הבחירות מבטאות את עקרונות הדמוקרטיה

עמוד:78

הבחירות מבטאות את עקרונות הדמוקרטיה רוב האזרחים אינם פעילים בחיים הפוליטיים . רובם הם צופים פסיביים בהתרחשויות הפוליטיות : קוראים חדשות בעיתונים , משוחחים עם חברים ובני משפחה על המתרחש וצופים במהדורות החדשות בטלוויזיה . הבחירות הופכות את האזרחים למשתתפים פעילים בחיים הפוליטיים , אם כי הבחירות הן ביטוי למעורבות אזרחית ברמה בסיסית ביותר . רק חלק קטן מן האזרחים פעילים במערכת הבחירות : פעילים במערכת התעמולה של המפלגה , מארגנים חוגי בית , חברים במפלגה ומארגנים פגישות עם פוליטיקאים . אולם עצם העובדה שהעם מוזמן לומר את דעתו ביום הבחירות - מגבירה את רגישותם של הפוליטיקאים לדעות הציבור , ופעילותם ביחס לציבור הופכת נמרצת יותר . " האזרח הדמוקרטי" הוא אזרח מתעניין ומעורב בחיים הציבוריים , ולפיכך מצפים ממנו שישתתף בבחירות ויבחר מתוך אחריות ואכפתיות . וככל ששיעור ההשתתפות של האזרחים בבחירות גבוה יותר , כך יש לתוצאות הבחירות תוקף רב יותר . כאשר שיעורי ההצבעה בבחירות נמוכים מאוד , קיימת סכנה שהשלטון הנבחר ייצג רק מיעוט מן העם . מכאן שאדישות פוליטית היא מסוכנת לדמוקרטיה . הבחירות הדמוקרטיות מגבירות את מעורבות האזרח בחיים הציבוריים ונותנות לו אפשרות לפעול ולהשפיע . רק במשטר הדמוקרטי קיימת תחרות אמיתית בין מפלגות או אישים . תחרות זאת מתבטאת במתן הזדמנות שווה לכל מתמודד , בחופש ביטוי ובחופש התארגנות למשתתפים בה . מעורבותו של האזרח גוברת ככל שהוא רואה הבדלים בין השקפותיהן של המפלגות השונות , וככל שהוא מאמין ביכולתו להשפיע על תוצאות הבחירות . אם הבוחר חש שאין לו אפשרות ממשית להשפיע על החיים הציבוריים , אם הוא חש שאין לו בחירה אמיתית בין חלופות או שאין לו אפשרות להשפיע על הרכב המועמדים ועל עמדותיהם , תצטמצם נטייתו ליטול חלק בבחירות . בבחירות המתקיימות במשטר הדמוקרטי משתקפים עקרונות המשטר הדמוקרטי : • עקרון הייצוג : העם בוחר את נציגיו , ואלה ייצגו אותו בהחלטותיהם ובחוקים שייקבעו . • עקרון הפלורליזם : ייצוג של מיגוון דעות והשקפות המקובלות בציבור . • עקרון הוויכוח : הבחירות מבטאות את הדרך הדמוקרטית לקבלת החלטות על ידי ויכוח ושכנוע . י דמוקרטיה ישירה - שיטת משטר שבה האזרחים משתתפים באופן ישיר בניהול ענייני המדינה . במשטר של דמוקרטיה ישירה ההנחה הבסיסית היא שהמדינה שייכת לכל האזרחים , ולכן כל אזרח שותף בשלטון . שלטונו של העם כולו מתבטא בהשתתפות כלל האזרחים בקבלת החלטות במסגרת אספה כללית . בשיטה זאת העם כולו קובע בכל העניינים המשותפים לו , וכל אזרח מכהן מדי פעם בתפקידי השלטון . שיטת משטר זאת התקיימה באתונה הקדומה ( ועל כך חזרו וקראו בעמ י . ( 18 להרתגח . הע \ 1 י 1 דוגמה לדמוקרטיה ישירה : הקיבוץ הדמוקרטיה הקיבוצית היא צורת ממשל שבה כלל החברים משתתפים בקבלת החלטות ובבחירת נושאי תפקידים . זוהי דמוקרטיה ישירה . המוסד המרכזי בדמוקרטיה הקיבוצית היא האספה הכללית : התכנסות של כלל החברים , בדרן כלל פעם בשבוע , ודיון בנושאים המעסיקים את הציבור . באספה נקבעת מדיניות לגבי ניהול הקיבוץ ומתקבלות החלטות בנושאים כמו : תכנון המשק , תכנית העבודה , קביעת תקציב ההוצאות ותכנון ההשקעות . בדיוני האספה מבטאים המשתתפים דעות ואינטרסים . המבנה הארגוני של הקיבוץ מבוסס על ועדות המטפלות בתחומי החיים השונים ( כמו חינוך ובריאות ) ועל בעלי תפקידים ( כמו מזכיר וגזבר . ( אלה נבחרים לתפקידם ומתחלפים כל פרק זמן קבוע ( מבצעים רוטציה בתפקידים , ( והפיקוח עליהם נעשה במידה רבה על ידי דעת הקהל . שיתופם של מרבית החברים באחריות לניהול הקיבוץ ובקבלת החלטות , והעיקרון של חילופים בתפקידים , גורמים לכך שחלק גדול מן החברים משתתף בחיים הציבוריים וממלא תפקידים . ההיקף המצומצם יחסית של אוכלוסיית הקיבוץ , לפחות בתקופות הראשונות לקיומו , איפשר את שיתופם של כלל החברים בהחלטות ובניהול . כיום מתרחשים בקיבוצים שינויים רבים , שכתוצאה מהם יש גס שינוי בדמוקרטיה הפנימית המתקיימת בהם . הבחירות במשטר הדמוקרטי המשטר הדמוקרטי המודרני הוא שלטון של נציגי העם . במדינה המודרנית אין אפשרות לקיים דמוקרטיה ישירה ' , והסיבות לכך הן רבות : במדינות המודרניות , שמספר אזרחיהן גדול מאוד , אין אפשרות לכנס את כל העס כדי לקבל הכרעות בנושאים הציבוריים ; לאזרחים אין די ידע ומומחיות כדי להחליט בנושאים המסובכים של המדיניות הלאומית ; ולעתים יש צורך לקבל החלטות בתוך פרק זמן קצר ואין זמן לכנס את הציבור ולשאול את דעתו . בגלל סיבות אלה וסיבות אחרות , יצרו מדינות מודרניות שיטת ממשל של נציגים . גם במשטר של נציגים , העם הוא הריבון והוא המקור לסמכותו של השלטון , אך במשטר של נציגים העם מוסר את סמכות ההחלטה בענייני הציבור לידי נציגים שבחר בבחירות דמוקרטיות . בבחירות אלה העם מבטא את תמיכתו במועמדים ובמפלגות , המתחרים ביניהם על השלטון . הבחירות מבטאות את הדעות השונות הקיימות בציבור ואת העדפותיהם של האזרחים . כתוצאה מן הבחירות מתרחשים לעתים שינויי שלטון . בכך בא לידי ביטוי עקרון הכרעת הרוב . תוצאות הבחירות משקפות גם את דעת המיעוט , כי גם הוא מקבל ייצוג בבית הנבחרים בהתאם לתמיכה בו בקרב הבוחרים .

קודם  |  הבא