|
|
עמוד:349
... כשחיולי ארץ אבותינו נשלטים בידי זרים , אין ביטחון למדינת היהודים וכך לא יהיה לה שלום . ... הכל חוזר עתה , והמסמך שיתחום לדידו של אש"ף את גבולות הריון בשלב הראשון , יהיה החלטות האו"ם על החלוקה . " ברוח ובדם נפדה אותך , פלסטין", שאגו אתמול בוושינגטון מול ערפאת ערבים אמריקנים מעונבים , וקולותיהם נבלעו בתשואות הנאספים בבית הלבן . מסונוורים בברק המצלמות דימו החוגגים כי מעליהם דואות יונים צחורות , אבל חדי העין יבחינו במקוריהם העזים של ניצי הפת"ח והנשרים האדומים מג'נין במעופם לירושלים ."עיט , עיט על הריך , עיט על הריך עף 5 " זאב ב , בנין ,"מחנית חלבן ל - יי ,1947 ידיעות אחרונות 12.9.1993, .6 שה 91 י וגם אסור לבודד הערכה של תהליך אוסלו מעמדות ערכיות . כרי להעמיד את הקורא על הטיה ערכית אפשרית בניתוחי , אתחיל אם כן במסקנה : אני תומך עקרונית בתהליך אוסלו . אין ולא היה שום סיכוי לקיים שליטת קבע של ישראל בעזה ובמרבית יהודה ושומרון : סיפוח היה מחסל את ישראל כמדינה דמוקרטית וגם כחברה חופשית , שכן מיעוט אתני לא אוהד של יותר מ - 20% אחוזים שובר כל מדינה וחברה . ואילו " חלוקה פונקציונלית " מותנית ברצון טוב וגם יחסי אמון ויחסי אנוש אוהדים בין האוכלוסיות השונות , שאין להם שום סיכוי בעזה , יהודה ושומרון ( אלא אולי זמן קצר לאחר הסכמי קמפ - דייוויד , לו הייתה ישראל מיישמת אז תכנית אוטונומיה נדיבה ) . לכן , אין להערכתי שום חלופה של ממש ליציאה של ישראל ממרבית שטחי עזה , יהודה ושומרון . כאשר הכרחי צעד מרחיק לכת , כואב ומסוכן כזה , עדיף לעשותו תוך חתימת הסכמי שלום והסררי דו - קיום בני סיכוי לעתיד . שימור אופיה של ישראל כמדינה יהודית - ציונית , יחד עם קיום מיעוט שווה זכויות , מחייב הצבת גבול למספר הלא - יהודים החיים בה . ערך זה מרכזי לקונסנסוס הלאומי , אלא שהמשקל שיש לתת לו לעומת ערכים אחרים , כגון שלמות הארץ וקדושתה , שנוי במחלוקת . אני נוטה לתת לערך של קיום ישראל כמדינה יהודית , עם רוב גדול של אוכלוסייה יהודית , משקל רב מאוד , מה עוד שכאמור , מיעוט גדול מסכן את עצם יכולת הקיום . תהליך אוסלו מוביל להוצאת האוכלוסייה של עזה , יהודה ושומרון , לפחות במרביתה , מתחומה של מדינת ישראל . לכן , התהליך חיובי וגם חיוני ויש להבטיח את המשכו , בוודאי בכל הנוגע לשטחים המיושבים באוכלוסייה ערבית צפופה . קיימים חילוקי דעות חריפים ביחס לערך שלמות ארץ ישראל , תוך העמדתו בראש סרר הקדימה הערכי , עד כדי " ייהרג וכל יעבור", מצד אחד , ונכונות לוותר עליו לחלוטין , תוך מתן עדיפות לזכויות הפלסטינאים , מצד שני . עמרתי היא ששלמות ארץ - ישראל וההתיישבות בה הם בחזקת זכות יהודית וערך חשוב של הציונות , אך לא חובה מוחלטת הדוחה תמיד ערכים אחרים . לכן , מעריך אני את התהליך כשלילי כלשעצמו ,
|
|