|
עמוד:108
תפקידיהממש לה וסמכויותיה בעבר הייתה מקובלת תפיסה של הפרדת רשויות שלפיה הפרלמנט מייצג את העם הריבון וקובע חוקים , ותפקידה של הממשלה היה לבצע את הנאמר בחוקים ( ועל כן שמה "רשות מבצעת . ( " במציאות של המאה ה20- והמאה ה21- חל שינוי בהגדרת תפקידיהן של הרשויות : הממשלה היא המחליטה בנושאים המרכזיים של המדינה . הממשלה מגבשת מדיניות , ובזכות הרוב שיש לה בכנסת - בדרך כלל היא מעבירה החלטות אלה בהצבעות בכנסת . נפרט את תפקידי הממשלה ואת סמכויותיה : ו . קביעת מדיניות וקבלת החלסות מכוח תפקידה כרשות המבצעת של המדינה , הממשלה היא הגוף הקובע את המדיניות במדינה ומקבל החלטות . בנושאים חשובים במיוחד , שרי הממשלה מקבלים את ההחלטות במשותף ומטילים את ביצוען על שר המופקד על משרד ממשלתי הנוגע בדבר . בנושאים אחרים - השר , בהתייעצות עם ראשי משרדו , מחליט ומגבש את מדיניות משרדו . בכל משרד ממשלתי יש דרג מינהלי המופקד על יישום ההחלטות שקבעו קובעי המדיניות , והוא מוציא לפועל את מדיניות הממשלה ואת החלטותיה , את מדיניות השר הממונה על המשרד ואת חוקי הכנסת . . 2 התקנת תקנות ומתן צווים לפי החוק : " שר הממונה על ביצועו של חוק מוסמך להתקין תקנות לביצועו " . הכנסת אינה יכולה , ולעתים אינה מעוניינת , לפרט בחוק את הכללים והנהלים הנדרשים לביצועו , ולכן היא אוצלת סמכות זאת לשרי הממשלה . לעתים החוק מסמיך את השר רק לקבוע נהלים וכללים הנוגעים לדרכי הביצוע של סעיפי החוק . במקרים אחרים הכנסת מנחה את השר באופן כללי , והשר עצמו קובע גם מה יש לעשות וגם כיצד לעשות . סוג אחר של חקיקת-משנה של הרשות המבצעת הם צווים , הניתנים על ידי פקידים בכירים של הרשות המבצעת , למשל : צו גיוס שמוציא מפקד בכיר בצה"ל . ל ! / סעיף 1 בחוק , המהות , קובע : " הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה " . סעיף 3 בחוק , אמון הכנסת בממשלה , קובע : " הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת " . סעיף , 4 אחריות הממשלה , קובע : " אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת " . הממשלה - מהותה ומקומה במשטר בישראל pin ' יסוד : הממשלה' מגדיר את מהותה של הממשלה ואת מקומה במבנה המשטר בישראל . החוק מתייחס אל הממשלה כאל גוף שהוא הרשות המבצעת של המדינה , המכהן מכוח אמון הכנסת ואחראי לפניה אחריות משותפת ' . מה הוא הרכבה של הממשלה ! הממשלה היא גוף המורכב מראש הממשלה ומשרים אחרים . כל שר ממונה על משרד ממשלתי , ואולם בממשלה יכול להיות "שר בלי תיק , " כלומר שר שאינו ממונה על משרד מסוים . החוק קובע גם : . 1 ראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת , אך שאר השרים אינם חייבים להיות חברי כנסת . . 2 אחד השרים , שהוא חבר כנסת , יכול להיות ממלא מקומו של ראש הממשלה . . 3 אפשר למנות שר לתפקיד סגן ראש הממשלה . . 4 לכהונת שר יכול להתמנות אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל . הכשת והממשלה הגדרת הממשלה כרשות המבצעת של המדינה , משמעותה . במשטר הפרלמנטרי הקיים בישראל קיימת הפרדת רשויות וחלוקת סמכויות בין הרשות המחוקקת של המדינה ( הכנסת ) לבין הרשות המבצעת של המדינה ( הממשלה . ( החוק מגד » ר את מערכת היחסים ואת חלוקת הסמכויות בין הכנסת לבין הממשלה באופן המבטא את עדיפותה של הכנסת על הממשלה : . 1 הממשלה מוקמת מכוח אמון הכנסת בה , וזו יכולה אף להביע אי אמון בממשלה . . 2 הכנסת יכולה לחייב את הממשלה לפעול באמצעות חקיקה . . 3 הכנסת מפקחת על פעולות הממשלה בדרכים שונות ( כגון אישור תקציבה של הממשלה . ( בפועל הממשלה היא הקובעת את המדיניות ומקבלת החלטות בנושאים המרכזיים של המדינה . הממשלה אינה הרשות המבצעת של הכנסת , אלא הרשות המבצעת של המדינה . הכנסת יכולה אמנם לחייב את הממשלה באמצעות חקיקתה בכל נושא , אבל אם לא עשתה זאת , הממשלה יכולה לפעול כרשות המבצעת של המדינה .
|
|