עמוד:44

הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית י הדרכים לקבלת אזרחות במדינת ישראל נקבעו ב רזוק האזרחות , תשי"ב , ' 1952- אולם בשנת 1980 תוקנו כמה סעיפים בחוק לאחר שהתעורר צורך בכך . ' חוק האזרחות , תשי " ב ' 1952- קובע 6 דרכים לקבלת אזרחות ישראלית . נדון בדרכים אלה . ו . אזרחות מכוח חוק השבות חוק השבות קובע את זכותו של כל יהודי לעלות לארץ ולהשתקע בה . וחוק האזרחות קובע כי : " כל העולה לפי חוק השבות , תש"י , 1950- יהיה לאזרח ישראלי " . חוק האזרחות אף מפרט למי מוקנית אזרחות מכוח השבות , ומאיזה יום : ( 1 )" למי שעלה ארצה או נולד בה לפני הקמת המדינה - מיום הקמת המדינה . ( 2 ) למי שעלה לישראל אחרי הקמת המדינה - מיום עלייתו . ( 3 ) למי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה מיום לידתו . ( 4 ) למי שקיבל תעודת עולה לפי סעיף 3 לחוק השבות , תקרי, 1950- מיום מתן התעודה " . האזרחות הניתנת מכוח חוק השבות מבוססת על "עקרון הדם" - זיקת דם לעם היהודי . שר הפנים רשאי להעניק אזרחות מכוח חוק השבות גם ליהודי שהביע רצונו לעלות לארץ וזכאי לקבל אשרת עולה , ואשר הביע בקשתו לקבל אזרחות , עוד לפני עלייתו ארצה . כך התאפשר ליהודי ברית המועצות , אשר רצו לעלות לארץ ואף ויתרו על אזרחותם הסובייטית לצורך כך , לקבל אזרחות ישראלית עוד לפני עלייתם לארץ . אזרחות ישראלית ניתנת מכוח השבות ליהודי וכן לבני משפחתו : בן זוג , ילד , נכד , בן זוג של ילד ובן זוג של נכד , גם אם אינם יהודים . לסיכום : חוק השבות קובע את זכותו של יהודי לעלות לישראל , וחוק האזרחות קובע את זכותו של יהודי לאזרחות ישראלית . מי שחל עליו חוק השבות זכאי לאזרחות ישראלית מיום עלייתו ארצה . אזרחות מכוח השבות מבוססת על השתייכות לעם היהודי ועל לידה או ישיבה בישראל . . 2 אזרחות מכוח הישיבה בישראל ערב הקמתה סעיף 3 בחוק האזרחות מעניק אזרחות ישראלית ללא-יהודים שישבו בארץ ערב הקמת המדינה : >" א < מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארצישראלי , ולא היה לאזרח ישראלי לפי סעיף , 2 יהיה לאזרח ישראלי מיום הקמת המדינה אם נתקיימו בו תנאים אלה : . 1 ביום ד אדר תשי"ב 1 ) במרס ( 1952 היה רשום כתושב לפי פקודת מרשם תושבים , תש"ט . 2 . 1949 ביום תחולת תוקפו של חוק זה היה תושב ישראל . . 3 מיום הקמת המדינה עד יום תחולת תוקפו של חוק זה היה בישראל או בשטח שהיה לשטח ישראל אחרי הקמת המדינה , או שבתקופה זו נכנס לישראל כדין . > ב < מי שנולד אחרי הקמת המדינה , וביום תחילת תוקפו של חוק זה היה תושב ישראל , ואביו או אמו היו לאזרחים ישראלים לפי סעיף קטן > א , < יהיה לאזרח ישראלי מיום לידתו " . בשנת 1980 נוסף לחוק תיקון שלפיו תושבים לא-יהודים שהם או הוריהם לא היו רשומים במרשם התושבים בשנת קבלת החוק ( 1952 ) אך היו רשומים במרשם התושבים בשנת , 1980 יהיו זכאים גם כן לאזרחות מכוח הישיבה בישראל . סעיף זה מסדיר את זכותם של לא-יהודים שהם תושבי קבע במדינה , לאזרחות בישראל . . 3 אזרחות מכוח הלידה אזרחות מכוח הלידה ניתנת : . 1 למי שנולד בישראל ואביו ו / או אמו היו אזרחי ישראל . . 2 למי שנולד מחוץ לישראל , אם אביו או אמו היו לפני כן אזרחי ישראל וחיו בישראל . אולם אדם שנולד מחוץ לישראל והיה לאזרח ישראלי כי הוריו היו אזרחי ישראל - לא יוכל להעביר את האזרחות לילדיו . במילים אחרות , עקרון הדם קיים לגבי אדם שנולד מחוץ לישראל רק לדור אחד . עד , 1980 כל אדם שנולד לאב או לאם אזרחי ישראל היה לאזרח ישראלי . פירוש הדבר הוא שאזרחות ישראלית ניתנה גם למי שאין לו כל זיקה לישראל . תיקון החוק כשנת 1980 מגביל את עקרון הדם רק לדור אחד . . 4 אזרחות מכוח הלירה והישיבה בישראל סעיף זה מתייחס ללא-יהודים . מי שנולד בארץ לאחר הקמת המדינה ולא הייתה לו מעולם שום אזרחות , רשאי לבקש אזרחות ישראלית , אך זאת בשני תנאים : . 1 הבקשה הוגשה בין יום הולדתו ה18- לבין יום הולדתו ה . 2 . 21- אם היה תושב ישראל במשך 5 שנים רצופות שקדמו לבקשתו . שר הפנים רשאי לסרב לבקשה אם המבקש הורשע בעברה נגד ביטחון המדינה או שנדון למאסר של 5 שנים ויותר . סעיף זה מסדיר את הזכות לאזרחות של תושבי ישראל הלאיהודים שהוריהם לא היו רשומים במרשם התושבים עם קבלת החוק בשנת . 1952

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר