|
|
עמוד:309
או מי שהתגייר על פי ההלכה ; כלומר עבר מילח , טבילה וקיבל על עצמו לקיים מצוותי . לעומתם , רבים מהחילונים טוענים שהגדרתו העצמית של אדם כבן הלאום היהודי צריכה להיות על פי הזדהותו עם העם תיהודי ותרומתו למדינת ישראל , ואין משמעות להבחנה הדתית אם הוא " בן לאם יהודייה " או " בן לאב יהודי". מחלוקת נוספת הנובעת מסוגיית מיהו יהודי נסובה על נושא הגיור . חלק מהציבור החילוני מתנגד לכך שגיור מוכר בישראל פירושו הליך גיור שנעשה רק על ידי רב אורתודקסי . קבוצות חילוניות וכן הנמנים עם הורם הקונסרבטיבי והורם הרפורמי נאבקים על כך שבארץ יוכר גם גיור שנעשה על ידי רבנים קונסרבטיבים ורפורמים . שירות בחורי ישיבות חרדיות בצה"ל קיימת מחלוקת באשר לדחיית השירות הצבאי ואף לשחרור בחורי ישיבות חרדיות משירות בצה"ל כל עוד הם לומדים בישיבה ו"תורתם אומנותם". ( בפועל הדחייה היא שחרור משירות בצבא ) . בנושא זה החילונים והדתיים הלאומיים רואים באי - השירות בצה"ל אי - רצון מצד החרדים להשתתף בתובות המשותפות לחברה היהודית הישראלית , וחלקם רואים בכך ביטוי של תחושת ניכור מצד החרדים כלפי המדינה ; ואילו החרדים רואים בניסיון לגייסם אי - התחשבות ברגשותיהם ובאורח חייהם והתרסה מד הערך העליון של לימוד התורה . יש לציין שהחרדים רואים בלימוד התורה אמצעי שנועד גם הוא להגן על עם ישראל . התערבות הממסד הרבני בפוליטיקה הישראלית מחלוקת אחרת נסובה על מתן פסקי הלכה על ידי רבנים בנושאים השנויים במחלוקת פוליטית בחברה הישראלית . שכן , פסקי חלכה אלח גורמים לעתים התנגשות בין שלטון החוק הישראלי לבין חוקי ההלכה . למשל יש רבנים שפסקו שאסור לפנות שטחים . מתן פסקי הלכה המתנגשים עם חוקי המדינה מעורר התמדות בקרב חחברה החילונית הרואה זאת כפגיעה בשלטון החוק בישראל ואיום על הדמוקרטיה הישראלית . סוגיית ההתיישבתי ביש"ע התחזקות האידיאולוגית של ארץ ישראל השלמה בקרב חלק מהציבור הדתי לאומי בעקבות מלחמת ששת הימים החריפה את המתח בין דתיים לחילונים . חלק מהציבור חדתי , בעיקר הציבור הדתי הלאומי , אינו מוכן לוותר על ההתיישבות היהודית ביש"ע משום קדושת ארץ ישראל , ואילו חלק ניכר מהציבור החילוני מוכן לוותר על חלקים מיש"ע כדי לפתור את הסכסוך הישראלי - פלסטיני . הוויכוח הפוליטי מחריף את השסע בין דתיים לחילונים בשל חפיפה בין השסע הפוליטי ובין השסע הדתי .
|
|