ממעמד בכיר ומיוחד . המדינה מכירה בעדות דתיות מסוימות הזוכות לאוטונומיה פנימית ' . כל עדה קובעת לעצמה הסדרים בעניין כוהני הדת שלה , מוסדות השיפוט שלה ודרכי המימון של מוסדותיה . לחלק מן העדות יש מוסדות הפועלים מתוקף חוקי המדינה , ואילו עדות אחרות מוותרות על מימון פעולותיהן ומוסדותיהן על ידי המדינה ואלה פועלים מכוח תקנות שהן עצמן יצרו . משרד הדתות דואג לאספקת שירותי דת ומטפל בענייניהן של כל העדות הדתיות . 1-tf רשימת הדתות המוכרות בישראל : • העדה היהודית • העדה המוסלמית • העדה היוונית-קתולית • העדה המרונית • העדה הסורית-אוותודוקסית • העדה היוונית-אורתודוקסית • העדה הארמנית-גרגור ; אנית • העדה הארמנית-קתולית • העדה הסורית-קתולית • העדה הכ ^ דית-אוניאטית • העדה הדרוזית • עדת בני האמונה הבהאית • הכנסייה האוונגלית-אפיסקופלית
|
|