גורדון, אהרן דוד

עמוד:54

גורדון , אהרן דוד סופר והוגה דעות עברי , מנהיג ומורה של פועלי ארץ - ישראל . יצר את הרעיון של " דת העבודה " , שאינה דת במובן המקבל אלא אמונה גדולה בכחה של העבודה בכלל , ועבודת האדמה בפרט , כגורם המביא ברכה לאדם ולעם . חי בשנים 1856 - 1922 . א"ד גורדון היה אחד האישים שהשפיעו ביותר על אנשי העליה השניה , על תנועת העבודה הציונית ועל פועלי ארץ - ישראל . הוא נולד בעירה בפלך פודוליה שברוסיה . בשנת 1904 , בהיותו בן ארבעים ושמונה שנים , עלה לארץ - ישראל . על אף גילו המתקדם וחלשתו הגופנית עבד גורדון בעבודת כפים במושבות כפועל חקלאי . הוא סבל מחסור ורעב , חלה במלריה , נפצע ונרדף על ידי הטורקים - שליטי הארץ באותה עת - אך התמיד בעבודתו . ארח חייו שמש מופת ודגמה לפועלים היהודים המעטים שהיו בארץ - ישראל בימים ההם . הוא קרא לשיבה אל הטבע וביחוד אל עבודת האדמה , ובזכות זה נחשב למתוה הדרך של ההתישבות העובדת בארץ - ישראל . העבודה כערך חברתי ומוסרי הרעיון המרכזי בתורתו של א"ד גורדון הוא התחדשות העם תוך חדוש חייהם של בניו בעמל ובעבודה . הוא אמר , כי יחסיו של העם לעמים אחרים צריכים להתנהל על פי חקים מוסריים כאלה השוררים ביחסים שבין אדם לחברו . העבודה קושרת את האדם לא רק לטבע אלא גם ליקום כלו . מעל לכל היא קושרת את האדם לאדמת ארצו , והעם מכה שרש במולדתו באמצעות העבודה . גורדון הטיף ליחסי אהבה בין האדם לבין כל היצורים החיים , ביחוד בעלי - החיים שבסביבתו . הוא הדגיש את חשיבותה של מנוחת השבת לבהמות , כמצוה בתורה . הוא עצמו היה צמחוני . הוא צדד בחיי שתוף המובילים , לדעתו , לחיי צדק ואחוה . עבודת האדמה היא שתגאל את עם ישראל , טען , ולא הפעילות המדינית , הנעזרת בעמים אחרים , כמו הטורקים והבריטים . גורדון גם הטיף לעבודה עברית , כדי שהיהודים יהיו יצרניים ולא תלויים בעבודת הערבים . בסוף ימיו חי א"ד גורדון בדגניה , ובה מת והובא לקבורה . גורדון היה אבי האידאולוגיה של מפלגת " הפועל הצעיר " . דמותו תארה בחמימות על ידי סופרי התקופה י"ח ברנר , יצחק למדן ודוד שמעוני . כתביו כנסו בחמשה כרכים , ומהדורה מקצרת יותר בשלושה כרכים . תנועת " גורדוניה " , תנועת נער יהודית שקמה באירופה ופעלה על פי עקרונות תורתו , נקראה על שמו . בית לטבע ולחקלאות בדגניה א נקרא על שמו " בית גורדון " . דגניה הפועל הצעיר עליות לארץ בורדון , יהודה ליב גדול המשוררים העברים בתקופת ההשכלה . כתב גם ספורים ופליטונים , דברי בקרת וזכרונות . מן היוצרים הראשונים של הסגנון העברי החדיש בספרת . חי בשנים 830 ר - 1892 . יהודה ליב גורדון , יל"ג , נולד בוילנה וגדל בבית עני . הוא קבל חנוך יהודי שרעיונות ההשכלה חדרו אליו ובנעוריו התפרסם כעלוי . כשהיה בן שבע - עשרה התידד גורדון עם המשוררים אד"ם הכוהן ובנו מיכ"ל , קרא ספרי השכלה ולמד גרמנית וצרפתית ואחר כך גם רוסית . בשנת 1853 הוא סים את למודיו בבית - המדרש לרבנים בעיר הלדתו . לאחר מכן הוא שמש עשרים שנה מורה לעברית בבית - ספר ממשלתי . בתקופה זו השתתף גורדון במאבק העז שפרץ בין המשכילים בני הדור הצעיר לבין האדוקים הקנאים . היהודים הדתיים האשימו את גורדון בכפירה , אך הוא לגלג עליהם במאמרים שפרסם בכתבי - עת עבריים ורוסיים . עסקן צבור נלהב בשנת 1872 קבל גורדון משרה כמזכיר הקהלה היהודית ו " חברת מפיצי השכלה " בקרב היהודים ברוסיה . בארגון זה הוא מצא כר נרחב יותר לעבודתו הספרותית והעשיר את הספרות העברית ביצירותיו . גורדון נטל חלק גם בעסקנות הקהלתית . בימים שבהם שמש מזכיר קבלו יהודי פטרבורג רשות להקים בית - כנסת ולרכש שטח אדמה לבית - קברות חדש . הוא גם שכלל את תקנות הקהלה , ביחוד של החברה קדישא . אולם עסקנותו הצבורית גרמה לו יסורים רבים בגלל הסכסוך שפרץ בין החסידים למתנגדים בקשר למנויו של רב . החסידים האשימו את גורדון , כי הוא הגורם למתיחות , והלשינו עליו כי הוא משתמש בכספי " חברת מפיצי השכלה " לתמיכה בסטודנטים מורדים במלכות הרוסית . בשנת 879 1 , לאחר נסיון התנקשות בחייו של הצאר הרוסי אלכסנדר ה - 2 , האשם גורדון בהשתתפות בקשר . הוא נעצר עם אשתו וילדיו והם החזקו ארבעים יום במעצר . אחר כך הוא הגלה לעיר קטנה ונדחת . אך עד מהרה הוכחה חפותו והוא הרשה לשוב לפטרבורג . אולם בינתים אבד גורדון את משרותיו , שנתפסו על ידי אחרים . גורדון היה סגן עורך העתון " המליץ " ובתפקיד זה שמש רב השנים עד שנת 1888 . הממשלה הרוסית העניקה לו אזרחות כבוד תמורת שרותיו בהפצת ההשכלה בקרב היהודים . משורר לוחם יל"ג היה המבטא הנאמן והשלם ביותר של תקופת ההשכלה ברוסיה . את הנושאים לשיריו הראשונים " אהבת דוד ומיכל " , " דוד וברזלי " ועוד הוא לקח מן התנ"ך . בדרך זו הוא הביע את שאיפתו של דור ההשכלה לשוב אל הסגנון והנושאים של התנ"ך ולהתקרב לטבע . אחר כך כתב גורדון שירים על נושאים היסטוריים , כגון " בין שני אריות " , " במצולות ים " , ו " צדקיהו בבית הפקדות " , שהם מחאה נגד גורלו ההיסטורי של העם היהודי ונגד הדרך שבה הוליכו אותו נביאיו וחכמיו . בתקופה השלישית ליצירתו הוא כתב שירים - ביניהם " קוצו של יוד"ו " שני יוסף בן שמעון " - אהרן דוד גורדון ראה בפועלי ארץ - ישראל את חיל החלוץ לגאולת העם . הוא האמין שהשיבה אל העבודה היוצרת , היא שתציל את העם היהודי .

קודם  |  הבא