האופוזיציה בישראל

עמוד:102

האופוזיציה בישראל האופוזיציה הפרלמנטרית , המורכבת מן הסיעות בכנסת המתנגדות למדיניותה של הממשלה , פעילה במיוחד בתחום הביקורת על הממשלה והפיקוח על פעולותיה . חברי האופוזיציה פעילים במיוחד בהגשת הצעות אי אמון בראש הממשלה , ובהצגת הצעות לסדר היום ושאילתות - כל אלה במגמה להעלות לדיון ציבורי את תפקודה של הממשלה , להצביע על מחדלים ולמקד את תשומת לב הציבור בנושאים שהם חשובים בעיניהם . עד שנת 2000 לא היה לראש האופוזיציה בישראל מעמד רשמי , אך ראשי הממשלות נהגו למסור למנהיג המפלגה הגדולה שבאופוזיציה דיווחים בנושאים מרכזיים ועל החלטות חשובות ' . בשנת 2000 נוסף לחוק תיקון הקובע : בישראל ראש האופוזיציה * הוא חבר 3 כנסת מן הסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה שסיעתו בחרה בו לתפקיד זה , או חבר כנסת אחר שנתמך על ידי יותר ממחצית חברי האופוזיציה שהודיעו על כך ליו " ר הכנסת . על פי החוק יזמין ראש הממשלה את ראש האופוזיציה לפי הצורך ( לא פחות מפעם אחת בחודש , ( וימסור לו עדכון בענייני המדינה . ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד לאחר נאום ראש הממשלה , הוא משתתף בטקסים ממלכתיים שראש הממשלה משתתף בהם , ושכרו נקבע על ידי ועדת הכנסת ( והוא לא פחות משכרו של שר . ( י לממשלה יש בדרך כלל רוב בכנסת ולכן עיקר תפקיד הביקורת והפיקוח הוא למעשה בידי האופוזיציה . ' דוגמה לדיווח לראש האופוזיציה בישראל במקרה חשוב : לפני מלחמת ששת הימים ( 1967 ) דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה על המצב הביטחוני-המדיני . 1 על האופוזיציה בבריטניה בבריטניה יש לראש האופוזיציה מעמד רשמי חוקי . מנהיג האופוזיציה עומד בראש " ממשלת צללים , " המכינה עצמה לקראת חילופי שלטון בבחירות , והעוסקת במעקב אחר פעילות השלטון בתחומים השונים . 3 סיעות האופוזיציה מוגדרות בחוק כ " הסיעות ככנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה , ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת " ' ) חוק הכנסת , תשנ " ד ( ' 1994- * תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בפרק השישי , העוסק בעקרונות המשטר בישראל ( עמי , ( 74 ובפרק התשיעי , העוסק בממשלה . ** הרחבה בנושא תקציב הממשלה תוצג בפרק התשיעי , הדן בממשלה . *** בנושא זה נעסוק בהרחבה בפרק האחד עשר , הדן בדרכי פיקוח וביקורת על השלטון ( עמ י . ( 142-140 הכנסת כרשות המבקרת ומפקחת על הממשלה י כנציגת העם עומדים לרשות הכנסת אמצעים רבים לפיקוח על עבודת הממשלה ולביקורת על פעולותיה : . 1 הבעת אמון והבעת אי אמון : על פי התיקון ליחוק יסוד : הממשלה' בשנת 2001 וביטול הבחירה הישירה של ראש הממשלה , הכנסת מביעה אמון בממשלה ויכולה לחלופין להביע אי אמון בה * . במקרה אחד אף נפלה הממשלה ; מדובר בממשלה ה23- בראשות יצחק שמיר , אשר הוקמה בשנת 1988 ונפלה בעקבות הצבעת אי אמון בכנסת בשנת . 2 . 1990 חקיקה : כפי שהסברנו בסעיף הקודם , הממשלה זקוקה לאישור הכנסת לכל חוק שהיא רוצה לחוקק . בהעדר אישור כזה תתקשה הממשלה לפעול כגוף ביצועי . . 3 תקציב : תקציבה של הממשלה מאושר על ידי הכנסת , ורק על פי אישור זה היא יכולה לפעול ולממש את תכניותיה . אישור התקציב כולל גם אישור לדרכי מימונו , ובכלל זה אישורם של המסים שהממשלה מתכוונת להטיל . באמצעות הפיקוח על ההוצאות ועל ההכנסות בתקציב , הכנסת יכולה לפקח על עבודת הממשלה ** . . 4 דרישת מידע : הכנסת רשאית לדרוש מן הממשלה מידע על פעולותיה , וזאת היא עושה בדרכים שונות - באמצעות ועדות הכנסת , בעזרת ועדות חקירה פרלמנטריות , באמצעות דיונים , הצעות לסדר היום ושאילתות המוצגות במליאת הכנסת . נעסוק בכך בהרחבה בהמשך הפרק . . 5 מבקר המדינה : נבחר על ידי הכנסת , ותפקידו לערוך ביקורת על משרדי הממשלה ומוסדות נוספים ולמסור דו"חות לכנסת באמצעות הוועדה לביקורת המדינה . הכנסת דנה בדו"חות אלה ומאשרת אותם *** . מליאת הכנסת כעת הצבו 1 ת האסון לממשלה החדשה ו'ול יצחק שמיר , 20 באוקג 1 ונר . 1986

קודם  |  הבא