אי תלות עניינית

עמוד:124

אי תלות עניינית לפי החוק , המרות היחידה על בעל סמכות השפיטה היא מרותו של הדין : מרותם של החוקים ומרותו של בית משפט גבוה יותר ( שבמקרים מסוימים החוק מקנה לו סמכות להורות לבית משפט נמוך ממנו . ( עיקרון זה חל על כל מערכת השפיטה : בתי משפט ובתי דין לסוגיהם ולרמותיהם השונות . השופט אינו מקבל הוראות מאדם או מרשות שלטון כלשהי . בכך מובטח ששיקול דעתו של השופט יהיה ענייני . הרשות השופטת - רשות עצמאית ובלתי תלויה תפקידה המיוחד של הרשות השופטת מחייב שתהיה עצמאית ובלתי תלויה . עיקרון זה , אי תלותה של הרשות השופטת , הוא מיסודות המשטר הדמוקרטי בישראל . ואכן , 'חוק יסוד : השפיטה' קובע ; " בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה , זולת מרותו של הדין " , ( סעיף ( 2 אי תלותו של השופט ברשויות השלטון ובאנשים נועדה להבטיח שפיטה אובייקטיבית והוגנת , ולהגביר את אמונו של הציבור במערכת השפיטה . עצמאותה של מערכת המשפט מתחייבת גם מן התפיסה הדמוקרטית של איזונים ובלמים בין רשויות השלטון השונות , ומן העיקרון של שלטון החוק . המחוקק דאג להבטיח את עצמאותה של הרשות השופטת באמצעות 2 סוגים של אי תלות : אי תלות עניינית ואי תלות אישית . " מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה ; ואלה דברי ההצהרה ' ; אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה , לשפוט משפט צדק , לא להטות משפט ולא להכיר פנים " / ' חוק יסוד , השפיטה , ' סעיף 6 להרחנ * rjyn על מקורותיו עול המע 1 פס ביע \ ראל לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים וכינון משטר המנדט , פרסם השלטון הבריטי - בשנת - 1922 הוראה מיוחדת שקבעה את מקורות המשפט בארץ ישראל . ההוראה קכעה : י . 1 החוקים העותמאניים שהיו מחייבים בארץ ישראל לפני המנדט הבריטי יישארו בתוקפם כל עוד לא בוטלו על ידי הוראות של השלטון המנדטורי . . 2 אם בית המשפט לא ימצא תשובה לבעיה משפטית מסוימת , יפנה בית המשפט אל "המשפט המקובל ועיקרי הצדק הנוהגים באנגליה " . הוראה זאת נועדה ליצור רציפות של המשפט בארץ . כמשך זמן שלטון המנדט בארץ חוקק הנציב העליון הבריטי פקודות רבות ובתי המשפט בארץ פסקו לפי פקודות אלה , לפי חוקים בריטיים מסוימים , ולפי החוקים העותימאניים . במקרה הצורך - כאשר היה חסר מקור משפטי - פנו אל המשפט האנגלי המקובל . כאשר הוקמה מדינת ישראל לא היה אפשר לבטל את כל מערכת המשפט שהייתה בארץ כל עוד לא נוצרה חקיקה ישראלית , ולכן קבעה מועצת המדינה הזמנית : כל עוד לא נקבעו חוקים ישראליים , יישאר בתוקפו המשפט שהיה קיים כארץ ישראל ביום הקמת המדינה , אך תוך התחשבות בשינויים הנובעים מהקמת המדינה ורשויותיה . בו בזמן בוטלו כמה פקודות מנדטוריות , כמו פקודות שהגבילו את העלייה לארץ ופקודות שמנעו רכישת קרקעות על ידי יהודים . בעשרות השנים שחלפו מאז הקמת המדינה חוקקה הכנסת חוקים רבים , שרי הממשלה פרסמו מאות תקנות , ובתי המשפט נתנו פסקי דין רבים . חלק מן הפקודות המנדטוריות בוטלו ובחלקן הוכנסו תיקונים , וגם חלק מהחוקים העות י מאניים בוטלו . כך נוצרה בישראל תערובת של מקורות משפטיים שהיו מונחים לפני השופט הישראלי בבואו לדון ולפסוק . מקורות אלה היו : חוקים שחוקקה הכנסת , תקנות שפרסמו שרי הממשלה , חוקי עזר שקבעו הרשויות המקומיות , פסקי דין של בתי משפט ישראליים , פקודות מנדטוריות ( שחלקן לא בוטלו עד היום , ( חוקים עותי מאניים ( שבוטלו רק בשנת , ( 1984 והמשפט האנגלי המקובל , ששימש כמקור לפרשנות כאשר לא נמצא מקור משפטי מתאים . תערובת זאת היוותה את מקורות המשפט הישראלי עד שנת . 1980 בשנת 1980 נחקק 'חוק יסודות המשפט תש " ם / 1980 - העוסק במקורות המשפט בישראל . חוק זה מבטל את ההוראה שהייתה לפני כן , שלפיה במקרה שאין מקור חוקי-משפטי לפסוק לפיו , פונים אל המשפט האנגלי . כמו כן קובע החוק ; " ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה , ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה , בהלכה פסוקה או בדרך של היקש , יכריע בה לאור עקרונות החירות , הצדק , היושר והשלום של מורשת ישראל " . ( סעיף 1 בחוק ) חוק יסודות המשפט קובע את מקורותיו של המשפט בישראל : . 1 חוקים , כמקור ראשון שהשופט פונה אליו . . 2 פסיקות שנקבעו כבית המשפט העליון ולאורן יפסקו בתי המשפט בעתיד . . 3 היקש ( אנאלוגיה , גזרה שווה : ( אם בית המשפט אינו מוצא תשובה ישירה לשאלה שלפניו בחוק או בפסיקה , הוא רשאי להשתמש בהיקש לפתרונה ( לומדים ממקרה אחד על מקרה אחר דומה לו A . ( אם לא ימצא בית המשפט תשובה לשאלה בחוק או בפסק דין קודם שנתן בית המשפט העליון או בדרך של היקש : " יכריע בה לאור עקרונות החירות , הצדק , היושר והשלום של מורשת ישראל " .

קודם  |  הבא