תרומתו של בית המשפט הגבוה לצדק לדמוקרטיה הישראלית

עמוד:132

תרומתו של בית המשפט הגבוה לצדק לדמוקרטיה הישראלית האזרח פונה אל בית המשפט הגבוה לצדק בבקשת "סעד למען הצדק . " עיקר תפקידו של בג " ץ הוא בהגנה על חירויות הפרט , ועל תרומתו לדמוקרטיה הישראלית אפשר ללמוד מאלפי העתירות שנידונו לפניו . לפניכם דוגמאות לפסקי דין ידועים של בית המשפט הגבוה לצדק ' . תוכלו ללמוד מהם על תרומתו לדמוקרטיה הישראלית . שלטון החוק \> " : n אל 3 רבו 0 לי אחת העתירות הראשונות לבג " ץ הייתה בקשה למתן צו שחרור ( הביאס קוךפוס . ( את הבקשה הגיש לבית המשפט ערבי אזרח ישראל , אחמד שוקי אלכךבוטלי , בשם ידידו חאג ' אחמד אבו לבן , שנעצר בפקודת הרמטכ " ל מכוח 'תקנות ההגנה ( שעת חירום . ' 1945 , ( על פי תקנות ההגנה , לרמטכ " ל יש סמכות להורות על מעצר מינהלי ללא משפט וללא הגבלת זמן . על פי התקנות היו השלטונות חייבים להקים "ועדה מייעצת " שהעציר יוכל לפנות אליה , וועדה זאת הייתה מוסמכת לעיין בהתנגדותו למעצר ולהגיש את המלצתה למפקד הצבאי . במקרה של אבו לבן - עד למועד מעצרו לא הוקמה ועדה זאת , וכך נשללה מן העציר זכותו לערער על המעצר . לפיכך הורה בית המשפט לשחררו . וכך פסקו השופטים זמורה ( נשיא בית המשפט העליון , ( אולשן וחשץ : " השלטונות כפופים לחוק כמו כל האזרחים במדינה . ושלטון החוק הוא אחד היסודות האיתנים של המדינה . יהיה בזה נזק חמור לציבור ולמדינה גם יחד אם השלטונות ישתמשו בכוח הניתן מטעם המחוקק , אף באופן זמני , מתוך התעלמות גמורה מהסייגים המוצבים על ירי המחוקק על דרך השימוש בכוח הזה . נכון שביטחון המדינה , המצריך מעצר אדם , אינו חשוב פחות מהצורך לשמור על זכות האזרח , אולם במקום שאפשר להשיג את שתי המטרות גם יחד אין להתעלם מהאחת או מהשנייה " . ( בג " ץ : 7 / 48 אחמד שוקי אל כרבוטלי נגד שר הביטחון ואחרים . ( פסק דינו של בג " ץ הרשים את הציבור בארץ . האזרחים , יהודים וערבים , נוכחו לדעת כי בית המשפט העליון עומד על משמר הצדק ושלטון החוק . היעה צל זכויות ה 9 ר 0 וחירויות v"n : ! בז רנו באחד מפסקי הדין הראשונים שנתן בג " ץ , הוא דן בעתירתם של סלומון י שלמה בזתו וחבריו נגד שר המשטרה . העותרים עבדו ככותבי בקשות מוסמכים שהביאו מכוניות פרטיות של לקוחותיהם לשם ביקורת ובדיקה במשרדי התנועה , וביצעו עבור לקוחותיהם את הטיפול בעניינים הקשורים בבדיקות . לאחר שעבדו שנים רבות במקום מסוים , נאסר עליהם במפתיע על ידי הממונה במקום להמשיך בעבודתם . לפיכך הם עתרו לבג " ץ וביקשו להורות לרשות לאפשר להם להמשיך ולעבוד במקום . המשיב לעתירה בשם המדינה טען שאין חוק המקנה להם זכות לעסוק כשליחים מקצועיים במשרדי התנועה וכי אין חוק המחייב את המדינה כלפיהם . לטענתו , אדם הפונה לבג " ץ בבקשת סעד חייב להוכיח שקיימת חובה על הפקיד לעשות את הפעולה הנדרשת על ידיו , או להראות שבסרבו לעשות פעולה לא השתמש הפקיד בשיקול דעתו כיאות או פעל מתוך שרירות וזדון . לדעתו , אם אדם מבקש מבית המשפט לחייב את הפקיד בפעולה מסוימת , עליו להראות שקיים חוק המחייב את הפקיד לעשות את אשר הוא נדרש לעשות . אך במקרה שבו אדם מבקש הימנעות מעשיית פעולה הפוגעת בו - עליו להראות שיש לו זכות לעשות את מה שהוא מבקש לעשות , ועל הפקיד להוכיח כי האיסור על שימוש בזכות זאת הוא כדין . י שופטי בג " ץ קיבלו את העתירה והורו לאפשר לבזרנו וחבריו לחזור לעבודתם . וכך כתב השופט חשין בסיכום הדיון : " כלל גדול הוא , כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלחיד , אשר יבחר לעצמו , כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-יד אינה אסורה מטעם החוק [ ... ] כל זמן שהחוק אינו אוסר עליהם את ההתעסקות באומנות אשר בחרו לעצמם , וכל זמן שלא הוטל מטעם החוק , עליהם ועל שכמותם , כל תנאי מוקדם להכשרתם כבעלי אומנות זו , זכותם [ ... ] זכות שאינה כתובה על ספר , אך נובעת מזכותו הטבעית של כל אדם לחפש מקורות מחיה ולמצוא לעצמו מלאכה המפרנסת את בעליה " . ( בג " ץ : 1 / 49 בזיונו ואחרים נגד שר המשטרה ואחרים . ( / פסק דין של כג " ץ מצוין בעזרת סימון מספרי . לדוגמה : . 144 / 50 המספר שמימין לקו הנטוי מציין את השנה שפסק הדין ניתן בה , והמספר שמשמאל לקו הנטוי מציין את המספר הסידורי של הדיון לפני בית המשפט הגבוה לצדק באותה השנה . בפסק הדין מצוין גם מיהו העותר ונגד מי עתר . למשל : שייב נגד שר הביטחון . לעתים כתו-ב : פלוני ואחרים ; המילה " ואחרים " מציינת כי העתירה הוגשה על ידי כמה עותרים , וכי למען הקיצור צוין רק שמו של העותר הראשון - או , לחלופין , שהעתירה הוגשה נגד כמה משיבים וכי למען הקיצור צוין המשיב הראשון בלבד .

קודם  |  הבא