|
|
עמוד:338
בדצמבר 1987 פרצו בשטחי יהודה , שומרון וחבל עזה מהומות , והן התפתחו להתקוממות אלימה עד כוחות הביטחון הישראלים בשטחים . התקוממות זו ידועה בשם " אינתיפאדה " ( התנערות ) . האינתיפאדה הייתה מרי אורחי שנבע מן התסכול והזעם של תושבי השטחים הערביים על המשך השליטה הישראלית בשטחים , ועל חוסר ההתקדמות במשא ומתן בפתרון הבעיה הפלסטינית . ההפגנות האלימות של הפלסטינים בשטחים נגד צה"ל לוו ביידוי אבנים ובהשלכת בקבוקי תבערה אשר גרמו לפגיעה בכלי רכב אזרחיים וצבאיים ; וכן בפגיעות בנפש של אזרחים וחיילים יהודים . מספר ההרוגים הפלסטינים מיריות חיילי צה"ל הלך וגדל . מחיר דמים זה גרם להחרפת השסע האידיאולוגי - פוליטי בישראל . הדעות בציבור בישראל נחלקו באשר לדרך שבה צריכה ישראל להגיב על אירועי האינתיפאדה ועל ההצהרות של אש"ף באלג'יר . חלק מהציבור , ביניהם תומכי רעיון ארץ ישראל השלמה , טענו שאין לתת אמון בהכרזות הפלסטינים על נכונותם להכיר במדינת ישראל אם זו תכיר בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית ותאפשר להם להקים מדינה פלסטינית . הם טענו שהפלסטינים מעוניינים ליישם את האמנה הפלסטינית ולהשמיד את מדינת ישראל , ועל כן על ישראל לנקוט מדיניות תקיפה כלפי הפלסטינים ולמגר את האינתיפאדה בכוח הזרוע . לעומתם סברו אחרים , תומכי הפשרה הטריטוריאלית , כי לא ניתן למגר את האינתיפאדה בהפעלת כוח צבאי ורק פתרון מדיני הולם יביא לסיום שליטת ישראל בשטחים ויבטיח את ביטחונה . האינתיפאדה , הכרזת המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יר ב - 1988 ונאום ערפאת בעצרת האו"ם הובילו לשינוי בעמדה הרשמית של ממשלת ישראל לגבי הסדר בין ישראל שפלסטינים . ב - ,1991 בוועידת מדריד , הסכימה ממשלת הליכוד בראשות יצחק שמיר לקיים משא ומתן עם הפלסטינים ( אם כי לא עם אש"ף ) . בבחירות 1992 חל מהפך פוליטי במדינת ישראל : השלטון עבר מידי הליכוד לידיה של מפלגת העבודה , והוקמה ממשלה בראשותו של יצחק רבין ז"ל . בתקופה וו החל משא ומתן חשאי בין ישראל ובין אש"ף במטרה לגבש פתרון לבעיה הפלסטינית ולהביא לסיום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים . בעקבות שיחות אלה התגבש הסכם הידוע בשם " הסכמי אוסלו"( 1993 ) . לפי הסכמים אלה יושג הסדר של שלום המבוסס על פשרה טריטוריאלית ועל סיום השליטה של ישראל על הפלסטינים .
|
|