גרש

עמוד:149

והיא מהיפות שבערים העתיקות במזרח התיכון . בחפירות נחשפו רחובות - עמודים , שערים , תאטראות , שוקים , מקדשים ובתי מרחץ . נתגלו גם רצפות פסיפס של כנסיה ובית - כנסת ובו ציור של תבת נח וכתבת " שלום על כל ישראל , אמן , אמן , סלה " . ג'רש , שבתאטרון הרומאי שבה נערכים היום מופעים , היא אחד מאתרי התירות החשובים בירדן ובאזור . אלכסנדר ינאי ביזנטיון ירדן , ממלכה גרשוין , ג'ורג ' מלחין יהודי אמריקני , הכניס את סגנונות הג'ז והבלוז למוסיקה הסימפונית . השירים , המחזמרים והאופרות שהלחין זכו לפופולריות ולהצלחה מסחרית רבה . ידועה במיחד האופרה שלו " פורגי ובס " . חי בשנים 193741898 . ג'ורג'( שמו הפרטי המקורי היה ג'יקוב ) גרשוין נולד בברוקלין שבניו - יורק במשפחת מהגרים יהודית שבאה מרוסיה . כשהיה בן עשרים כתב את לחניו הראשונים שזכו להצלחה . שיר כמו " הם אינם יכולים לקחת זאת ממני " היה ללהיט ענק שנמכר במיליוני עתקים . אולם עקר תהלתו של גרשוין מבססת על יצירות ארכות יותר , על קומדיות מוסיקליות , מוסיקה לסרטים , מחזמרים ואופרות . ביצירתו הסימפונית " רפסודיה בכחל " ( 1924 ) הוא שלב יסודות ג'זיים וקלסיים . הקומדיה המוסיקלית " אמריקני בפריס " ( 1928 ) שמשה בסיס לסרט בעל אותו שם שהופק בינת 1951 . בינת 1931 קבל גריוין את " פרס פוליצר " על הקומדיה המוסיקלית ילו " אני שר עליך " . יצירתו הגדולה , ואולי גם החשובה בייתר היא " פורגי ובס " ( 1935 ) , אופרה העוסקת בחיי השחרים בארצות - הברית . היצירה הצליחה בכל העולם הן על הבמה והן על מסכי הקולנוע . גרשוין מת בירם עת ממחלה ממארת . כיום הוא נחשב לאחד המלחינים האמריקנים " הקלסיים " , אף שיש החולקים על איכות יצירתו שערבבה בין סגנונות שונים : מוסיקה קלסית ומוסיקה עממית ופופולרית . את המלים למרבית שיריו כתב אחיו , אירה גרשוין . אופרה בלוז ג'ז מחזמר סימפוניה גרשוני , משה ציר ישראלי , שיצירתו עוסקת בחבור שבין הזהות האישית והלאמית . עוזרים לו בכף כתובות וסמלים החוזרים ומופיעים בציוריו , עיניהם מגן - דוד , דגל , צלב קרס , רקפת וברוש . משה גרשוני נולד ב - 1936 בתל - אביב . בהיותו בן עשרים וארבע הוא החל ללמד אמנות במכון אבני . לימים למד גרשוני ב " בצלאל ובמדרשה למורים ברמת השרון , וכיום גר ועובד בתל - אביב . כשסים את למידיו פנה גרשוני לפסול גאומטרי ( הבנוי מצורות וגופים הנדסיים ) , וב - 1969 הציג לראשונה מעבודותיו בתערוכה במוזאון ישראל . האמנות וההוראה ב " בצלאל התערבבו זו בזו וחלק מפעילותו נעשתה בשתוף עם התלמידים . בשנות ה - 70 הוא החל ליצר אמנות משגית , ובתערוכה * הציג ב - 979 ו כתב על קירות הגלריה " מי ציוני ומי לא ? " . עבודות אחרות שלו נעשו על ניר מחברת חשבון , בצמצום רב ותוך * לוב מלים . היוצר מול עמו ותרבותו בינת 1980 חלה תפנית גדילה בעבודתו . הציורים הפכו גדולים וגדושים , והעבודה בצבעים העזים נעשתה תוך כריעה על הארץ , בידים , ללא מכחולים או כלי ציור אחר . ביצירתו משלב גרשוני כתובות כמו " אני וינסנט " ( ון גוך ) , " הי חיל " , " נחם אנחמך " , המביעים את הכאב הגדול שלו , כאב שעל סף הטרוף . כן מופיעים בהם דמויים המלוים איתו במשך שנים - מגן - דוד , צלב קרס , דגל , רקפת וברוש . אלה הם כמה מן הדרכים שבאמצעותן מבקש גרשוני לגעת בזהותו כיהודי , כישראלי , כגבר וכאמן . הציור מתקופה זו נע מן היהדות , השואה ושירי ביאליק אל מחוזות אישיים סצנה רבת פעילות בסרט המצליח " פורגי ובס " שעובד לקולנוע על פי האופרח הפופולרית שכתב ג'ורג'גרשווין על הווי החיים של השחורים בקרוליינה הדרומית .

קודם  |  הבא