|
עמוד:13
מעמדה המשפטי של ההכרזה ההכרזה על הקמת המדינה היא המסמן הראשון שפרסמה מדינת ישראל . זהו מסמן הצהרתי הקובע את אופיה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי וכמדינה דמוקרטית . בהכרזה מוצגים עקרונותיה של המדינה : עקרונות הצדק , השוויון , החירות ושאיפת השלום . בחלקיה השלישי והרביעי ניתן ביטוי לערכיה של מדינת ישראל ולזכויותיהם של אזרחיה . ההכרזה היא אם כן מסמך חשוב . ומכיוון שכך , מתעוררות סביבה השאלות : מהו מעמדה / המשפטי ! האם היא חוקה '? האס היא חוק ? ומה קורה כאשר העקרונות שנקבעו בה עומדים בסתירה לחוקים שקיבלה הכנסת - האם מעדיפים אותה או את חוקי הכנסתי מאחר שבישראל אין עדיין חוקה כתובה , יש הרואים בהכרזה על הקמת המדינה מעין חוקה . אך ההכרזה איננה חוקה , ולו- רק משום שכתוב בה שבעתיד תחובר חוקה על ידי אספה מכוננת * נבחרת . ההכרזה גם איננה חוק , ולו- רק משום שלא חוברה על ידי בית המחוקקים של מדינת ישראל , הכנסת . משפטנים סבורים ששאלת תוקפה המשפטי של ההכרזה יכולה להתעורר רק לגבי החלקים השני והשלישי . לחלקים האחרים - המבוא ההיסטורי והפניות לגורמים שונים - אין היבטים משפטיים , ולפיכך הם אינם יכולים לשמש למטרה משפטית * . לגבי החלק השני של ההכרזה - משפטנים סבורים שאין לראותו כבעל תוקף עדיף על חוק , ואין לראותו כבעל תוקף נחות מחוק . מכאן שאפשר לבטל הוראות הכלו-לות בחלק זה על ידי חוק מאוחר יותר . * על כל פנים , חלק מן ההחלטות הכתובות בחלק זה לא בוצעו : הבחירות נערכו כחצי שנה לאחר המועד שנקבע בהכרזה ( בגלל המלחמה , ( עד היום טרם חוברה חוקה לישראל , והרשות המחוקקת ( הכנסת ) קיבלה גם את תפקיד הרשות המכוננת חוקה . שאלת מעמדה המשפטי של ההכרזה נדונה לא אחת בבית המשפט העליון ' , כאשר הוגשו 7 6 לבג"ץ עתירות המסתמכות על ההכרזה . הנה דוגמה לכך : כשנת 1953 נסגר העיתון "קול העם" כגלל פרסום מאמר וכו דניים חריפים נגד כו הממשלה . ( נאמר שהממשלה ^ חךרוךת מלחמה " ) מק לקלת נ 7 ס הבנים ( ... " העיתון עתר לבג"ץ וביקש לבטל את החלטת שר הפנים לסגור את העיתון , כטענה שההחלטה פוגעת בחופש הביטוי ובחופש העיתונות . בפנייתם הסתמכו העותרים על הכתוב במגילת העצמאות כדבר חירויות האזרח . כג"ץ ביטל את החלטת שר הפנים וקבע שאפשר לסגור עיתון רק כאשר הפרסום מהווה סכנה ודאית לפגיעה בשלום הציבור . בפסק הדין התייחס בית המשפט לנושא מעמדה של ההכרזה . להלן דברי השופט אגרנט : " מערכת החוקים , לפיר , ם הוקמו ופועלים המוסדות הפוליטיים בישראל , מעידים כי אכן זוהי מדינה שיסודותיה דמוקרטיים . כמו כן , הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות - ובפרט בדבר השתתת המדינה 'על יסודות החירות' והבטחת חופש המצפון - פירושם , כי ישראל היא מדינה שוחרת חופש . אמנם , ההכרזה 'אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם' [ ... ] אך במידה שהיא 'מבטאה את חזון העם ואת האני מאמין שלו [ ... ] , ' מחובתנו לשים את לבנו לדברים שהוצהרו בה , בשעה שאנו באים לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה . " ... דברי השופט אגרנט : בג " ץ , 73 / 53 חברת "קול העם " בע"מ נגד שר הפנים , פ " ד , ז , עמ ' . 884 1 - npin מסמך העומד מעל לחוקים הרגילים , ובו מדינות ריבוניות מגדירות את עקרונות המימשל ואת זכויות האזרח וחירויותיו . 2 חוק - הוראה הנקבעת על ידי רשות עליונה במדינה , או ' מנהג ההופך עם הזמן לנורמה משפטית מחייבת . ? אספה מכוננת - רשות מיוחדת שתפקידה לכונן חוקה . * נל חוק יכול לנטל הוראות הגלולות בחוק שנחקק לפניו ( מלבד מקרים שבהם המחוקק שריין את החוק . ( בכך נעסוק בהרחבה בפרק הבא . * בית המשפט העליון - הסמכות המשפטית הגבוהה ביותר במדינה . בית משפט זה הוא הערכאה ( הדרגה ) המשפטית העליונה לערעורים על פסקי דין , ודנים בו בערעורים על פסקי דין של בית המשפט המחוזי . כן הוא משמש כבית משפט גבוה לצדק ( בג " ץ . ( 1 י בג \ " דן בפניות של האזרחים נגד הרשויות ( השלטון ) בטענה שהן חרגו מסמכותן או פעלו בניגוד לחוק . הפנייה נקראת "עתירה . " 1 עתירה - בקשה . האזרח פונה אל בית המשפט בבקשה להגן על חירויותיו , שנפגעו על ידי השלטון . ( בלשון החוק , האזרח מבקש "סעד למען הצדק ( . " בג " ץ מוסמך להוציא צו המורה לרשות להשיב לאזרח את חירותו . להרתנח . העניין " קול העם" היה ביטאונה של המפלגה הקומוניסטית ( מק (> " שפעלה בתקופות שונות ובשמות שונים . "קול העם " הופיע בשנים 1970-19 * 9 וביטא את רעיונותיה ואת עמדותיה של המפלגה . מפלגה זאת הייתה נאמנה לברית המועצות ולרעיונות הקומוניסטיים בתחומי החברה והכלכלה . היא דגלה בהתנתקות מהמערב וצידדה בחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות : יהודית , וערבית-פלשתינית . במפלגה היו חברים ופעילים יהודים וערבים . כך , למשל . סבור פרופ' אמנון רובינשטיין , כפי שכתב בספרו המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל , הוצאת שוקן , 1991 עט ' . 55-37
|
|