קראו בכותר - להיות אזרחים בישראל : מדינה יהודית דמוקרטית
276
פרק ב החברה הישראלית : חברה רבת - שסעים החברה במדינת ישראל היא חברה הטרוגנית , כלומר אין היא עשויה מקשה אחת . הקבוצות השונות המרכיבות את החברה שונות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית , הדתית , העדתית , המעמדית והפוליטית , מכאן שהחברה הישראלית היא חברה רב - עדתית ורב - תרבותית . עם קום המדינה ניסתה ההנהגה לעצב דמות יהודית ישראלית : ה״צבר״. ה״צבר ״ הוא תוצר של גישת ״ כור ההיתוך״. * כך הסביר בן גוריון את עקרון ״ כור ההיתוך ״ : ״ עם הפסקת הקרבות הוטל עלינו להסיע לארץ המונים גדולים , לשכנם , להשרישם במשק , בחקלאות , בחרושת , במלאכה . אנו מעלים לארץ עם יחיד במינו , מפוזר בכל קצווי תבל , המדבר בלשונות רבות , חניך תרבויות זרות , נפרד לעדות ושבטים שונים בישראל . את כל הציבור הרב והמנומר הזה מוטל עלינו להתיך מחדש , לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת . עלינו לעקור את המחיצות הגאוגרפיות , התרבותיות והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים , ולהנחיל להם לשון אחת , תרבות אחת , אזרחות אחת , נאמנות אחת , חוקים חרשים ומשפטים חדשים . ״ ״ על פי תפיסתו של בן גוריון , יש להנחיל לעולים החדשים את המורשת של היישוב : ציונות , חלוציות , אהבת הארץ וערכים מתוך התרבות המערבית המודרנית , וליצור - על ידי החינוך והשירות המשותף בצה״ל - דמות של אומה ישראלית חדשה , השונה במהותה מהמסורת שהעולים הביאו מארצות מוצאם . גישה זו נבעה בעיקר מהחשש שעולים בעלי תרבויות השונות מזו שאפיינה את בני יישוב היהודי בארץ ישראל לפני קום המדינה , לא ימשיכו את מורשת היישוב . על כן שאפו ראשי המדינה לנסות וליצור דמות של ישראלי חדש , דמות שהעולים יתחנכו להתנהג כמוה . אולם במהלך השנים התרחשו בישראל תהליכים חברתיים ופוליטיים שהושפעו בעיקר מגלי העלייה לארץ בתקופות השונות . תהליכים אלה שינו את הרכב האוכלוסייה , וכתוצאה מהם הפכה החברה הישראלית לחברה הטרוגנית , חברה המורכבת מקבוצות שונות הנבדלות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית , הדתית , העדתית , המעמדית והפוליטית . בשל הרכב זה מוגדרת החברה הישראלית כחברה רב - תרבותית , רב - עדתית , שיש בה מיעוט לאומי . בניגוד לימי קום המדינה , שבהם ניסו לממש את רעיון כור היתוך , הרי שהיום המדינה מכירה בזכותן של קבוצות שונות לשמור על ייחודן . כלומר , את רעיון כור ההיתוך החליף פור ההיתך : מדיניות חברתית שנקבעה עם קום המדינה , אשר שמה לה כמטרח לבנות חברה חדשה ושצב את דמותו של״הישראלי החדש ״ בדמות התרבות הדומיננטית בחברה . דוד בן גוריון , ״ מבצע דורנו ומשימתו״, כוכבים ועפו : מאמרים y ~ a שנתון חממשלה בהוצאת פוכר ההסגרה , רמת גן : מסדה .1976,
רעיון הפלורליזם , וההבנה שיש בחברה שסעים חברתיים . פירושם של שני מונחים אלה - פלורליזם ושסעים חברתיים - הוא שהחברה מפוצלת לקבוצות שונות . במושג ' פלורליזם'נהוג להשתמש כאשר רוצים לבטא לגיטימציה להתפצלות של החברה לקבוצות שונות , כגון קבוצות אתניות , דתיות , לשוניות ורב - תרבותיות . המושג ' שסעים חברתיים' ךו ~ בתוכו הן את הפלורליזם והן את המתחים בין הקבוצות השונות . שסע פירושו קווי גבול חברתיים החוצים את החברה ומחלקים אותה למתנות שונים . בין מחנות אלה מתקיים מתח . מחררה הישראלית יש חמישה שסעים מר3זייס : שסע לאומי בין הרוב היהודי למיעוט הערבי ; שסע דתי בין יהודים דתיים לבין יהודים לא דתיים ; שסע עדתי בין אשכנזים יוצאי אירופה ואמריקה לבין מזרחים יוצאי אסיה ואפריקה ן שסע אידיאחוגי״פאיטי בין ימין ניצי לבין שמאל יוני בנושאי חוץ וביטחון , כגון הסכמי אוסלו , עתיד יהודה , שומרון וחבל עזה , עתיד רמת הגולן והמדיניות בלבנון ; שסע מעמדי - חדרתי - ל3לי 3 בין עשירים לעניים , משכילים למשכילים פחות , תושבי יישובים מבוססים לתושבי עיירות פיתוח , חמשת השסעים מבטאים מתח , קיטוב ומחלוקות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ופוגעים בלכידות החברתית במדינה . אנשים שונים עשויים להשתייך לקבוצות שונות בשסעים השונים . כלומר , אנשים הנמנים עם קבוצה אחת בשסע מסוים , יכולים להימנות גם עם קבוצות אחרות בשסעים האחרים . לדוגמה , אנשים השייכים לקבוצה של המעמד ההברתי - כלכלי הנמוך בשסע החברתי - כלכלי יכולים להיות שונים זה מזה בשאר השסעים . הם יכולים להיות שונים זה מזה בעמדותיהם כנצים או כיונים בנושאי הול וביטחון , דתיים או לא דתיים בשסע הדתי , ערבים או יהודים בשסע הלאומי . אנשים דתיים ולא דתיים בשסע הדתי יכולים להימנות עם בעלי עמדות ימניות או שמאליות בשסע האידיאולוגי - פוליטי וגם יכולים להיות אשכנזים או מזרחים בשסע העדתי . מצב זה נהוג לכנות בשם שסעים צולבים . עם זאת , יש מתאם בין שסעים שונים . כאשר יש מתאם בין המוצא בשסע העדתי לבין המיקום בסולם החברתי - כלכלי בשסע המעמדי , או כאשר יש מתאם בין המוצא הלאומי לבין המיקום בסולם החברתי - כלכלי בשסע המעמדי , הרי שמדובר בשסעים חופפים . מצב של שסעים חופפים עלול להחריף את המתח בין הקבוצות השונות בחברה , ואילו מצב של שסעים צולבים עשוי להפחית את המתה בין הקבוצות השונות בחברה . כדי להתמודד עם הפיצול החברתי התפחתו בישראל מתנונים שנועדו להפחית את המתחים שמקורם בשסעים החברתיים , כמו שיטת הבחירות היחסית , ממשל קואליציוני , ההכרה בפלורליזם על ידי מתן וכויות לקבוצות השונות , הסדר הסטטוס - קוו ביחסי דת ומדינה , ומדיניות של העדפה מתקנת כלפי קבוצות ותת - קבוצות שאינן מיוצגות פוליטית או המופלות לרעה . נוסף לשסעים אלה מתקיים בחברה הישראלית אי - שוויון בין גברים לנשים .