|
|
עמוד:74
- לאחר הבחירות יחליט נשיא המדינה על מי יוטל תפקיד הרכבת הממשלה . - הממשלה תקבל את אמון הכנסת . הכנסת תוכל גם להביע אי אמון בממשלה * . המצדדים בחוק החדש מאמינים שיש בו כדי לתקן ליקויים בשיטה הקודמת , בכך שציבור הבוחרים יעדיף לבחור במפלגה גדולה , שיש לה סיכוי לעמוד בראש הממשלה ולנהל את ענייני המדינה , על פני בחירת מפלגה קטנה . עם זאת קבע החוק החדש משנת 2001 גם כמה תיקונים בשיטה הפרלמנטרית שהייתה נהוגה בישראל עד שנת . 1992 התיקונים העיקריים הם : . 1 הבעת אי אמון בממשלה תהיה ברוב של לפחות 61 חברי כנסת ( בעבר נדרש רק רוב רגיל , ( אשר יציעו גם מועמד חלופי לראש הממשלה . הבעת אי-אמון זאת מכונה "אי אמון קונסטרוקטיבי / ' כלומר , אפשר להפיל ממשלה רק בתנאי שקיים סיכוי להקים ממשלה חלופית . התומכים בסעיף זה מצביעים על מדינות אחרות שהוא נהוג בהן : גרמניה , בלגיה וספרד . המתנגדים לסעיף זה טוענים שאין בו כדי לשנות את המציאות הפוליטית הקיימת בישראל , שהיא שורש הרע במערכת הפוליטית הישראלית . הכוונה היא לקיומן של סיעות קטנות המהוות לשון מאזניים , שבלעדיהן אי אפשר להקים ממשלה . לטענת המתנגדים אין החוק החדש מתגבר על בעיית קיומן של סיעות אלה . הדרך לצמצם את כוחן היא , לדעתם , בהגדלת אחוז החסימה . ** . 2 ראש הממשלה יוכל לגרום לפיזור הכנסת ולבחירות חדשות . על פי החוק החדש יכול ראש הממשלה לעשות זאת אם נוכח כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלתו ושעקב כך נמנעת האפשרות לפעולה תקינה של ממשלתו . בכך נתנה הכנסת ביטוי למעמדו המיוחד של ראש הממשלה . עם זאת ניטלו ממנו סמכותו לשינוי בתפקידי השרים ( שינוי הדורש כעת החלטת ממשלה ואישור הכנסת , ( וכן סמכותו לשינוי בתחומי הפעולה של משרדי הממשלה . כוונתם של שינויים אלה בחוק היא ליצור איזון בין כוחה של הכנסת לבין כוחו של ראש הממשלה . הסמכות לפיזור הפרלמנט וקיומן של בחירות חדשות מסורה לראש הממשלה גם במדינות דמוקרטיות אחרות ( כמו אנגליה , ניו זילנד , שוודיה ואיטליה . ( חסידי תיקון זה טוענים שבכוחו לבלום את סחטנותן של סיעות קטנות שיחששו לאבד את מקומן בכנסת . ההחלטה על התיקון ל'חוק יסוד ; הממשלה' התקבלה בכנסת ברוב גדול של 72 חברי כנסת . בעד השינוי הצביעו מרבית חברי הליכוד , העבודה , מרצ וחד"ש , ונגד השינוי הצביעו ש " ס , שינוי , ישראל בעלייה , ישראל ביתנו והמפד"ל . המפלגות הגדולות מקוות שבאמצעות השינוי בחוק יהיה אפשר להקים ולהפעיל ממשלה יציבה שאינה זקוקה לתמיכתן של סיעות קטנות . לעומתן , המפלגות הקטנות חוששות מירידה בכוחן בעקבות התיקון בחוק . התיקון ל'חוק יסוד : הממשלה ' משנת 2001 הוא צעד בכיוון המקובל יותר בעולם הדמוקרטי כיום : כיוון המשטר הדמוקרטי-פרלמנטרי . מדינות דמוקרטיות רבות בעולם כיום רואות בשיטה הפרלמנטרית , ולא בשיטה הנשיאותית , את צורת המשטר הרצויה המבטיחה את היציבות ואת היכולת של השלטון למשול . אריאל שוון נולד ב . 19 2 8 - ואש ממשלתה ה29- של ישראל . היה שנים רבות איש צבא , ואחר כך איש ציבור , חבר כנסת ושר בממשלות ישראל . שירת בהגנה ואחר כך בצה " ל , והשתתף במבצעים צבאיים מאז מלחמת העצמאות ועד מלחמת יום הכיפורים . בשנת 1973 יזם את הקמת הליכוד . משנת 1974 כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד וכשר במשרדים שונים ( ביניהם משרד הביטחון ומשרד התשתיות ) בממשלות שונות . כשר ביטחון ניהל את מלחמת לבנון אך בעקבות דו " ח ועדת כהאן נאלץ להתפטר מתפקידו . לאחר כישלונו של בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה , בשנת , 1999 נבחר לראשות הליכוד ובשנת 2001 התמודד כמועמד הליכוד בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה מול אהוד ברק , ונבחר לראש ממשלה . הקים ממשלה רחבה ובה שותפה גם מפלגת העבודה . אתם מוזמנים לבקר באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה , שכתובתו : www . idi . org . il באתר פרטים אודות המכון , מחקרים שנערכו במסגרתו , פרסומים , מרכז מידע בנושאי דמוקרטיה , פוליטיקה וממשל , ופורום מעניין שבו מוצגים חילופי דעות בנושא דמוקרטיה וממשל בין אזרחים ואישים העוסקים בתחום . מהו לדעתכם ההסבר לכך שמכניס את הדמוקרטיה הפרלמנטרית בשם "ממשל אחראי !" . ) בדמוקרטיה הפרלמנטרית הממשלה נשענת על רוב בפרלמנט . כיצד משפיעה עובדה זאת על תפקודה של הממשלה ! . 1 במשטרים פרלמנטריים רבים , ראש הממשלה חייב להיות חבר פרלמנט . בחלק ממשטרים אלה גם השרים חייבים להיות חברי פרלמנט . בישראל החוק קובע שראש הממשלה יהיה חבר כנסת . הציגו נימוקים בעד ונימוקים נגד הוראה זאת . ד . לעתים רחוקות נשענת הממשלה במשטר הפרלמנטרי על מיעוט מחברי הפרלמנט . במקרים אלה חלק מחברי הפרלמנט מוכנים להימנע מהצבעה נגד הממשלה , אך אינם מוכנים להצטרף אליה . מה הן ההשלכות של מצב כזה , לדעתכם ! * פרטים נוספים על חוק יסוד הממשלה ותיקוניו משנת 2001 ראו בפרק התשיעי , העוסק ברשות המבצעת . ** ראו הסבר על כך בפרק השביעי , העוסק בבחירות , עמ י . 81-80
|
|