|
|
עמוד:286
גם סביב הגדרת זהותם הדתית של הדרוזים יש אי - הסכמה בחברה הדרוזית . יש הרואים בעדה הדרוזית פלג של האיסלאם ( מתוך השיעה ) , כלומר רואים בדרוגים מוסלמים . גישה זו רווחת בקרב הדרוזים המתגוררים בסוריה , וכן בקרב מיעוט קטן של הדרוזים בישראל . לעומתם , יש הרואים עצמם כבני דת דרוזית הנפרדת מהאיסלאם והעומדת בפני עצמה . עם אלה נמנים רוב הדרוזיס החיים בישראל . על פי גישה זו , לא זו בלבד שהדת הדרוזית אינה פלג של האיסלאם , אלא היא אף מנוגדת בעיקריה לדת המוסלמית . שכן הדרוזים אינם מאמינים שנביא האיסלאם , מוחמד , הוא אחרון הנביאים , הם נמנעים מלצום בחודש הרמדאן , לא חלה עליהם מצוות עלייה לרגל למכה ( חאג') , אין הם מתפללים חמש פעמים ביום , ואין הם מקיימים מצוות צדקה כפי שמחייבת הדת המוסלמית . יש המסבירים ששיוך הדרוזים לפלג של האיסלאם נוצר כנראה מתוקף הנסיבות ההיסטוריות של המיעוט הדרוזי : הדרוזים חיו תמיד כמיעוט נרדף ומדוכא תחת שלטון מוסלמי עוין שראה בהם כופרים . משום כך התירו מנהיגי העדה למאמין הדרוזי לנהוג כלפי חוץ כמוסלמי , בניגוד להשקפתו הדתית . על פי הדת הדרוזית , בעתות מצוקה יש להסתיר את הזהות הדתית הייחודית ולהיטמע . בדת השלטת , כלומר תחת שלטון המוסלמים יש להתנהג כלפי חוץ כמוסלמים . תפיסה זו באה לידי ביטוי במצווה ב"תקיה " - מצווה שפירושה הצנעה עצמית לעומת ריבונות עוינת כדי לשרוד . ממצווה זו נובעת יכולת ההזדהות של הדרוזים עם המדינה שבה הם חיים כמיעוט , שכן הציות לשליט הוא כעין ציווי דתי . ייתכן שמנהג זה של הדרוזים גורם לכך שלעתים , בית ג'אן
|
|