|
|
עמוד:37
במרבית חוקי היסוד אין כלל סעיפים משוריינים : כך ב ' רווק יסוה י נשיא המדינה , ' ביחוק יסוד : השפיטה ; ב חוק יסוד : מבקר המדינה , ' ב'חוק יסוד : ירושלים בירת ישראל / ב'חוק יסוד : מקרקעי ישראל' י וב ' חוק יסח : הצבא . אם כן , חוקי היסוד עדיין אינם מהווים חוקה במובן המקובל מבחינות שונות - תהליך חקיקתם , הרוב הנדרש בחקיקתם או בשינוים , יציבותם לעומת חוקים אחרים ותוכנם . ועם זאת , נשיא בית המשפט העליון , השופט אהרון ברק , סבור שחקיקתם של שני חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם והאזרח , בשנת , 1994 היא ביטוי למהפכה חוקתית שהייתה בישראל . לדעת השופט ברק , בזכות חקיקת יסוד זאת הפכו זכויות האדם בישראל לנורמות משפטיות בעלות מעמד חוקתי עדיף . יתרה מזאת , השופט ברק סבור כי חקיקתם של חוקי יסוד אלה הפכה את זכויות היסוד של את האדם למחייבות הכנ ^ ת עצמה , וכי חוק של הכנסת אין בכוחו עוד לפגוע בזכויות יסוד אלה . ואולם יש החולקים על דעתו של השופט ברק ואינם רואים בחקיקתם של חוקי יסוד אלה מהפכה חוקתית . אלה משתמשים בטיעון שחוקי היסוד אושרו בכנסת ברוב רגיל ובהליך חקיקה רגיל . כמו כן הם טוענים כי חוקי יסוד אלה אינם כוללים חירויות יסוד רבות ( כמו חופש הביטוי , חופש המצפון , חופש הדת וחופש מדת , ( וכי קיים ספק אם חוקי היסוד כוללים גם זכויות שאינן מצוינות בהם במפורש . טרם הושלמה מלאכת חקיקתם של חוקי היסוד של ישראל . לפיכך אפשר לומר שיסודות חוקתיים מסוימים קיימים אצלנו , אן חוקה עדיין אין לנו . והוויכוח בשאלת החוקה נמשך גם כיום . להרתנת . העניין יוזמות לחקיקת חוקי יסוד חח 11 ים בעשור האחרון חוקקה הכנסת את שני חוקי היסוד העוסקים בחירויות האדם והאזרח : 'חוק יסוד : חופש העיסוק' רחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . ' אך יוזמות לחוקק חוקי יסוד בתחום זה היו כבר בשנות ה , 60 כפי שיוסבר להלן . במהלך השנים הוגשו לכנסת עוד הצעות לחוקי יסוד , וחלקן מצויות בשלבים שונים של הכנה ודיון * . כבר בשנת 1973 הוגשה הצעה לחוקק 'חוק יסוד : זכויות האדם והאזרחי . הנה כמה מסעיפי החוק המוצע : ? חירות האדם ושלטון החוק - הגנה על הקניין - שוויון לפני החוק ואיסור אפליה - חופש המחקר והיצירה - הגנה על חיי האדם וכבודו ? חופש הביטוי - חופש התנועה - חופש ההתאגדות - רשות היחיד וצנעת הפרט - חופש הדת - חופש העיסוק ? זכות הפנייה לערכאות בשנת 1964 הוגשה לכנסת הצעת חוק שחוברה על ידי פרופ' י"ה קלינגהופר בעניין זכויות האדם . הצעה זאת הוסרה אז מסדר היום של הכנסת . בשנת 1983 הוגשה שוב הצעה ל'חוק יסוד : מגילת זכויות היסוד של האדם . ' בעל ההצעה , הפרופ ' וחבר הכנסת אמנון רובינשטיין , טען שיש לשריין את זכויות האדם בחוק יסוד העומד מעל לחקיקה הרגילה . לטענתו , גם במדינות שאין להן חוקה פורמאלית וכוללנית יש חוק יסוד בנושא זה . להלן מבחר מסעיפי החוק המוצע : - "שאיפת המינהל תהא לשרת את הכלל תוך הבנה והגינות כלפי היחיד '' - " . ערך האדם , אין לפגוע בו '' - " . זכותו של כל אדם לחופש הפיתוח של אישיותו " . ההצעות ל'חוק יסוד : החקיקה' רחוק יסוד חופש הביטוי וההתאגדות ' הוגשו לכנסת והן נתונות כיום ( באמצע שנת ( 2001 בתהליך חקיקה . לעומתן הצעות אחוות הוסרו מעל סדר יומה של הכנסת או שלא הגיעו לשלב מתקדם . - "חיי האדם קדושים הם - " . "אין לענות אדם ואין להלקותו - " . "שרירות לב , משוא פנים ויחס של איפה ואיפה , מקומם לא יכירם במוסדות המינהל ובתחומי פעילותו ? " . "לא תהיה כפייה מטעמים של דת או של התנגדות לדת - " . "כל בני האדם שווים בפני החוק " . בנוסף , בשנת 1993 הוצע לכנסת 'חוק יסוד : חופש הביטוי וההתאגדות . ' הצעה זאת עוסקת בחופש הדעה והביטוי , בחופש היצירה , בחופש האספה , התהלוכה וההפגנה , ובחופש ההתאגדות . בין השנים 1993-1975 היו יוזמות לחקיקת 'חוק יסוד : החקיקה , ' אשר היה אמור כין השאר לקבוע את מעמדם של חוקי היסוד . בשנת 1993 הוצעה יוזמה לחוקק את 'חוק יסוד : החקיקה ' וכן את 'חוק הליכי החקיקה . ' החוק קובע כי כמרכז מערכת החקיקה עומדת הכנסת , האוצלת גם סמכות לחקיקת משנה - לממשלה , לרשויות המקומיות ולגופים שונים . מדוע יש צורך כחוק המוצע ? מכיוון שיחוק יסוד : הכנסת' לא הגדיר את תפקיד החקיקה שלה . החידוש העיקרי בהצעת חוק זאת הוא ביחס לחוקי היסוד : היא נותנת עדיפות לחוקי היסוד על פני החוקים הרגילים . על פי ההצעה , כדי לאשר או לשנות חוק יסוד , יידרש רוב גדול ומיוחד של שני שלישים מחברי הכנסת בקריאה השלישית של החוק . בהתאם להצעה יהיה אפשר לשנות חוק יסוד רק על ידי חוק יסוד אחר . כמו כן מוצע שחוק רגיל לא יוכל לסתור חוק יסוד . לפי החוק המוצע , יהיו 4 סוגי חיקוקים : חוקי יסוד , חוקים , תקנות , ותקנות לשעת חירום . החוק קובע את מעמדם ואת סדרי חקיקתם של החיקוקים השונים .
|
|