|
|
עמוד:319
רוב העולים נשלחו לשולי הערים הגדולות ושוכנו במעברות ואחרים נשלחו לעיירות פיתוח שהוקמו בעבורם באזורי הפריפריה , רחוק ממרכו הארץ . רוב האוכלוסייה שהופנתה לעיירות הפיתוח הייתה אוכלוסייה מזרחית . בשל המחסור במשאבים , המדינה בנתה לעולים בעיירות הפיתוח דירות קטנות באיכות נמוכה . כדי לספק עבודה לתושבי עיירות הפיתוח הוקמו מפעלים ( בעיקר בתחום הטקסטי " שדרשו כוח עבודה רב ובלתי מקצועי . השכר במפעלים אלה היה נמוך ולא הייתה אפשרות לקידום מקצועי . לבתי הספר בפרוורי הערים ובעיירות הפיתוח נשלחו מורים רבים לא מקצועיים , ואיכות ההוראה בבתי הספר שילדי העולים התחנכו בהם הייתה נמוכה מרמת ההוראה בבתי הספר באזורים שבהם התגוררה אוכלוסיה ותיקה . כך נוצרו בישראל עיירות פיתוח שתושביהן סבלו מרמת חינוך והשכלה נמוכה , מאבטלה רבה ומתעסוקה ללא אפשרות קידום מקצועי בשל מחסור במשאבים . הממשלה לא הקצתה די משאבים כדי לקדם את האוכלוסייה בעיירות הפיתוח . קליטתם של העולים המזרחים מארצות אסיה ואפריקה הייתה קשה במיוחד , ורבים מהם התקשו להיחלץ מהמצב שאליו נקלעו במעברות ובעיירות הפיתוח . כיוון שהשכלתם הפורמלית של חלק מהם הייתה נמוכה , הם התקשו להשתלב בעבודות הדורשות הכשרה מקצועית ונאלצו לעבוד בעבודות לא מקצועיות שהשכר בהן נמוך . רבים מהם היו מחוסרי עבודה . מספר המפרנסים בכל משפחה היה מצומצם , והמשפחות בדרך כלל היו גדולות וכללו ילדים רבים וקשישים . לכן ההכנסה לנפש בקרב המזרחים הייתה נמוכה מזו של העולים האשכנזים . זאת ועוד , לעולים המזרחים לא הייתה רשת של קרובים ותיקים בארץ שיכלו לעזור להם . קשיי קליטה אלה גרמו לכך שלמזרחים היה קשה להיחלץ מהמצוקה הרבה יותר מאשר לאשכנזים , והם נדחקו לתחתית הסולם החברתי - מעמדי . תהליך הקליטה של רוב האשכנזים היה קשה פחות מזה של רוב המזרחים : היה להם קל יותר להיחלץ מהמצב הקשה , וקליטתם הייתה מהירה יחסית . רוב העולים האשכנזים הופנו למרכז הארץ , הודות לרשתות הקשרים החברתיים שטוו בעזרת קרובי משפחה ותיקים בארץ . האשכנזים עלו לארץ כבודדים או כבעלי משפחות קטנות , ודבר זה הקל עליהם בפרנסת המשפתה . חלקם קיבלו פיצויים מגרמניה על הסבל שנגרם להם במהלך השואה , ופיצויים אלה אפשרו להם להיחלץ ממצב המצוקה שבו היו שרויים . השכלתם הפורמלית הייתה בממוצע גבוהה יותר מזו של המזרחים , מוצאם האירופי היה זהה למוצא של ההנהגה בארץ ולזה של מרבית החברה הקולטת בישראל . גורמים אלה הקלו על קליטתם של האשכנזים בארץ . אם כן , הפער בין אשכנזים למזרחים נוצר כבר בשנות ה - .50 צירוף הנסיבות שהוזכר לעיל - צורכי מדינה דחופים ומדיניות שהמזרחים פירשו אותה כמדיניות מפלה לרעה בכל הקשור להפנייתם לעיירות פיתוח מרוחקות ממרכזים עירוניים - גרמו לכך שעד היום חשים חלק מהמזרחים טינה כלפי הממסד שסייע להם להיקלט בארץ . איששוויון כלכלי הפער הכלכלי בין העדות קיים גם כיום , משוס שרבים מבני הדור הצעיר של המזרחים גדלים במשפחות גדולות שהכנסתן לנפש נמוכה יותר מזו של רבים מהאשכנזים , ולהוריהם היו
|
|