פרק ב: החברה הישראלית - חברה רבת-שסעים

עמוד:337

המצע הרעיוני הרשמי של אש"ף היה " האמנה הפלסטינית". האמנה חוברה ב - ,1964 ונוסח חדש שלה וקיצוני יותר התקבל במועצה הלאומית הפלסטינית ב - .1968 האמנה הגדירה את הזהות הפלסטינית , את הקשר בין העם הפלסטיני למדינת " פלסטין", ואת הגבולות הטריטוריאליים של מדינת " פלסטין". האמנה שללה את זכות קיומה של מדינת ישראל , את הקשר ההיסטורי בין היהודים לארץ ישראל , והגדירה את היהדות כדת ולא כלאום . הציונות הוגדרה כתנועה מדינית אימפריאליסטית , וישראל - כמדינה שוחרת מלחמה . על פי האמנה יש להיאבק בישראל באמצעות טרור ומאבק מזוין עד להשמדתה המוחלטת . במסגרת הסכם אוסלו ( 1993 ) ביטל אש"ף את הסעיפים באמנה השוללים את קיומה של מדינת ישראל וכן את הסעיפים הדנים בשימוש במאבק מזוין ובטרור להשמדת ישראל . תוצאות מלחמת יום הכיפורים ב - 1973 גרמו למנהיגי אש"ף להכיר בעובדה כי לא ניתן להכריע את ישראל בדרך צבאית . על כן הם הכריזו כי המאבק המזוין הוא הדרך הראשית לשחרור " פלסטין", אך לא הדרך היחידה . המאבק המזוין החל לשמש כמכשיר להשגת יעדים מדיניים ולא כדרך להשמיד את ישראל . באמצע שנות ה - 80 החלו מנהיגי אש"ף לדבר בפומבי על אפשרות של הכרה בישראל והפסקת הטרור , תמורת הכרה מצד ישראל בזכות הפלסטינים להקים מדינה עצמאית משלהם . הצהרות מסוג זה הגבירו את תמיכתם של גורמים רבים בעולם בעניין הפלסטיני . בסוף שנות ה - 80 חל מפנה ביחסו של אש"ף למדינת ישראל . בסוף 1988 התכנסה המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יר וקיבלה החלטות המכירות בחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות , למעשה , בשלב זה החל ביטול האמנה . המועצה הכריזה כי מטרת הארגון היא להקים מדינה פלסטינית בשטחים שנכבשו ב - ,1967 בצד מדינת ישראל . בנאום שנשא יאסר ערפאת בעצרת האו"ם בז'נווה נאמר במפורש כי אש"ף מכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל ובהחלטות .242 ו - .338 * ושולל את הטרור . בעקבות הצהרות אלה החלה ארה"ב לנהל משא ומתן עם אש"ף . בישראל עדיין לא היו מוכנים להכיר באש"ף ולא ראו בו בן - שיח ראוי . עד סוף שנות ה - 80 נקטו כל ממשלות ישראל עמדה חד - משמעית ולפיה אין לנהל משא ומתן ישיר או עקיף עם אש"ף על הסדרים לפתרון הסכסוך הישראלי - פלסטיני . ממשלות ישראל באותן שנים לא רחשו אמון כלפי אש"ף , ולא האמינו שיזנח את דרך הטרור . מבחינה פוליטית ואידיאולוגית הן לא היו מוכנות להכיר בזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים ובזכותם להקמת מדינה פלסטינית . כל ממשלות ישראל חזרו והדגישו כי אש"ף אינו בן - שיח ולא ינוהל עמו כל משא ומתן . ביוזמת מפלגות הימין גם נחקק חוק בכנסת האוסר על מפגשים עם נציגי אש"ף . למרות עמדות רשמיות אלה היו אנשים שקיימו מגעים חשאיים ושונים עם אנשי אש"ף . חלקם פעלו מיוזמתם באופן עצמאי , והיו גם כאלה שהועמדו לדין , נשפטו ונגזר עליהם עונש מאסר , מאחר שעברו על החוק האוסר מפגשים עם אנשי אש"ף . החלטת מועצת הביטחון 242 : לאחר מלחמת ששת הימים ( 1967 ) קראה מועצת הביטחון של האו"ם למדינות ערב ולמדינת ישראל לפתוח במו"מ ביניהן על יסוד העקרונות האלה : ,1 פינוי הכוחות המזוינים של ישראל מהשטחים שנכבשו במלחמה ,2. ביטול מצב הלוחמה , הכרה בריבונות , בשלמות הטריטוריאלית ובעצמאות המדינית של כל מדינה ומדינה באזור .3. יישום צודק של בעיית הפליטים הפלסטיניים . החלטת מועצת הביטחון 338 : בשלהי מלחמת יום הכיפורים 19731 ) קראה מועצת הביטחון לצדדים הלוחמים - מצרים , סוריה , ישראל - להפסיק את הלחימה ולהתחיל ביישום החלטות 242 על כל סעיפיה ובניהול משא ומתן לשלום במזרח התיכון .

קודם  |  הבא