הכנסת כרשות מחוקקת וכאספה מכוננת

עמוד:31

הוויכוח הציבוריבעד ונג ד חוקהלישראל הוויכוח הציבורי בשאלת החוקה למדינת ישראל , אשר החל בכנסת הראשונה , נמשך עד היום . במהלך הוויכוח שהתנהל בראשית שנות המדינה נשמעו נימוקים בעד ונימוקים נגד כינון חוקה . נימוקים אלה , חלקם עקרוניים וחלקם מעשיים ; חלקם התאימו לאותם הימים , וחלקם נכונים עד היום . בשנים הראשונות לקיום המדינה תמכו בחוקה בעיקר נציגי המפלגות שבאופוזיציה - חירות ' , 7 הציונים הכלליים , מק " י , * מפ"ם , * וכן המפלגה הפרוגרסיבית , * שהייתה שותפה בקואליציה . המתנגדים לחוקה היו ברובם נציגי מפלגת השלטון - מפא " י ^ ונציגי המפלגות הדתיות . מה היו נימוקי התומכים בחיבור חוקה ליבראל ? • על פי הכתוב בהכרזה על הקמת המדינה , ישראל תכונן חוקה , וזוהי החלטה מחייבת . • החלטת עצרת האו"ם מ29- בנובמבר 1947 מחייבת חיבור חוקה דמוקרטית למדינה . • לרוב מדינות העולם יש חוקה . • החוקה תבטיח את יציבות המשטר במדינה . • החוקה תגן על זכויות האדם והאזרח במדינה ועל חירויותיו . • החוקה תגדיר את תפקידיהן של רשויות השלטון במדינה ואת סמכויותיהן , ובכך תגביל את השלטון . • החוקה תבטא את הערכים והעקרונות המשותפים לעם כולו , ובכך תשמש כוח מלכד . • החוקה תעצב את הדור הצעיר , ולאורה יתחנכו גם הדורות הבאים . • החוקה תהיה בסיס לחקיקת הכנסת לעתיד . • החוקה תסמל את ריבונות העם והיא בעלת חשיבות כלפי שאר עמי העולם . • החוקה תגדיר לאזרח את זכויותיו ואת חובותיו . • החוקה תגביר את הרצון לחיות יחד ותחנך לצורך בהסכמה חברתית . 1 חירות : מפלגה ציונית ימנית שהוקמה בשנת . 1948 לקראת הבחירות לכנסת ה6- הקימה את גוש חירות ליברלים ( גח"ל . ( בתקופה זאת הייתה באופוזיציה . ב1967- הצטרפה גח"ל לממשלת ליכוד לאומית . לקראת הנחירות לכנסת ה ( 1973 ) 8- הקימה עם מפלגות נוספות את הלינוד . חירות הייתה מפלגה לאומית בעלת עמדה ניצית בענייני חוץ וביטחון . * הציונים הכלליים : מפלגת מרכז שמקורה בחברים בתנועה הציונית שלא הזדהו עם הציונות הסוציאליסטית ועם הציונות הדתית . בשנים 1965-1949 הייתה רוב הזמן באופוזיציה . גישתה הייתה אנטי סוציאליסטית . ב1961- הקימה עם המפלגה הפרוגרסיבית את המפלגה הליבראלית . ייצגה בעיקר את המעמד הבינוני-רכושני ותמכה במשק חופשי , ביוזמה כלכלית חופשית ובצמצום המעורבות של המדינה בכלכלה . בתחום ענייני חוץ וביטחון היו בקרבה גישות שונות . ? מק"י , המפלגה הקומוניסטית הישראלית : ( 1965-1948 ) מפלגה נאמנה לבריה"מ , שתמכה בהתנתקות מן המערב ובהפרדת הדת מהמדינה . חבריה , יהודים וערבים , דגלו בשוויון מלא לערבים אזרחי ישראל ותמכו בחלוקת ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות : מדינת ישראל ומדינה ערבית פלשתינית . ב1965- התפלגה , ו ? לג שכלל קומוניסטים-ערבים וכמה