חסינות חברי הכנסת

עמוד:104

חסינות חברי הכנסת בכל המשטרים הדמוקרטיים ניתנת הגנה לחברי הפרלמנט , וזאת כדי שיוכלו למלא את תפקידם כנבחרי העם וכנציגיו . הגנה זאת נקראת חסינות . פירושה הוא הגנה על בעל התפקיד מפני פגיעה בו או התנכלות לו מצד השלטון או מצד גורמים אחרים . מטרתה של החסינות הניתנת לחברי הכנסת היא לאפשר לנבחרי הציבור למלא את תפקידם ללא הפרעה ובלי חשש . כך יוכל חבר הכנסת לבטא את דעותיו באופן חופשי וללא חשש שייפגע כתוצאה מכך , לפעול במסגרת תפקידו ולייצג את בוחריו , ואף לבקר את השלטון בלי שיוטרד על ידי גורמים שונים המעוניינים להגבילו במילוי תפקידו . להגנה זאת זקוקים בעיקר חברי האופוזיציה , המשמיעים לעתים קרובות ביקורת על הממשלה . בישראל קיימת ביקורת על החסינות המוענקת לחברי הכנסת : • ביקורת עקרונית על עצם הענקת החסינות , שיש בה פגיעה בעקרון השוויון . • ביקורת על כך שחברי הכנסת עצמם הם המחליטים על חסינותם , על היקפה ועל אופן הסרתה . • ביקורת על היקפה הרחב של החסינות בהשוואה למקובל בבתי נבחרים במדינות דמוקרטיות אחרות . נבחין בין חסינות משכן הכנסת * לבין חסינותם של חברי הכנסת ** . לחברי הכנסת בישראל יש שני סוגי חסינות ; • "חסינות עניינית " ( הנקראת גם "חסינות מקצועית . ( " • "חסינות דיונית " ( הנקראת גם "חסינות פרוצדוראלית . ( " החסינות העניינית החסינות העניינית היא הגנה על חבר הכנסת בעת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו . היא ניתנת לו לכל חייו ואי אפשר להסירה . כלומר , חסינות זאת נועדה להגן על הכנסת עצמה ( על מוסד הכנסת ' . ( החסינות העניינית היא רחבה מאה : . 1 היא מתייחסת להבעת דעה , הצבעה ומעשה . . 2 הבעת הדעה או המעשה היו בכנסת או מחוץ לה , כלומר בכל מקום . . 3 חבר הכנסת חסין מכל פעולה משפטית : תביעה , חקירה , מעצר והבאה לדין . להרתנו / העניין השאילתות בעין הנתונים הסטטיסטיים בכנסת ה : 14- • חברי הכנסת הציגו 4 , 002 שאילתות - מהן 3 , 512 נענו , 356 לא נענו , ו134- נענו בכתב . • הוגשו 277 שאילתות בעל פה . • 97 חברי כנסת הציגו שאילתות רגילות ( לפחות אחת . ( • 14 חברי כנסת הציגו מעל 70 שאילתות במהלך השנתיים וחצי שהכנסת כיהנה . י סעיף 1 בחוק קובע : )" א < חבר כנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית , בשל הצבעה או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב , או בשל מעשה שעשה בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה , הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו , או למען מילוי תפקידו , כחבר הכנסת . D ) חבר הכנסת אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו עקב מילוי תפקידו כחבר כנסת . > ג < חסינותו של חבר הכנסת לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות חבר הכנסת " . * על פי 'חוק חסינות בנייני הכנסת י " . חסינות חברי הכנסת מוגדרת ב ' חוק חסינות חברי הכנסת , זכויותיהם וחובותיהם , תשי " א ' 1951- בדרך כלל השואל הוא חבר באופהיציה , המתנגדת לממשלה , אך גם חברי הקואליציה מצעים שאילתות . בדרך כלל השאילתה היא שאלה קצרה ובה חבר הכנסת מציג בפני השר עובדות מסוימות ומבקש הסבר או מבקש לדעת מה בדעת השר לעשות בעניין . יושב ראש הכנסת מעביר את השאילתה אל השר הממונה על הנושא , והשר משיב תון 21 יום על השאלה . חברי כנסת רשאים להציג לשרים גם "שאילתה בעל פה . " אחת לשבוע , כימי רביעי , מוצגות בכנסת כמה שאילתות בעל פה שנמסרו ליו"ר הכנסת עד ליום שני בשבוע . השרים משיבים עליהן בדברים קצרים בעל פה , ומיד אחר כך השואל רשאי להגיב בעל פה על תשובת השר וכן רשאים שני חברי כנסת נוספים להוסיף שאילתות לשר באותו נושא . כך מתפתח במליאת הכנסת ויכוח קצר בנושא . במקרים מסוימים חבר הכנסת מעדיף לשלוח את השאילתה בכתב אל השר . זוהי "שאילתה ישירה , " שהשר משיב עליה בכתב ולא במסגרת ישיבת הכנסת .

קודם  |  הבא