|
|
עמוד:145
ה . ועדת חקירה ממלכתית ועדות החקירה מוקמות במקרים מיוחדים - בשל מעשה או מחדל של הממשלה המעורר עניין ציבורי , או בקשר לעניין בעל חשיבות ציבורית הדורש בדיקה . במשטרים הדמוקרטיים מוקמות ועדות חקירה מקצועיות ובלתי תלויות בגורם המבוקר - כדי לחקור תופעות מסוג זה , לחשוף את גורמיהן ולהצביע על דרכים להתמודדות איתן . במדינת ישראל קיימים שלושה סוגים של ועדות חקירה : . 1 ועדת חקירה פרלמנטרית , המורכבת מחברי כנסת והחוקרת עניין שהכנסת מעוניינת לחקור . ועדה זאת היא פוליטית , כלומר מורכבת מחברי כנסת ולא מאנשי מקצוע . אמנם בסמכותה לזמן עדים ולאסוף מסמכים , אבל לציבור אין בדרך כלל אמון בה משום שהיא פוליטית וחשודה כלא-אובייקטיבית * . . 2 ועדת בירור , שהיא למעשה ועדת חקירה ממשלתית . לשר יש סמכות למנות ועדת חקירה לבדיקת עניין בתחום תפקידו ( זאת בתנאי שלא מונתה ועדת חקירה ממלכתית לעסוק באותו עניין . ( ועדה זאת מורכבת משרי הממשלה וחוקרת בעניין שעליו החליטה הממשלה . הוועדה הורכבה על ידי פוליטיקאים החוקרים את עצמם , מתקשה להיות אובייקטיבית , אין לה סמכות לחייב אנשים להעיד בפניה או למסור לה מסמכים , ולכן הציבור אינו נוטה לתת בה אמון כמו בוועדת החקירה הממלכתית . . 3 ועדת חקירה ממלכתית המוקמת על ידי הממשלה , מורכבת ממומחים , ובראשה עומד שופט . ועדה זאת נהנית מאמון הציבור בהיותה מקצועית ולא פוליטית . ' חוק ועדות חקירה , תשכ " ט , ' 1968- העוסק בוועדת חקירה ממלכתית , קובע שוועדת חקירה מוקמת כדי לחקור "עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור " . בוועדה 3 חברים או מספר אי-זוגי גדול יותר של חברים , ובראשה עומד שופט בית המשפט המחוזי או שופט בית המשפט העליון . לאחר שהממשלה מחליטה להקים ועדת חקירה ממלכתית , היא פונה אל נשיא בית המשפט העליון והוא ממנה את חברי הוועדה ואת ראש הוועדה . הוועדה קובעת בעצמה את דרכי עבודתה . בדרך כלל היא מזמנת עדים , מחייבת אותם להעיד בשבועה ומבקשת מהם למסור לידיה מסמכים ומוצגים הקשורים לנושא . לוועדה סמכות לכפות מתן עדות ומסירת מסמכים , להוציא צו חיפוש אחר מסמכים , ולהטיל קנס על המסרב להעיד או למסור מסמך . אדם שהוזמן לוועדה ולא נענה ואין לו הסבר סביר לכך , צפוי אף למאסר . בדרך כלל דיוני הוועדה הם פומביים , פרט למקרים שבהם היא עוסקת בעניינים של ביטחון המדינה ושל יחסי החוץ שלה , בהגנה על המוסר , בהגנה על קטין , ובמקרים אחרים הדורשים סודיות . לעתים הוועדה מזהירה אדם העלול להיפגע מחקירתה . במקרה זה רשאי אותו אדם להופיע בפני הוועדה ואף לחקור עדים , להציג מסמכים ולומר בוועדה את דברו . מכל אלה אנו למדים שוועדת חקירה ממלכתית היא גוף מקצועי ומשפטי המורכב מבעלי מקצוע ולא מפוליטיקאים , ולכן הוא נתפס על ידי הציבור כאמין , ומסקנות החקירה מקובלות עליו . עבודת הוועדה מסתכמת כדין וחשבון המוגש לממשלה . דו " ח זה כולל את הממצאים שאספה הוועדה , המסקנות וכן המלצות לעתיד . קיימים חילוקי דעות בין משפטנים בשאלה : האם הממשלה חייבת לקבל את מסקנות הוועדה ולאמץ את המלצותיה . על פי הנוהג שהתגבש בישראל , הממשלה נוהגת לקבל את מסקנותיה של ועדת החקירה ולאמץ את המלצותיה . למשל , לאחר פרסום דו"ח ועדת אגרנט , התפטרו מתפקידיהם ראש הממשלה דאז , גולדה מאיר , ושר הביטחון דאז , משה דיין . להרתני / הע \ 1 י | פרשת פולארד יונתן פולארד , יהודי אמריקני , עבד בשירות המודיעין של הצי האמריקני . הוא נעצר בשנת 1985 והואשם בכן שמסר לישראל מסמכים ביטחוניים מסווגים לגבי מתקנים צבאיים של מדינות שונות ושל אש " ף ( הארגון לשחרור פלשתין . ( האמריקנים העלו האשמות כלפי ישראל על הפעלת ריגול בארה"ב . פולארד טען שמניעיו היו אידיאולוגיים . הוא נשפט , ונגזר עליו מאסר עולם . בארץ היה חשש שהפרשה תשפיע לרעה על יחסי ישראל-ארה " ב , ולכן בשנת 1987 הקימה ממשלת ישראל ועדת בירור לבדיקת הפרשה . הוועדה מצאה שהממשלה נושאת באחריות לפרשה . להרתני . / הו ^ י'ן על כמה ועדות חקירה ממלכתיות שפעלו בישראל : . 1 ועדת חקירה לבדיקת השמועות בדבר תשלומי כסף כדי להטות משחקים בליגה הלאומית בכדורגל . ( בראשות השופט עציוני בשנת ( . 1971 . 2 ועדת חקירה לבדיקת המידע שקדם למלחמת יום הכיפורים , ההערכות וההחלטות של הגורמים הצבאיים והאזרחיים בקשר אליו , והיערכות צה " ל למלחמה . ( בראשות השופט אגרנט בשנת ( . 1974 . 3 ועדת חקירה לבדיקת המצב בבתי הסוהר . ( בראשות השופט קנת בשנת ( . 1975 . ? ועדת חקירה לבדיקת העובדות והגורמים הקשורים במעשי הזוועה שבוצעו על ידי יחידה של הכוחות הלבנוניים נגד האוכלוסייה האזרחית במחנות סברה ושתילה . ( בראשות השופט כהאן בשנת ( . 1983 . 5 ועדת חקירה לעניין ויסות מניות הבנקים . ( בראשות השופט בייסקי בשנת . 6 ( . 1986 ועדת חקירה בעניין שיטות החקירה של שירות הביטחון הכללי בנושא פעילות חבלנית עוינת . ( בראשות השופט לנדוי בשנת ( . 1987 . 7 ועדת חקירה לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות . ( בראשות השופטת נתניהו בשנת ( . 1990 * עוד על ועדה זאת ראו בפרק השמיני , העוסק בכנסת ( עמ י . ( 103
|
|