|
|
עמוד:143
היועץ המשפטי לממשלה מתמנה בידי הממשלה . שר המשפטים , בהתייעצות עם ראש הממשלה , מציע מועמד לתפקיד . המועמד ' צריך להיות אדם בעל כישורים משפטיים גבוהים כמו אלה של שופט בבית המשפט העליון . מבחינה מינהלית שייך משרדו של היועץ המשפטי לממשלה למשרד המשפטים , כלומר הוא חלק מן הרשות המבצעת . כהונת היועץ המשפטי מסתיימת במקרה של מוות , התפטרות או פיטורין . תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כעורך דינה בתחום הייצוג שלה במערכת המשפטית , תפקידו בניסוח משפטי של הצעות חוק ותפקידו בייעוץ משפטי לממשלה , מחייבים אותו בנאמנות לממשלה . היועץ המשפטי נדרש לסייע לממשלה למלא את תפקידיה ולקדם את מדיניותה . אבל , בתפקידו כאחראי על שלטון החוק במדינה הוא חייב קודם כל בהגנה על שלטון החוק במדינה . כאשר הממשלה אינה מקפידה לפעול על פי החוק , נאמנותו של היועץ המשפטי כלפי הממשלה מתנגשת בנאמנותו כלפי החוק . דוגמה למצב כזה הייתה בשנת , 1993 כאשר הגיש היועץ המשפטי לממשלה ? תב אישום נגד שר הפנים דאז , אריה דרעי , וראש הממשלה ( יצחק רבץ ) ביקש למנוע את פיטורי השר . היועץ המשפטי לממשלה , יוסף חריש , סירב אז להגן על עמדת ראש הממשלה כדיון לפני בג"ץ . במקרים של חילוקי דעות מסוג זה עשוי היועץ המשפטי להגיע לכלל עימות עם הממשלה . דוגמה לכך הייתה בשנת , 1986 כאשר היועץ המשפטי לממשלה , יצחק זמיר , הודיע על התפטרותו על רקע חילוקי דעות בינו לבין הממשלה בנושא פרשת קו האוטובוס . 300 כפל הנאמנויות של היועץ המשפטי מעורר לעתים מחלוקת לגבי סמכויותיו . על רקע זה הוקמה בשנת 1962 ועדה של משפטנים בראשות שופט בית המשפט העליון שמעון אגךנט , אשר עסקה בסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה וביחסיו עם הממשלה , ובעיקר עם שר המשפטים . הוועדה קבעה את העיקרון של עצמאותו ושל אי תלותו של היועץ המשפטי לממשלה , במטרה להבטיח שלטון חוק במדינה . עם זאת קבעה הוועדה שהיועץ נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה , ונתון לפיקוחה . פיקוח זה של הממשלה על היועץ מתבטא בכך שהיא יכולה לפטרו . עד היום לא פוטר יועץ משפטי , אולם פיקוח זה אינו יכול להכתיב ליועץ המשפטי לממשלה כיצד ינהג בכל מקרה ומקרה . עוד קבעה ועדת המשפטנים כעיקרון מרכזי שעל היועץ המשפטי לממשלה להפעיל שיקול דעת עצמאי , כלומר , להפעיל את סמכויותיו החוקיות לפי הכרתו והבנתו . יש הרואים סכנה בכך שהיועץ המשפטי לממשלה יחזיק בידיו כוח רב ויהיה עצמאי ובלתי תלוי 7 בממשלה ובכנסת . אחרים מצדדים במצב הקיים בהצביעם על החשיבות של פיקוח משפטי מקצועי ובלתי תלוי על חוקיות פעולותיה של הממשלה . - להרתנח . הענ"ן פרשת קו 300 ( פרשת השב"כ ) בשנת 1984 חטפו 4 מחבלים פלשתינים אוטובוס בקו 300 בדרכו בכביש אשקלון-תל-אכיב . כוח צה"ל בפיקודו של תת אלוף יצחק מרדכי פרץ לאוטובוס והרג 2 מחבלים . צלם של עיתון "חדשות " צילם ללא היתר את 2 המחבלים האחרים מוצאים בחיים מן האוטובוס . לאחר מכן נמסר שגם הם נהרגו . הוקמו ועדות לחקר סיבת מותם ולזיהוי האחראים למותם . תחילה הועמד תת אלוף מרדכי לדין משמעתי-צבאי , ונמצא חף מפשע . היועץ המשפטי לממשלה , פרופ' יצחק זמיר , קיבל ידיעות שלפיהן ראש השב"כ , אברהם שלום , נתן הוראה להרוג את המחבלים ואחר כך בידה ראיות על נסיבות מותם . היועץ זמיר דרש לפתוח בחקירה משטרתית ולהקים ועדת חקירה כנושא . הממשלה הסתייגה מחקירה בשל הנזק שייגרם בעקבותיה לשירותי הביטחון . אישים פוליטיים דרשו לחקור את חלקו של הדרג המדיני , ובעיקר חלקו של ראש הממשלה , יצחק שמיר , כפרשה . בשנת 1986 סיים פרופ' זמיר את כהונתו , ומחליפו בתפקיד , יוסף חריש , הורה לפתוח בחקירת המקרה . כעקבות זאת מינתה הממשלה ועדה לחקור את עבודת השב " כ . ממצאי החקירה הראו שראש הממשלה לא נתן הוראה להרוג את המחבלים ולא נתן גיבוי להעלמת עובדות בפרשה . נשיא המדינה , חיים הרצוג , העניק חנינה לאנשי השב " כ שהיו מעורבים בפרשה . מאוחר יותר מונתה ועדת חקירה ברשות השופט לנדוי , שבדקה את דרכי העבודה והחקירה שהיו נהוגות בשב"כ . 'tp- כמה מן היועצים המשפטיים לממשלות ישראל מונו אחר כך לשופטים בבית המשפט העליון : חיים כהן , מאיר שמגר , אהרון ברק ויצחק זמיר . * דוגמה למקרה שבו הוגבל נוחו של היועץ המשפטי לממשלה : בשנת 1989 חייב בג " ץ את היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את ראשי הבנקים שהיו אחראים לפרשת נפילת המניות בבורסה בשנת . 1983 ¥ . M תנו דעתכם : האם רצוי שהיועץ המשפטי לממשלה יהיה כפוף לממשלה ? נ . אילו תכונות אישיות נדרשות , לדעתכם , מאדם שימלא כהלכה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בישראל ! ג . מדוע לדעתכם יש פגם בהתערבות הממשלה בשיקוליו של היועץ המשפטי לממשלה !
|
|