בעיות בתפקודה של הדמוקרטיה הישראלית

עמוד:69

בעיות בתפקודהש ל הדמוקרטיה הישראלית ישראל היא הדמוקרטיה היחידה מלבד בריטניה שאין לה חוקה כתובה . אולם בעוד שלבריטניה יש חוקה לא כתובה , המבוססת על מנהגים ועל תרבות דמוקרטית מוסכמת , הרי בישראל אין עדיין חוקה - בעיקר משום שאין הסכמה על תוכנה , וכן מאחר שחוקה עלולה לעמוד בסתירה לסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה . החוקה היא אחד המנגנונים החשובים ביותר להגבלת השלטון ולהגנה על זכויות הפרט ועל חירויותיו . החוקה מכוונת להגבלת עריצות הרוב ולמניעת מצב שבו השלטון יפגע בחירויות יסוד או בשלטון החוק במדינה * . בעיה אחרת נובעת מן המצב הביטחוני של מדינת ישראל . בישראל קיימות תקנות לשעת חירום ' ) תקנות ההגנה [ שעת חירום / 1945 , [ שהונהגו על ידי הבריטים בזמן המנדט , ( המאפשרות לשלטון לפגוע בחירויות האדם והאזרח מסיבות ביטחוניות , למשל : לבצע מעצרים מינהליים , לסגור עיתון , להגביל את חופש התנועה ולהוציא צווי ריתוק . עד היום הוכיח השלטון בישראל איפוק בהפעלת סמכויות אלה , ובכל זאת לא אחת נשמעת בציבור הישראלי ביקורת עליהן . אך למרות הביקורת , הרואה בתקנות אלה פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה , הן לא בוטלו עד היום . ** עוד בעיות בתפקודה של הדמוקרטיה הישראלית נוגעות למעמדה של הדת היהודית במדינה *** , ולמעמדו של המיעוט הערבי . ( על מעמד המיעוט הערבי ראו הרחבה בעמוד הבא ( . בתחומים אחדים , כגון חופש העיתונות וחופש הביטוי , זכות השביתה , חופש הפולחן , הזכות לקבלת מידע בנושאים ציבוריים , חופש ההפגנה - חירויות האדם והאזרח בישראל מוגנות על ידי החקיקה ופסיקת בית המשפט הגבוה לצדק , כמו במדינות דמוקרטיות ליבראליות אחרות . **** אן בישראל עדיין אין חוקה או חוק יסוד בעניין זכויות האזרח , שיגנו על הפרט במכלולי חייו השונים . הדמוקרטיה הישראלית פיתחה מערכת של מוסדות ( כמו הכנסת , מבקר המדינה , בית המשפט הגבוה לצדק , ( וסדרה של חוקים והחלטות משפטיות המגינים על חירויות האזרח . אולם מארונה של הדמוקרטיה אינו רק בקיומם של מוסדות וחוקים , אלא בעיקר בתרבות פוליטית דמוקרטית : תרבות של ויכוח ושכנוע , הידברות ומשא ומתן , סובלנות ופשרה וסלידה מאלימות . בשנות ה80- וה90- היינו עדים לגילויים מדאיגים של חוסר סובלנות ואלימות פיזית ומילולית בחברה הישראלית . גילויים אלה היו קשורים בהחרפת המחלוקות בנושאים העיקריים המפלגים את החברה בישראל ובעיקר בנושאי עתיד השטחים , ביטחון המדינה ובנושאי דת ומדינה . במערכת הפוליטית נוצר תהליך של קיטוב והקצנה , והחברה התרחקה מהסכמה . מרבית הקבוצות והארגונים הפוליטיים בישראל פועלים במסגרת העקרונות וכללי המשחק הדמוקרטיים המקובלים . אך בשנים האחרונות היינו עדים לפעולות של קבוצות מיעוט קיצוניות , שנקטו אלימות מילולית ופיזית ואף עירערו על הלגיטימיות של הממשלה הנבחרת כאשר מדיניותה לא נראתה להם נכונה , וכן על עקרונות הדמוקרטיה . גילויים קשים של קיצוניות , הסתה , חוסר סובלנות ואלימות הגיעו לשיאם הנורא ברצח ראש הממשלה , יצחק רבין , בשנת 1995 בידי איש ימין קיצוני שהתנגד למדיניותו . עם זאת יש לציין שמרבית הציבור בישראל תומך בעקרונות הדמוקרטיה ומסתייג מדרכי אלימות . המפלגות הגדולות מצליחות לשתף פעולה למרות חילוקי הדעות ביניהן - ולכן , למרות המתח בין המחנות הפוליטיים והאידיאולוגיים , נבלם התהליך הלא-דמוקרטי וביחסים בין הקבוצות הפוליטיות נשמרים , כדרך כלל , עקרונות התרבות הפוליטית הדמוקרטית . להרתנח . העניין תקשורת מגויסת ותקשורת ביקורתית אין דמוקרטיה ללא חופש עיתונות וללא מימושה של זנות הציבור לדעת את העובדות הנוגעות לתחום הציבורי . בהתפתחות העיתונות בישראל מבחינים בין שתי תקופות . בתקופה הראשונה , עד מלחמת יום הכיפורים , העיתונות אופיינה כ"מגויסת . " הייתה מסורת שלפיה העיתונות תמכה בשלטון וחיזקה את עמדותיו בנושאי חוץ וביטחון , וכתוצאה מכך הפכו נושאים אלה ל"פרות קדושות " - נושאים שאין דנים בהם דיון ציבורי . העיתונות ראתה זאת בתפקידה לתמוך במאמץ הלאומי ולשתף פעולה עם הממשלה בטיפולה בנושאים אלה . השינוי בתפיסת העיתונות את תפקידה התרחש אחרי מלחמת יום הכיפורים , כאשר העיתונות הכירה בחלקה בטיפוח אווירת השאננות ששררה לפני המלחמה . אז החלה העיתונות לגבש גישה חושפנית , ביקורתית ומקצועית במובן המקובל בדמוקרטיות המערביות . וכך הפכה העיתונות הישראלית מאז 1973 פחות מגויסת ויותר מדווחת , לוחמת ומבקרת . יש לציין , שלמרות שאין עדיין בישראל חקיקה המגינה על חירויות הביטוי , והחקיקה הקיימת מגבילה את קיומו של חופש העיתונות - חופש העיתונות מתקיים בזכות ריסון עצמי מצד השלטון והסכמות לא כתובות בינו לבין התקשורת על המותר והאסור לפרסום . * תוכלו לחזור ולקרוא על כך בפרק השלישי , העוסק בחוקה ובחוקי היסוד במדינת ישראל . ** על כך תוכלו לקרוא בפרק התשיעי , בעמי *** . 109 על מעמדה של הדת היהודית בישראל ראו בפרק החמישי , העוסק במאפיינים היהודיים של מדינת ישראל . **** תוכלו לקרוא על כך בפרק העשירי , עמי - 135-132 "תרומתו של בג " ץ לדמוקרטיה הישראלית " . בני נוער ישראלים נושאים כתה ונרות זיכרון לאחר שנודע על רצח ראש הממשלה יצחק רבין 4 . 11 . 1995

קודם  |  הבא