מנהיגים יהודים הקים את רק"וז . מאו עברה עוד גלגולים . * מפ"ם , מפלגת הפועלים המאוחדת : הוקמה ב1948- כאיחוד בין השומר הצעיר לאחדות העבודה . מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית . ב1969- הקימה עם מפלגת העבודה את המערך . ב1984- פרשה ממנו . יסודותיה הרעיוניים היו אידיאולוגיה סוציאליסטית-מרקסיסטית בענייני חברה וכלכלה , בצד שאיפה להגשמת המפעל הציוני וחתירה לשלום עם הערבים . במשך השנים חלו שינויים בעמדותיה המדיניות . ברוב הנושאים שייכת לשמאל הציוני . ' המפלגה הפרוגרסיבית : מפלגת מרכז ציונית בשנים . 1961-1948 ב1965- הקימה עם הציונים הכלליים את המפלגה הליבראלית . בין עקרונותיה - תמיכה בפשרות בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי , ובתחום הכלכלי שילוב בין יוזמה חופשית ומשק פרטי למשק ממלכתי . 6 מפא"י , מפלגת פועלי ארץ ישראל : ( 1968 -1930 ) מפלגה ציונית-סוציאליסטית שהייתה מפלגת הפועלים הדומיננטית במוסדות הלאומיים לפני הקמת המדינה , וכן הייתה מפלגת השלטון הגדולה ביותר והדומיננטית בכנסת , בממשלה ובמוסדות נוספים . נוצרה מצירוף של זרמים בתנועת הפועלים הארץ-ישראלית , והייתה מפלגה לאומית-ציונית , סוציאליסטית-דמוקרטית , חלוצית-התיישבותית . הכנסת כרשות מחוקקת וכאספה מכוננת החלטת האו "ם ב29- בנובמבר 1947 על תכנית החלוקה של הארץ חייבה את המדינות שיוקמו , היהודית והערבית , בחיבור חוקות דמוקרטיות . בהתאם לכך החליטו האבות המייסדים של מדינת ישראל על עריכת בחירות לאספה מכוהנת , אשר תכין חוקה למדינת ישראל עד לתאריך , 1 . 10 . 1948 כנאמר בהכרזה על הקמת המדינה : " ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ1- באוקטובר " ... 1948 כוונתם של מחברי ההכרזה על הקמת המדינה הייתה , שלאחר חיבור החוקה תתפזר האספה המכוננת וייערכו בחירות לבית הנבחרים ( הכנסת . ( למעשה , עוד לפני הקמת המדינה הוקמה ועדה שתפקידה היה להכין הצעת חוקה למדינה הצעירה . ועדה זאת דנה בהצעות לחוקה ואף אישרה אחת מהן . אולם בגלל מצב המלחמה לא היה אפשר לקיים את הבחירות לאספה המכוננת במועדן , והן נערכו רק בחודש ינואר . 1949 האספה המכוננת שנבחרה בבחירות אלה קיימה ארבע ישיבות , ובחודש פברואר 1949 קבעה האספה את "פקודת המעבר . " על פי פקודה זאת הפכה האספה המכוננת לבית הנבחרים . לאחר מכן חוקקה האספה המכוננת את 'חוק המעבר , תש " ט , ' 1949- שעל פיו : " לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא כנסת , לאספה המכוננת ייקרא כנסת ראשונה " . למעשה קובע חוק זה כי הכנסת , שהיא בית המחוקקים של מדינת ישראל , היא גם הרשות המכוננת - הגוף שתפקידו להכין את החוקה . בעקבות חוק זה פרץ ויכוח בין התומכים בחקיקת חוקה לישראל לבין המתנגדים לחוקה . ויכוח זה נמשך בכנסת כשנה , עד אמצע שנת . 1950

קודם  |  הבא