גמליאל, רבן

עמוד:108

השני . רבן גמליאל שמש כנשיא הסנהדרין בירושלים בעשרות השנים האחרונות שלפני חרבן הבית השני . כמו סבו הלל , עמד גם הוא על צרכי התקופה והיה נוח ופשרן בעניני הלכה ודין . ביחוד גלה דאגה לזכיותיהן של הנשים , והתקין תקנות רבות וחשובות לטובתן . היא סבר שהחק צריך להגדיל את טובת הכלל ( " מפני תקון העולם " ) , ולהגביר את השלום והידידות בין הבריות ( " מפני דרכי שלום " ) . לעמת זאת , בענינים שבין אדם למקום הקפיד מאוד . בני דורו העריצו אותו מאוד ולאחר מותו אמרו : " משמת רבן גמליאל בטל כבוד התורה " . רבן גמליאל השני כנה רבן גמליאל דיבנה ( מיבנה ) , כדי להבדילו מסבו , גמליאל הראשון . הוא היה נשיא הסנהדרין ביבנה וראש היהודים בארץ - ישראל במשך כארבעים שנה - משנת 80 עד 118 . הוא נודע בקשיחותו ובחתירתו העקשנית לאחד את עם ישראל בתפוצותיו . חרבן בית - המקדש השני הנחית מכה קשה על חיי הרוח של האמה . בית - המקדש , המרכז הדתי , והסנהדרין , המוסד המשפטי העליון של העם היהודי , נהרסו , והסכנה להתפוררות האמה היתה גדולה מאוד . כדי למנע זאת , הקים רבן יוחנן בן זכאי ישיבה ביבנה ובקש להעניק לה את המעמד שתפסו לפני כן בית - המקדש והסנהדרין בחיי האמה . יורשו , רבן גמליאל השני , המשיך במעשיו . רבן גמליאל השני שאף להגיע לאחדות דעות בישיבה ביבנה ולציות לעומד בראשה . כשהתעוררו חלוקי - דעות בעניני הלכה בינו לבין חכמי הישיבה , נסה רבן גמליאל לכפות את דעתו עליהם בתקף סמכותו כנשיא . הוא נדה את אחד מגדולי החכמים שבימיו , שהיה גם גיסו , רבי אליעזר בן הורקנוס . אפלו ברבי עקיבא נזף משום שחלק על דעתו . לבסוף החליטו חכמי הישיבה להדיח את רבן גמליאל מתפקידו . הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה במקומו . גם לאחר שהדח , הוסיף רבן גמליאל לבקר בישיבה . לאחר שהתנצל על קשיחותו החזר לכהנתו . רבן גמליאל לא נהג כפי שנהג מתוך יהירות אישית . בוכוח שהיה לו עם רבי אליעזר בן הורקנוס סכם רבן גמליאל את עמדתו באמרו : " רבינו של עולם , גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא , אלא לכבודך , שלא קשיחותו של רבן גמליאל השני סכסוך קשה ביותר היה לרפן גמליאל השני עם רפי יהושע פן חנניה . מעשה בשני עדים שבאו והעידו פי ראו את המולד ( הירח החדש ) . רפן גמליאל קבל את עדותם , אך רפי יהושע הכריז במפרש שאינו נותן אמון בדבריהם . אז צוה רבן גמליאל על רפי יהושע פן חנניה , שיופיע לפניו במקלו ובארנקו ביום שבו חל יום הכפורים לפי חשבונו של רבי יהושע . ההוראה פגעה מאוד בנפשו של רפי יהושע , אולם הוא מלא אחריה , לאחר שרבי עקיבא שכנע אותו כי המדבר באחדותו של עם ישראל ולא בגאותו של הנשיא . כשהופיע רפי יהושע במקלו ובתרמילו , קם רפן גמליאל ממקומו , נשקו ואמר לו : " בוא בשלום , רפי ותלמידי , רבי