|
|
עמוד:105
. 4 החסינות היא מוחלטת ואינה ניתנת להסרה כל חייו , גם אם ירצה בכך . . 5 החסינות היא "במילוי תפקידו" או "למען מילוי תפקידו" כחבר כנסת . על היקפה הרחב של חסינותם של חברי הכנסת אפשר ללמוד גם מסעיף 2 בחוק . לפי סעיף זה חבר הכנסת חסין בפני חיפוש בדירתו , בגופו או בחפציו ( חוץ מן החיפוש במקום שנועד לבדיקה מטעם שלטונות המכס ) ובפני חיפוש בניירותיו , פתיחתם והחרמתם ( מותר לפתוח את ניירותיו לפניו , אך לא לקרוא בהם . ( החסינות הדיונית החסינות הךיונית של חברי הכנסת גם היא רחבה מאוד אך היא ניתנת להסרה ( כלומר , לביטול . ( חסינות זאת נקראת דיונית כי אפשר להסירה באמצעות דיון במליאת הכנסת . מכנים אותה גם בשם "פרוצדוךאלית , " כי קיימת פרוצדורה חוקית ( נוהל חוקי ) להסרתה . חסינות זאת אינה עניינית כי היא אינה קשורה בהכרח לתפקידו ( המקצועי , הענייני ) של חבר הכנסת . לפי הנאמר בחוק ' , אפשר להעמיד חבר כנסת לדין פלילי על עברה רק לאחר שניטלה ממנו חסינותו . כוונת המחוקק בכך אינה למנוע העמדתו של חבר כנסת לדין , אלא ליצור בכנסת תהליך ונוהל הבאים להבטיח שאין מאחורי האשמתו שום כוונה פוליטית לפגוע בו כחבר כנסת . הכנסת אינה מעמידה עצמה כבית משפט ואינה פוסקת לגבי אשמתו אלא פועלת רק כדי לוודא שאין כוונה פוליטית לפגוע בתפקודו כחבר כנסת , נציג ציבור . יתרה מזאת , העמדת חבר כנסת לדין על עברה פלילית מתייחסת גם לעברות המיוחסות לו בתקופה שלפני תחילת כהונתו בכנסת . על פי החוק , אם ביום שנבחר אדם כחבר כנסת הייתה תלויה ועמדה נגדו אשמה פלילית , יופסקו מיד כל ההליכים המשפטיים נגדו באותה אשמה ולא יימשכו אלא אם ניטלה ממנו החסינות לגבי אותה אשמה . חסינות דיונית בכל הנוגע לעברות פליליות ניתנת להסרה רק ביוזמת היועץ המשפטי לממשלה . לגבי עברות אחרות - היוזמה יכולה לבוא מן הממשלה או מוועדת הכנסת . בתהליך הסרת חסינותו של חבר כנסת יש שני שלבים : - דיון והצבעה גלויה בוועדת הכנסת - דיון והצבעה גלויה במליאת הכנסת עד היום ( יולי , ( 2001 ברוב המקרים נענו ועדת הכנסת ומליאת הכנסת לבקשתו של היועץ המשפטי לממשלה להסרת חסינותו של חבר כנסת . אחת הבעיות בנושא הסרת החסינות של חבר כנסת היא הגבול הלא מוגדר בין פעולה או הבעת דעה שנעשו במסגרת תפקידו או למען מילוי תפקידו , לבין פעולות והבעת דעה שאינן במסגרת כזו . הכנסת היא המחליטה אם הבעת הדעה או המעשה היו במסגרת תפקידו או למען מילוי תפקידו . בשנת 1980 פרסם היועץ המשפטי לממשלה , הפרופ ' יצחק זמיר , הנחיות בעניין החסינות העניינית והסייגים לה . בין השאר כתב היועץ המשפטי שדברים שמטרתם חיסולה של מדינת ישראל או חיסול המשטר הדמוקרטי בישראל אינם יכולים להיחשב כדברים שאמר חבר הכנסת למען מילוי תפקידו , שהרי תפקידו כחבר כנסת מניח את קיומה של המדינה והמשטר הנהוג בה , המשטר הדמוקרטי . אם חבר כנסת פועל נגד עקרונות אלה , אי אפשר לומר שהוא פועל למען מילוי תפקידו בכנסת ישראל . במקרים אחדים נדרש בג"ץ לעניין החסינות ואף הגן על חסינותו של חבר הכנסת אם סבר שהכנסת נטלה את חסינותו שלא כדין . גם בין שופטי הבג " ץ מתגלית אי הסכמה בנושא החסינות מעת לעת . סעיף 3 בחוק קובע שחבר כנסת לא ייעצר אלא אם נתפס בשעת מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום או בגידה . אם נעצר לפי סעיף זה , חייבת הרשות העוצרת להודיע על כך מיד ליו"ר הכנסת , ואין להחזיקו במעצר יותר מ10- ימים אלא אם ניטלה ממנו החסינות לגבי אותה עברה לפני שעברו 10 ימים . 1 סעיף 4 בחוק קובע : )" א < חבר הכנסת לא יובא לדיון פלילי בשל אשמה על עבירה שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת , אלא לאחר שניטלה ממנו החסינות לגבי האשמה הנידונה . > ב < חבר הכנסת שניטלה ממנו החסינות לגבי אשמה מסוימת , דינו , לכל הכרוך באותה אשמה , כדין כל אדם " . % . M הציגו שאילתות לשניים משרי הממשלה בתחום פעולת משרדיהם . ג . אילו מטרות נוספות אפשר להשיג באמצעות שאילתה ! ג . ציינו עוד מקרים שבהם יש לפסול שאילתה , לדעתכם . ד . הסבירו : מדוע ירצה חבר קואליציה להציג שאילתה לשר ! ה . על פי המקובל בכנסת , שני חברי הכנסת השואלים הם אחד מן האופוזיציה ואחד מן הקואליציה . נסו להסביר נוהג זה . 1 הציגו נימוקים בעד ונגד החסינות הניתנת לחברי הכנסת . בוויכוח על הענקת החסינות לחברי הכנסת , המתווכחים מסתמכים על עקרונות דמוקרטיים שונים . הסבירו והדגימו . בתהליך הסרת החסינות משמשת הכנסת כמעין בית משפט . האם הכנסת היא הגורם המתאים לשמש בתפקיד זה , או שיש למוסרו לבית המשפט ! חוו דעתכם . חברי הכנסת מצביעים על הסרת חסינותו של חבר כנסת בהצבעה גלויה . מהו ההסבר לכך , לדעתכם ! מדוע ! מדוע ניתנה לחברי הכנסת חסינות גם לאחר סיום כהונתם ! מדוע ניתנה חסינות על עברות שנעשו לפני כניסת חבר הכנסת לתפקידו !
|
|