עמוד:19

האדם במרכז הדמוקרטיה מעמידה את האדם במרכז . השקפת העולם הדמוקרטית רואה את האדם כבעל זכויות טבעיות שונות - הזכות לחיים , הזכות לרכוש , הזכות לכבוד והזכות לחירות . זכויות אלה אינן מוענקות לאנשים על ידי המדינה דווקא , אלא הן זכויות טבעיות הנתונות לכל אדם ואדם מרגע לידתו ( ולכן הן נקראות "זכויות טבעיות . ( " לפי השקפה זאת , תפקידה של המדינה הוא לשמור ולהגן על זכויות אלה . מכוח היותו בעל חירות מטבע בריאתו , נתפס האדם בהשקפה הדמוקרטית גם כבעל זכות ליטול חלק בהחלטות לגבי ענייניו השונים , ובכללם יש לו הזכות להשתתף בהכרעות ציבוריות-פוליטיות . האדם יכול להשתתף בהכרעות פוליטיות בענייני המדינה והחברה גם מאחר שהוא יצור תבוני ( רציונאלי , כלומר נשלט על ידי השכל - הרציו ) היכול לקבל החלטות . העם הוא מקור סמכותו עול ה ^ לסון הדמוקרטיה רואה בעם , בציבור האזרחים , את המקור לסמכותו של השלטון ' . מקורה של השקפה זאת הוא בתפיסת האדם כמרכז החיים הפוליטיים וכבעל זכויות טבעיות ויכולת להחליט החלטות תבוניות . ומכיוון שהעם הוא מקור הסמכות של השלטון - השלטון נדרש לדווח על מעשיו ועומד כל העת לביקורת הציבור . את הביטוי לפיקוח ולביקורת על השלטון בדמוקרטיה אפשר למצוא הן בבחירות והן בביקורת על פעולותיו של השלטון במשך כל תקופת כהונתו . לקבוצות המתנגדות לשלטון - האופוזיציה - ניתנת הזכות להביע את השקפותיהן ולבקר את השלטון . חירות הפר 0 הדמוקרטיה המודרנית מבוססת על השאיפה ליצור מדינה שבה לאדם יש חירות . המדינה הדמוקרטית מכבדת את חירויות הפרט ומגינה עליהן . המושג "חירות" מביע את זכותו של האדם למימוש עצמי ואת זכותו לנהל את חייו כרצונו - כל עוד אינו פוגע בזולת . בין החירויות הרבות הנתונות לאדם ולאזרח בדמוקרטיה המודרנית כלולים חופש המחשבה והדעה , חופש הדת והפולחן , החופש מדת , חופש הביטוי והעיתונות , חופש התנועה , החופש ממעצר שרירותי , הזכות למשפט הוגן , וכן זכויות אזרח בסיסיות כגון הזכות לביטחון פיזי והזכות לקבלת מידע אמין בנושאים ציבוריים . כן נתונות לאדם במדינה הדמוקרטית חירויות פוליטיות כמו הזכות להתארגנות פוליטית והזכות לבחור ולהיבחר לתפקידים רשמיים . הביטוי המובהק של חירות הפרט בחברה הדמוקרטית הוא ביכולת הבחירה וההחלטה הנמסרת ליחיד בתחומי חייו השונים : דתו , מערכת אמונותיו , אורח חייו , מקצועו , מקום מגוריו ובן זוגו . בתחום הפוליטי מוזמן האזרח בדמוקרטיה להכריע בשאלות הנתונות בדיון ציבורי ולהשתתף בבחירות . כללי המע 1 חק = תרבות ^ ל ויכוה והכנוע , הכרעת הרוב וזכויות למיעוס בבסיס הדמוקרטיה עומדת ההנחה כי בחיי החברה אין תשובות חד משמעיות ומוחלטות , אין פתרון אחד בלעדי וקיימות תפיסות שונות לגבי החיים החברתיים והפוליטיים . ההשקפה הדמוקרטית מאמינה בקבלת החלטות וביישוב סכסוכים בדרכי שלום בדרכי ויכוח ושכנוע . לפי השקפה זאת , החלטות פוליטיות צריכות להתקבל לאחר ויכוח ציבורי וניסיונות של הצדדים המתווכחים לשכנע זה את זה בצדקתם . וכדי שהכרעות יתקבלו בדרכי שלום , המשתתפים בוויכוח הפוליטי חייבים לקבל על עצמם כללי משחק מסוימים שיהיו מוסכמים על כל המשתתפים . כללים אלה קובעים כיצד יתנהל הוויכוח " מטרת החברה היא האושר הכללי . השלטון מוקם למען הבטח לאדם את ההנאה מזכויותיו הטבעיות והלא-ניתנות-לביטול " . מתוך הצהרת זכויות האדם והאזרח , שהתקבלה על ידי האספה הלאומית במהלך המהפכה הצרפתית , 1793 ' יכל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם . כולם חוננו בתבונה ובמצפון , לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה " . ' יכל אדם יש לו הזכות לחיים , לחירות ולביטחון אישי " . " כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו , ללא אפליה כלשהי מטעמי גזע , צבע , מין , לשון , דת , דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות , מוצא לאומי או חברתי , קניין , לידה או מעמד אחר " . מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם , שהתקבלה כעצרת האו " ם בשנת 19 * 8 ואומצה על ידי רוב מדינות העולם f זאת בניגוד למשטרים דתיים ומלוכניים , שבהם מקור סמכותו של השלטון הוא , דתי או מסורתי M השוו בין זכויות טבעיות לבין זכויות אחרות , תנו דוגמה לזכות אחרת . ג . חוו דעתכם על ההנחה שהדמוקרטיה מתבססת עליה , כי האדם הוא רציונאלי . ג . חלק מן האזרחים במשטרים הדמוקרטיים אינם משתתפים בחיים הפוליטיים , ואפילו אינם משתתפים בבחירות . מה הן לדעתכם הסיבות לכך ? ומהי המשמעות של התנהגותם ? ל . כיצד מצדיקה הדמוקרטיה את זכות העם לפיקוח ולביקורת על השלטון !

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר