|
|
עמוד:60
דת , לאום ומדינה במדינת ישראל בעיית המתח בין הדת למדינה בישראל מורכבת יותר מאשר במדינות רבות אחרות . ביהדות הדת והלאום משולבים זה בזה . היהודים הם לאום בעל דת אחת - היהדות , והדת היהודית היא דת לאומית - דתו של העם היהודי . כך סבורים גם רוב היהודים החיים בארץ והרואים את לאומיותם היהודית כקשורה ביסודות דתיים-יהודיים . הדת היא גורם מלכד שתרם לשמירת קיומו של העם היהודי בתפוצות ולחיזוק הזהות הלאומית של יהודי ישראל . הרוב המכריע של אזרחי ישראל היהודים רואים בה מדינה יהודית , אך קיימות מחלוקות הן לגבי אופיה היהודי של המדינה והן לגבי האופי היהודי הרצוי של המדינה . מדינת ישראל כמדינה יהודית - גישות בקרב הציבור היהודי בישראל בציבור האזרחים בישראל קיימות השקפות שונות לגבי הגדרתה של מדינת ישראל ולגבי דמותה הרצויה . מרבית הציבור מגדיר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית , כלומר , מדינת הלאום היהודי , המחויבת לעקרונות דמוקרטיים ומנהיגה חירות ושוויון לאזרחיה . אך יש הסבורים אחרת . למעשה קיימות 2 מחלוקות עיקריות : א . מחלוקת בדבר הדגשת המרכיב היהודי של המדינה לעומת הדגשת המרכיב הדמוקרטי . כאמור , מרבית הציבור רואה בישראל מדינה יהודית ודמוקרטית , ואולם שתי קבוצות מיעוט מחזיקות בעמדות קיצוניות בנושא זה : - היהדות החרדית שואפת למדינת הלכה שחוקיה מושתתים על ההלכה היהודית ( ובמילא אינם מושתתים על חוקי הכנסת ועל עקרונות המשטר הדמוקרטי - . ( קבוצה אחרת רואה את ישראל כמדינה דמוקרטית שהיא "מדינת כל אזרחיה . " קבוצה זאת אינה רואה בישראל את מדינת הלאום היהודי . להרחגח . העניין מהו ביטויו של הקשר נין הדת , הלאום והמדינה בישראל ! • הקשר מן הדת למדינה מתבטא בחקיקה הדתית , למשל : חוק שעות העבודה והמנוחה לגבי שמירת שבת . • הקשר בין הדת ללאום מתבטא , למשל , בסוגיית מיהו יהודי . • הקשר בין המדינה ללאום מתבטא , למשל , בחוק השבות , שלפיו בן הלאום היהודי רשאי לעלות ארצה ולקבל מיד אזרחות ישראלית . דת ומדינה בישראל : מדינה יהודית ודמוקרטית חקיקה דתית , מוסדות הדת ודמוקרטיה במדינות בעלות משטר דמוקרטי ליבראלי המדינה מבטיחה את חופש הפרט בענייני דת , ובכלל זה החופש הנתון לכל אחד לבחור את דתו . האמונה נתפסת כעניינו הפרטי של כל אדם , ויש לו חירות לקיים או לא לקיים את מצוות הדת . לחופש בענייני הדת יש שני צדדים : וו חופש דת - החופש לבחור באמונה דתית , החופש לקיים את הפולחן הדתי ואת מצוות הדת . . 2 חופש מדת - החירות של האדם שלא לקיים את מצוות הדת . במשטר דמוקרטי-ליבראלי המדינה אינה מתערבת בענייני אמונה - דתית או אחרת , ואינה מו ^ נה את זכויותיו ואת חירויותיו של האזרח באמונתו הדתית , בהשתייכותו לעדה דתית מסוימת או בקיום מצוות דתו . כבר בהכרזה על הקמת המדינה הצהירה מדינת ישראל על כוונתה להבטיח חופש דת . יש הטוענים כי בכמה תחומים החקיקה הדתית מנוגדת להבטחה זאת ופוגעת בחירויות יסוד של האזרח במשטר הדמוקרטי . כך , למשל , טוענים כי בכך שהחוק הישראלי מחייב את היהודים להינשא לפי דין תורה , יש פגיעה בחופש המצפון של הלא-מאמינים . דוגמה אחרת : נישואין שערכו רבנים רפורמים וקונסרבטיבים אינם מוכרים בארץ , וזוהי פגיעה בעיקרון הדמוקרטי של שוויון בפני החוק . עוד יש הטוענים כי חוקים שחוקקה הכנסת פוגעים בעקרונות הדמוקרטיה , למשל : החוק להגבלת גידול חזיר והחוק להגבלת הצגת חמץ בפסח - שני חוקים המבוססים על הלכות דתיות .
|
|