תרומתו של בית המשפט הגבוה לצדק לדמוקרטיה הישראלית

עמוד:133

הרשות המבצעת אינה רשאית לחרוי ; מן הסמכויות שמעניקים לה חוקי הכנסת j " \ 10 > "n שנה לאחר מכן עתר לבג"ץ ד " ר ישראל שייב ( אלדד ) נגד שר הביטחון . העותר טען שמשרד הביטחון מונע ממנו לעבוד כמורה בגלל דעותיו הפוליטיות , וכי פעולתו זאת של משרד הביטחון מנוגדת לעקרון שלטון החוק ופוגעת בחופש העיסוק שלו . לטענתו , רק הכנסת יכולה לצמצם את חירויותיו באמצעות חוק , ומכיוון שאין חוק המתנה את עבודתו של מורה בדעותיו , אין הרשות המבצעת מוסמכת להגביל את חירותו לעסוק במקצועו . אם הממשלה סבורה שיש להגביל את זכות הפרט כי יש בכך תועלת למדינה , עליה לשכנע את הכנסת בכך . עתירתו של ד"ר שייב נתקבלה . דברי השופט אולשן בסיכום הדיון ; " אין הרשות המבצעת בת חורין להטיל הגבלות רק מפני שהיא חושבת אותן כרצויות , אלא אם כן החוק , הדן בעניין הנדון , מקנה לה את הסמכות להטיל את ההגבלות , אם תמצא צורך בהן [ ... ] אחרת כל העיקרון של 'שלטון החוק , ' אחת הערובות למשטר הדמוקרטי במדינה , ייהפך למליצה ריקה " ,.. ( בג " ץ : 144 / 50 ד"ו ישראל שייב נגד שר הביטחון . ( השופט חשין הוסיף וקבע , שהרשות המבצעת תפקידה לבצע הגבלות שהחוק קבע , ולא לקבוע הגבלות על חירויות הפרט - דבר שהוא תפקידו של המחוקק . בעתירה זאת נקבע עקרון יסוד במשפט הישראלי - רשויות השלטון כפופות לחוק ואינן רשאיות לפגוע בזכויות הפרט ובחירויותיו באופן שרירותי . בז ; המשפס העליון יוצר "מ ;\ ילת זכויות שיפוסיות T 70 . : " קול העם וב " ;\ ץ ספר שמריהו בפסקי דין עקרוניים רבים קבע בג " ץ שאין לרשויות השלטון זכות לפגוע בחירויות הפרט ואין הן יכולות לחרוג מסמכויותיהן , שניתנו להן על פי חוקי הכנסת . בית המשפט הוא המפרש את המחוקק . במקרים מסוימים אפשר לפרש את חוק הכנסת בצורות שונות , ולפעמים אין המחוקק מתייחס לנושא מסוים . במקרים אלה בית המשפט רואה חירות לעצמו ליצור מעין "מגילת זכויות שיפוטיות . " בית המשפט מכיר בזכויות ש"אינן כתובות עלי ספר , " וכך יוצר בית המשפט זכויות יסוד לאזרח ומטיל חובות על השלטון . מכיוון שלמדינת ישראל אין עדיין חוקה שתקבע את זכויות האדם והאזרח ותגן עליהן , ואף אין עדיין חוק יסוד כזה , הרי זכויות יסוד וחירויות שביסס בג " ץ בפסקי דין עקרוניים שלו היו למעין עקרונות יסוד חוקתיים של ישראל . מעיון בפסקי דין של בג " ץ אנו למדים , כי בהעדר חוקה למדו שופטי בג " ץ במקרים רבים על עקרונותיה של מדינת ישראל מן ההכרזה על הקמת המדינה . די להזכיר שתי דוגמאות של פסקי דין עקרוניים : בעניין העיתון "קול העם " ( בג " ץ מגן על חופש הביטוי ועל חופש העיתונות ) ובעניינם של יהודים רפורמיים מכפר שמריהו ( בג " ץ מגן על חופש הפולחן * . ( במקרים רבים פסק בג"ץ נגד רשויות המדינה אשר נדרשו לפעול למימוש זכויותיהם של האזרחים . וזו / ילוו תו חופש העגונות וזכות הציבור לדעת בג"ץ , 680 / 88 שניצר ואחרים נגד הצנזור הצבאי הראשי ואחרים הצנזור הצבאי הראשי פסל כתבה בעיתון "העיר" המותחת ביקורת על תפקודו של ראש "המוסד , " נאסרו לפרסום שני קטעים בכתבה - קטעים העוסקים בתיאורו של ראש המוסד , בתפקודו ובמועד סיום כהונתו , העותרים נימקו את בקשתם בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת . הצנזור סבר שפרסום דברי הביקורת עלול לפגוע בביטחונו של ראש המוסד ובתפקוד המוסד . העתירה לאפשרויות פרסום הכתבה נתקבלה . דברי השופט ברק : " אין לקיים משטר חופשי בלא עיתונות חופשית , על כן יש לאפשר לעיתונות למלא את תפקידה , ורק במקרים חריגים ומיוחדים , בהם קיימת ודאות קרובה כי ייגרם נזק של ממש לביטחון המדינה , יש מקום לאסור פרסום ידיעות בעיתונות " . חופש הביסו וחופש יצירת סרס בג"ץ : 806 / 88 ייניברסל סיטי סטודיו ואחרים נגד המועצה לביקורת סרטים ומחזות המועצה לביקורת סרטים ומחזות אסרה על הקרנת הסרט "הפיתוי האחרון של ישו . " לדעתה הצגת הסרט , הנוגע ביסודות הנצרות , תפגע קשה ברגשות הדתיים של הציבור הנוצרי ובאמונתו . העותרים ביקשו מבית המשפט לפסול את החלטת המועצה ולאפשר את הקרנת הסרט . העתירה נתקבלה . דברי נשיא ביה"מ העליון , השופט שמגי : " פשוט , ברור ומקובל עלינו הוא , כי אדם רשאי להביע ברבים את רעיונותיו ומחשבותיו ובתוך אלו את פרשנויותיו לאירועים שבעבר , בהווה או בעתיד , מבלי שיגבילוהו בכך . זהו המאפיין המרכזי לחירות המחשבה האנושית וליכולתו של אדם להגיע לידי ביטוי עצמי " . חופש הביסו במחזה בג"ץ : 14 / 86 יצחק לאור ואחרים נגד המועצה לביקורת סרטים ומחזות המועצה לביקורת סרטים ומחזות , גוף שהיה מורכב בעיקר מנציגי ציבור , סירבה לתת היתר להצגת המחזה "אפריים הולך לצבא , " שמחברו יצחק לאור . האירוע המרכזי שסביבו נסב המחזה הוא מותו של מפגין , שנורה על ידי חייל מפלוגה המוצבת בממשל הצבאי בעת הפגנה שבה הושלכו אבנים על חיילי פלוגתו . הסירוב נומק בכך שהמחזה מעורר יחס שלילי כלפי המדינה וצה " ל , פוגע ברגשות הציבור היהודי , בין השאר בגלל השוואה שהוא עורך בין הממשל הישראלי לבין הממשל הנאצי . העותרים ביקשו מבית המשפט לפסול את החלטת המועצה ולאפשר את העלאת המחזה . העתירה נתקבלה . דברי השופט כרק : " ההקבלה בין חייל גרמני העוצר ילד לבין חייל ישראלי העוצר נער ערבי צורבת את לבי . עם זאת , אנו חיים במדינה דמוקרטית , אשר בה צריבת לב זו היא לב ליבה של הדמוקרטיה [ ... ] כוחה של זו בהכרה בזכותו של הזולת , להשמיע דברים הצורמים את אוזני והצובתים את לבי חופש הביטוי - אמר פעם השופט הולמס - הוא הסובלנות כלפי השנוא עלינו " . וכן כתב השופט ברק : " במשטר דמוקרטי , קיומה או חדלונה של יצירה הוא ביטוי לכוח הפנימי הטמון בה ולא ביטוי לכוח השלטון המפקח עליה " , * על כך תוכלו לקרוא שוב בפרק הראשון , בעמ י . 15-14 בול "בית הסטפנו העליון בישראל שהופיע ב 0 פ 0 מבר 1992

קודם  |  הבא