בחכמה ותלמידי - שקבלת את דברי " . ירבו מחלוקות בישראל " . למען אחדות העם החליטו רבן גמליאל וחכמי הישיבה ביבנה לקבל את דעת בית הלל , בכל מקרה של מחלקת עם בית שמאי . זה היה השג חשוב , ששם קץ לסכסוך ממשך שראשיתו מלפני חרבן הבית . כן בסס רבן גמליאל את זכותו לקבע את לוח השנה ועל ידי כך את מועדי החגים . בכך הוא הבטיח את אחדותה של האמה לא רק בארץ - ישראל אלא גם בגולה . היא אף קבע תפלת ערבית כחובה . רבן גמליאל השני השיג מעמד רשמי לתפקידו של נשיא הסנהדרין כראש העם היהודי , מעמד שאשר על ידי המושל הרומי שישב בסוריה . המקורות מספרים על מסע שערך עם רבי יהושע בן חנניה , רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא לרומא . חושבים שהיתה זו משלחת שיצאה אל הקיסר דומיטינוס כדי לבטל גזרות נגד היהודים . במסגרת תפקידו נפגש רבן גמליאל עם כופרים ונוצרים , וספירים רבים נרקמו על כך . אולם בכל מקרה שחש כי נשקפת סכנה ליסודות הדת היהודית , נהג בחמרה רבה . ביחוד הקפיד כלפי עצמו . רבן גמליאל השלישי חי במחצית המאה ה - 3 . הוא היה בנו בכורו של רבי יהודה הנשיא , ואחרי מותו ירש את מקומו כנשיא הסנהדרין . רפן גמליאל הרביעי , בנו של רבי יהודה נשיאה , חי במחצית השניה של המאה ה - 3 . רפן גמליאל החמישי היה בנו של הלל השני . הוא חי במחצית השניה של המאה ה - 4 . רבן גמליאל הששי היה נשיא הסנהדרין האחרון , בראשית המאה ה - 5 . הקיסר הרומאי תאודוסיוס ה - 2 נטל ממנו את תארו על שהקים בתי כנסת בלא רשות , ולא מנה אחר תחתיו . אחרי מותו , בשנת 426 , בטלה נשיאות הסנהדרין . אלעזר בן עזריה אליעזר בן הורקנוס בית הלל ובית שמאי בית - המקדש יבנה יהושע בן חנניה יוחנן הורקנוס לוח השנה העברי סנהדרין עקיבא , רבי תנאים ג'מצ'י , דורון כדורסלן ישראלי , היה ראש קבוצת " מכבי תל - אביב " ושחקן נבחרת ישראל . כדורסלן הבולט פיללת הקליעה שלו לסל . דורון ג'מצ'י נולד בפתח תקוה ב - 1961 . בתחלת דרכו בספורט הוא שחק כדור - יד ולאחר מכן עבר לכדורסל . ג'מצ'י היה השחקן המצטין של " מכבי רמת גן " , שבה שחק מקבוצת הילדים ועד לבוגרים . ב - 1981 הוא הופיע בפעם הראשונה עם הנבחרת הלאמית הישראלית באליפות אירופה שנערכה בצ'כוסלובקיה . בקיץ 1948 הצטרף ג'מצ'י ל " מכבי תל - אביב " והיה מעמודי התוך של הקבוצה בליגה הלאמית ובזירה האירופית . הוא נחשב לאחד הקלעים הטובים באירופה ולקלע מספר אחת בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי . באפריל 1995 זכה ג'מצ'י בתאר האליפות התשיעי שלו עם קבוצתו " מכבי תל - אביב " . הוא היה שתף גם לשבע זכיות בגביע המדינה . בגביעי אירופה קלע ג'מצ'י 3,926 נקדות . שלוש פעמים הוא שחק בגמר גביע האלופות של אירופה , ושלוש פעמים נמנה עם נבחרת כוכבי אירופה . עד שנת 2000 הוא הופיע ב - וו9 משחקים

קודם  |  הבא