גמל

עמוד:106

חוסכים במים על ידי כך שהם מיצרים גללים יבשים , נותנים שתן מועט ומצמצמים את זעתם על ידי הורדת חם גופם עד 8 מעלות צלסיוס במשך היום . הנקבה ממליטה ולד יחיד לאחר הריון הנמשך 390 - 410 יום . הולד מסגל ללכת אחר אמו בתוך מחצית השעה לאחר הולדו . ההמלטות מתרחשות מדי שנה ומגיעות לשיאן בעונת האביב . הגמלים יוצאי דפן בין היונקים בתאי הדם האדמים שלהם שצורתם אליפטית . הם גם שונים מפרסתנים אחרים בכך שמשקל גופם אינו נח על הפרסות אלא על כריות מרפדות , ורק הקצוות הקדמיים של פרסותיהם נוגעים באדמה . הגמל - " ספינת המדבר " הגמל משמש כאמצעי תעבורה חשוב באזורים מדבריים , ומשום כך זכה לכנוי " ספינת המדבר " . איברי גופו של הגמל מתאמים לתנאי המדבר , לחם הלוהט ולסופות החול הנושבות בו . כריות רכות , המרפדות בשכבת עור קרני עבה , מגנות על רגליו בפני חמה של אדמת המדבר . הכריות אף מונעות את שקיעתן של הרגלים בתוך החול . כאשר נושבות סופות חול , הגמל אוטם את נחיריו כדי שהחול לא יחדר לתוך אפו . שערות מגנות על אזניו מפני החול . הוא גם עוצם את עיניו והריסים הארכים מונעים את חדירת החול לתוך העינים . הגמל מתחיל לשרת את האדם מגיל ארבע , כאשר מתחילים להעמיס עליו משאות , ועד גיל 25 - 30 . משקל המטען שנושא גמל ממצע הוא כמאתים קילוגרם , אך יש גמלים הנושאים חמש מאות קילוגרם למרחקים קצרים . שירות ארכות של גמלים הן תופעה שכיחה במדבריות אסיה ואפריקה . השירות נעות ביום ובלילה , בקיץ ובחרף , ומפעם לפעם הן נעצרות כדי שהגמלים והרוכבים ינוחו מעט . כיום פועלים שרותי אוטובוסים ומשאיות בחלקים שונים של המדבריות . אך בשטחים מדבריים שאין בהם עדין דרכים סלולות משמשים הגמלים כאמצעי התעבורה המתאים ביותר . מגדלי הגמלים אוכלים את בשרם ושותים את חלבם . משערם - צמרם - הם טווים חוטים ואורגים מהם אריגים שונים , שטיחים , לבוש , אהלים . בשרו של הגמל אסור באכילה על פי חקי התורה , כי פרסותיו אינן שסועות . אלונקה גואנקו ויקוניה יונקים למה גמל שלנוה תת - סדרה של חרקים מסדרת התיקאים . מרבית המינים טורפים . יש להם חזה קדמי ארך וראש קטן , היכול לנוע לצדדים . אלה משוים להם צורה של גמל , ומכאן שמם . גמל שלמה אינו מיטיב לעוף , וישנם מינים שכנפיהם מנונות ואין הם עפים כלל . גמל - שלמה אורב לטרפו - זבובים , חגבים ואף מבני מינו - כשהוא במצב של מנוחה . רגליו הקדמיות , שהן מכשיר טרף , זקופות כידיו של אדם המרים ידיו בעת תפלה . משום כך יחסו הקדמונים כחות נסתרים לגמל שלמה . בארץ מצויים יותר מ - 20 מינים של חרק זה , ביניהם - גמל שלמה ירק , גמל שלמה משבץ וגמל שלמה מדברי . חרקים גמלא חרבות של עיר עתיקה ברמת הגולן . שמה נתן לה בשל הגבעה דמויה הגמל שעליה שכנה . העיר גמלא מזכרת לראשונה במשנה כעיר מקפת חומה מתקופת יהושע בן נון . אחר כך מזכיר אותה יוסף בן מתתיהו בספרו " מלחמת היהודים " כשוכנת " מול טריכיאי " , היא העירה מגדל שלחוף הכנרת . במשך שנים רבות נסו חוקרים לגלות את מקומה של גמלא , וכיום מקבל לזהותה עם אתר קדום השוכן על שלוחה תלולה , בין נחל דליות לנחל גמלא שבגולן . פרסומה של גמלא נובע מתאורו המפרט של בן מתתיהו על הקרב והמצור הממשך שהתנהל במקום במשך שבעה חדשים בין היהודים , שהתבצרו בו , לבין הרומאים בראשות אספסינוס . בסופו של הקרב הזה נפלו כל אנשי המצודה חוץ משתי נשים . על פי בן מתתיהו , לאחר שהצבא הרומי , ובראשו המצביא הרומאי טיטוס , הצליח לפרץ לעיר בשנת 67 לספירה , התאבדו 5,000 מאנשי המקום בקפיצה לתהום ו - 4,000 נוספים נשחטו על ידי הרומאים . ב - 1976 החלו במקום חפירות ארכאולוגיות שממצאיהן אוששו במדה רבה את זהוי המקום כגמלא . באתר נמצאו למרות מראהו העדין , גמל שלמה הוא טורף מסוכן . סכנתו מרובה ביותר בשל יכולת ההסוואה שלו . המינים הטרופיים שלו דומים להפליא לפרחים , לעלים ולגבעולים שבסביבתם . גמל ונווד באלג'יריה . איברי גופו של הגמל מותאמים התאמה מושלמת לתנאי המדבר . שערות מגנות על אוזניו מפני החול , וריסיו הארוכים מונעים חדירת חול לעיניים .

קודם  |  הבא