פיקוח וביקורת על השלטון במשטר הדמוקרטי

עמוד:138

פיקוח וביקורת על השלטון במשטר הדמוקרטי כמו בכל משטר כך גס במשטר הדמוקרטי קיימת סכנה שהמערכת השלטונית תצבור כוח רב מדי ותנצל לרעה את השלטון . כוח זה נובע משליטתה על משאבים עצומים - כספיים , צבאיים ומינהליים . כדי למנוע מצב זה , העם מקיים ביקורת על השלטון , במשטר הדמוקרטי , המבוסס על עקרון הגבלת השלטון ועל עקרון אחריות השלטון כלפי האזרחים , קיימים אמצעים רבים שנועדו לשמור על שלטון החוק , להגן על חירויות האזרחים ולמנוע מן השלטון התנהגות שרירותית . מה הם אמצעים אלה ? . 1 חוקה החוקה קובעת עקרונות המחייבים את השלטון . היא קובעת את סמכויותיו ואת דרכי פעולתו , ובכך היא מונעת ממנו לצבור כוח רב מדי ולפגוע בחירויות האזרחים * . . 2 פרלמנט מאחר שבמשטר הדמוקרטי קיים פיזור של הכוח הפוליטי בין רשויות השלטון , קיימת מערכת של איזון ובלימה הדדית בין הממשלה לבין הפרלמנט . במשטר דמוקרטי פרלמנטרי כמו בישראל , מקיים בית הנבחרים פיקוח וביקורת על השלטון בדרכים שונות : הבעת אמון או אי אמון בממשלה , דרישה למסור מידע על פעולות המימשל ( למשל , על ידי שאילתות והצעות לסדר היום , ( פעולת ועדות מטעם הכנסת ובכללן ועדות חקירה פרלמנטריות , ועוד . ** . 3 מוסרות ביקורת רשמיים ( פורמאליים ) הכוונה היא למוסדות רשמיים שתפקידם לערוך ביקורת על פעולות הממשלה ועל מנגנוני המינהל השונים מבחינת יעילותם , התקינות החוקית של פעולותיהם והשמירה על טוהר המידות . בישראל - מוסד מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי לביקורת הממשל , ומלבדו פועלים מוסדות נוספים : היועץ המשפטי לממשלה , נגיד בנק ישראל , וועדות חקירה ממלכתיות : נציב תלונות הציבור , נציב קבילות החיילים ומבקרים עירוניים . בכל אלה נדון בהמשך הפרק . . 4 מערכת משפט במשטר הדמוקרטי , אחד מתפקידיה של הרשות השופטת הוא לכפות את שלטון החוק על כולם , ובכלל זה על הממשלה . על מערכת המשפט לדאוג שגם רשויות השלטון ינהגו בהתאם לחוק . *** . 5 מנגנוני ביקורת ופיקוח לא-פורמאליים ' במדינה הדמוקרטית , לכל אזרח ניתנת הזכות להשמיע את דעתו , להפגין נגד הממשל , להשתתף בוויכוח ציבורי ולבטא את השקפותיו ואת עמדותיו . עוד קיימים במשטר הדמוקרטי ארגונים ציבוריים שונים ודעת קהל , אשר אינם תלויים בשלטון והמבטאים אינטרסים של קבוצות שונות בחברה ואת רחשי הלב של הציבור במדינה . אחד הביטויים החשובים של דעת הקהל הם אמצעי התקשורת . העיתונות , הרדיו והטלוויזיה , שאינם נתונים לפיקוחו של השלטון ועל כן הם חופשיים לפקח עליו ולבקר את פעולותיו . * במשטרים הדמוקרטיים רבה פעילותם של קבוצות לחץ וקבוצות אינטרס , ארגונים פוליטיים וחברתיים שונים ותנועות מחאה , המנסים להפעיל לחץ על הממשלה וליצור את דעת הקהל , ובכך הם מהווים אמצעי לא-פורמאלי של פיקוח וביקורת על הממשל . גם בכל אלה נדון בהרחבה בהמשך הפרק . \ 1 לעתים קשה להגדיר מוסד מסוים כאמצעי פורמאלי או לא פורמאלי . דוגמה לכך היא רשות השידור , הפועלת על פי חוק כרשות ציבורית עצמאית שאינה נשלטת ישירות על ידי הממשלה . הרווק אמור להבטיח את עצמאותה הפוליטית של הרשות , אן הרכב מוסדותיה על פי החוק מאפשר פוליטיזציה של מוסדות אלה ופיקוח פוליטי עליהם . 1 לעומת המשטרים הדמוקרטיים , במשטרים הלא-דמוקרטייס התקשורת אינה עצמאית - היא משמשת מעין שופר של השלטון וכאמצעי בידי השלטון להעביר מידע ולעצב דעות בציבור . גס ארגוני דעת הקהל במשטרים אלה הם למעשה שלוחה של השלטון . כדאי לבקר באתר האינטרנט של התנועה למען איכות השלטון בישראל , שכתובתו : www . mqg . org . il זוהי תנועה א-פוליטית המכוונת לשמירה על ערכי הדמוקרטיה . באתר תמצאו פרטים על עבודת התנועה , פעולות חינוך המתבצעות במסגרתה , פורום וקו פתוח . * על נושא החוקה ראו פרק שלישי , "חוקה וחוקי יסוד ** . " על דרכי הפעולה של בית הנבחרים הישראלי , הכנסת , ראו פרק שמיני , "הרשות המחוקקת - הכנסת " *** על נושא זה תוכלו לקרוא בהרחבה בפרק העשירי , הדן ברשות השופטת .

קודם  |  הבא