הכנסת כרשות מחוקקת

עמוד:100

הכנסתכרשות מחוקקת בישראל מסורה סמכות החקיקה לידי בית הנבחרים , הכנסת . חוקי הכנסת הם החקיקה העליונה במדינה והם מחייבים את האזרחים , את רשויות השלטון ואף את הכנסת עצמה . חוקי הכנסת הם גם הבסיס לפעולתם של בתי המשפט . החקיקה היא אחד התפקידים המרכזיים של הכנסת . מדי שנה מוגשות הצעות רבות לחוקים חדשים ולשינויים בחוקים הקיימים . מקורן של חלק מן ההצעות הוא בממשלה , וחלקן מוגשות על ידי חברי כנסת . בדומה למדינות מודרניות אחרות כך גם בישראל , היקף החקיקה גדל משנה לשנה . במדינות המודרניות , שבהן גוברת מעורכות השלטון בחיי החברה והכלכלה , גדל הצורך בחוקים שיסדירו תחומים אלה . יתרה מזאת , במדינות המודרניות מתרחשים כל העת שינויים בתחומי החיים השונים , ואלה מצריכים הכנסת שינויים בחוקים ותוספת חוקים . לפיכך היקף החקיקה הוא נרחב . ומכיוון שתהליך החקיקה דורש ידע מקצועי ( בגלל מורכבות הבעיות שהחקיקה מטפלת בהן ) - תהליכי החקיקה במדינות המודרניות הם מורכבים ולעתים ממושכים . מבחינים בין תהליך החקיקה של חוק המוגש ביוזמת הממשלה - הצעת חוק ממשלתית , לבין תהליך החקיקה של הצעת חוק המוגשת ביוזמתו של חבר כנסת - הצעת חוק פרטית ' . תהליכי החקיקה הם שונים רק בשלב הראשון . בעמוד הבא נציג בעזרת תרשים את תהליכי החקיקה של 2 סוגי ההצעות . בתהליך החקיקה של חוק חדש בכנסת קיימים שלבים קבועים הנקראים "קריאות : " קריאה ראשונה , שלאחריה מתקיים דיון באחת מוועדות הכנסת , ולאחר מכן קריאה שנייה וקריאה שלישית . שלבים אלה כוללים דיונים והצבעות . קראו על כך בפירוט במסגרת שמשמאל לתרשים . $ M הסבירו מדוע חלק גדול מיוזמות החקיקה מקורן בממשלה . ג . ידוע שמרבית הצעות החוק הפרטיות באגת מן האופוזיציה , ומרביתן של הצעות אלה נדחות . הסבירו . ג . תהליך החקיקה בכנסת הוא ממושך ומורכב . האם זהו מצב רצוי בעיניכם ! ד . לשם מה נחוצה הקריאה השלישית אם בקריאה השנייה הצביעו על כל סעיפי החוק ! האם אין פה כפילות מיותרת ! ה . בדיוני הכנסת בדרך כלל אין דרישה למינימום משתתפים . מה דעתכם , האם יש לדרוש מספר מינימאלי של משתתפים בדיונים ! י על הצעת חוק פוט > ת : חבר הכנסת מגיש את הצעתו ליו " ר הכנסת , ויו"ר הכנסת וסגניו בודקים את ההצעה . תקנון הכנסת קובע : " יושב ראש הכנסת והסגנים לא יאשרו הצעת חוק שהיא , לדעתם , גזענית במהותה או שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי " . להרח / 0 העניין קצת סטטיסטיקה : בכנסת ה14- התקבלו בקריאה שלישית 140 הצעות חוק פרטיות 107-1 הצעות חוק ממשלתיות . בכנסת ה , 15- במהלך כהונתה עד , 1 . 7 . 2001 התקבלו בקריאה שלישית 105 הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת ורק 62 הצעות חוק ממשלתיות . בכך יש שינוי לעומת העבר : בעבר היי יותר הצעות חוק ממשלתיות מאשר הצעות חוק פרטיות . היבט אחר של תפקיד הייצוג של הכנסת רואה בחבר הכנסת אדם שנבחר כדי לייצג מפלגה מסוימת . חברי הכנסת נבחרו מטעמן של מפלגות וקיבלו מהן מנדט לפעול בכנסת , ועל כן הם חייבים להישמע להוראותיהן . בגישה זאת קיימת ההנחה שעמדת המפלגה בכל נושא תואמת את ציפיותיהם של המצביעים שתמכו בה בבחירות , ועל כן חבר הכנסת חייב לקיים את הוראותיה של מפלגתו , המממשת באמצעותן את ציפיות בוחריה . כפי שראינו בדיון על המשמעת הסיעתית , להשקפות אלה יש גם משמעות מעשית בחיי הכנסת . המשמעת הסיעתית מבוססת על התפיסה הרואה בחבר הכנסת נציג מפלגה הפועל מטעמה בכנסת ומציג בה את עמדות מפלגתו . לפי תפיסה זאת , המנדט "שייך " למפלגה ולא לחבר הכנסת . הגישה המתנגדת למשמעת סיעתית , לעומת זאת , רואה את חבר הכנסת כמי שנבחר על ידי הציבור - אמנם נבחר במסגרת רשימת מועמדים , אך הוא נדרש להציג את עמדתו בשאלה מה דורשת טובת המדינה בכל נושא , ואינו מחויב לעמדת סיעתו בנושא .

קודם  |  הבא