הוויכוח הציבורי בעד ונגד חוקה לישראל

עמוד:32

ומה היו נימוקי המתנו / לים לחוקה בישראל ? • ההכרזה על הקמת המדינה כוללת את העקרונות ואת המאפיינים של חוקה , ולפיכך אין צורך בחוקה . • מבחינת החלטת האו"ם מ29- בנובמבר - 1947 ההכרזה על הקמת המדינה וחוק המעבר משנת 1949 מספקים . • כדי לקיים משטר דמוקרטי אין הכרח בחוקה . לבריטניה , למשל , אין חוקה פורמאלית כתובה . • המדינה והחברה בישראל מצויות בתהליך התגבשות ושינוי ואין אצלנו עדיין בשלות לכתיבת חוקה . גם סדרי המימשל שלנו טרם גובשו והוסכמו , לכן מוקדם מדי לקבוע חוקה . • מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי , אשר רובו חי עדיין בגולה . אין לקבוע חוקה שתחייב גם את אלה שטרם עלו . • הוויכוח על כתיבת חוקה עלול לגרום לקרע בעם - בעיקר בין המתנגדים מקרב הדתיים לבין הציבור החילוני . בין הדתיים יש הסבורים שהתורה היא החוקה של ישראל , והם מתנגדים לחוקה . • במדינת ישראל , האמונה בחירות האדם והאזרח ובערכי הדמוקרטיה חזקה יותר מן החוק הכתוב . • השמירה על עקרונות החוק והדמוקרטיה אינה תלויה בחוקה אלא בחינוך העם . • החוקה עלולה להחריף את המאבקים בציבור , את מלחמת הדעות ומלחמת הדת במדינה . • חוקה עלולה לפגוע בריבונות הכנסת , כלומר בריבונותה לייצג את רצון העם . • במציאות הפוליטית-חברתית הקיימת אפשר לכתוב חוקה שתבטא פשרות , וחוקה שיש בה פשרות היא מזיקה . החלנ 1 ת הכשת בשאלת החוקה לאחר ויכוח ממושך בשאלת החוקה , החליטה הכנסת לבסוף ב13- ביוני 1950 לקבל את הצעתו של חבר הכנסת יזהר הררי , שהייתה הצעת פשרה בין המצדדים בכינון חוקה לבין המתנגדים לכך , שתמכו בחקיקת חוקי יסוד . וזהו נוסח ההחלטה ; " הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה , חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה . החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי * בפני עצמו . הפרקים יובאו בפני הכנסת , במידה שהוועדה תסיים את עבודתה , וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה **" . פשרת הררי קובעת שלמדינת ישראל תהיה חוקה . החוקה , אשר תוכן על ידי ועדה של הכנסת " ) ועדת חוקה , חוק ומשפט , (" תורכב מחוקי יסוד שיצטרפו יחד לחוקה . חוקי היסוד יאושרו על ידי הכנסת . " פשרת הררי" אינה קובעת מתי יוכנו חוקי היסוד , מהו חוק יסוד , במה הוא שונה מחוק רגיל , מהו מעמדו המשפטי של חוק יסוד , מתי תסתיים מלאכת הכנת החוקה , ולאיזה סוג חוקה הכוונה - פורמאלית או מטריאלית , גמישה או נוקשה . להרתבח , העניין האם "פשרת הורי" הייתה אכן פשרה ! החלטת הכנסת לקבל את הצעתו של חבו הכנסת הררי באה לאחר שהוגשו לכנסת שלוש הצעות להצבעה : • הצעה ראשונה הוגשה על ידי סיעות האופוזיציה והיא קראה להטיל על ועדת החוקה , חוק ומשפט של הכנסת להכין חוקה למדינת ישראל ולהגישה לכנסת הראשונה . • הצעה שנייה הוגשה על ידי החזית הדתית המאוחדת שהייתה שותפה בקואליציה . הצעתם הייתה לקבוע חוקי יסוד שיגדירו את יסודות השלטון ואת חלוקת סמכויותיו ויבטיחו את זכויות האזרח ואת חובותיו . • הצעה שלישית הוגשה כאמור על ידי חבר הכנסת הררי מן המפלגה הפרוגרסיבית שהייתה שותפה בקואליציה , ותמכו בה : המפלגה הפרוגרסיבית ; מפלגת השלטון מפא " י , שהייתה המפלגה הגדולה ביותר בכנסת והיו לה 46 מנדטים ; מפלגת הספרדים והמיעוטים שהייתה בקואליציה ; ומפלגת ויצ"ו . ההצעות הועלו להצבעה בכנסת , והצעתו של חבר הכנסת הררי זכתה בתמיכתם של 50 חברי כנסת והתקבלה . ההצבעה נגד הצעת החזית הדתית מלמדת על כך שרוב חברי הכנסת התנגדו להחלטה שלא מדובר בה על חוקה . הצבעת רוב חברי הכנסת נגד ההצעה הראשונה , פירושה שרובם התנגדו לחייב את הכנסת הראשונה לחבר חוקה . ומכיוון שבהצעת הררי מדובר הן על חוקה והן על חוקי יסוד , מקובל לראות בה פשרה . אולם חשוב לציין שבהצבעה בכנסת הצביעו המצדדים בחוקה נגד הצעת הררי . פירוש הדבר הוא שהשימוש במושג "פשרת הררי" אינו מדויק , שהרי תומכי החוקה לא הסכימו להצעת הפשרה וזו התקבלה בקולותיהם של המתנגדים . הוויכוחים בכנסת בנושא החוקה היו בעלי אופי של ויכוח רעיוני , אך אפשר להבחין בהם גס בהשתקפות של אינטרסים ושיקולים מעשיים-פוליטיים . עם הזמן גם חלו שינויים בעמדותיהם של חלק ממשתתפי הוויכוח . למשל , דוד בן גוריון , ראש ממשלת ישראל ומנהיגה של מפא"י , תמך בתחילה ברעיון החוקה אולם אחר כך הסתייג ממנה , כנראה בעיקר משיקולים פוליטיים . . K תפקידה של האספה המכוננת הוא רק לחבר חוקה . מדוע ? ג . עיינו בנוסח ההצעה של חבר הכנסת הררי . מדוע מכנים נוסח זה בשם "פשרה ? " מי הם שני הצדדים המנוגדים בוויכוח ! הנוסח משקף למעשה את דרישותיהם של שני הצדדים : מצאו בנוסח הוכחה לכך שעמדתו של כל צד מיוצגת בנוסח הפשרה . X אילו גורמים מפריעים לדעתכם לחוקק כיום חוקה לישראל ! ראוי לשים לב : בהצעת החוק של חבר הכנסת הררי , שהתקבלה בכנסת , מדובר על חוקה שתורכב פרקים-פרקים שכל אחד מהם יהווה "חוק יסודי , " ולא מדובר על "חוק יסוד ? . " מתוך : משטר מדינת ישראל - ספר מקורות , יצחק גלנור ומיכאל הופנונג ( עורכים , ( נבו הוצאה לאור , ירושלים , התשנ " ד1993-

קודם  |  הבא