עמוד:155

לעיר העברית הראשונה . השכונה נקראה תחלה " אחזת בית", ובשנת 1910 נתן לה השם " תל - אביב", שהוא תרגום שמו של הספר " אלטנוילנד " מאת בנימין זאב הרצל ( השם " תל - אביב " נזכר בספר יחזקאל ג טו , כעיר בבבל , שבה ישבו גולי יהודה ) . " אחזת בית " נועדה להיות שכונת מגורים בלבד , ולכן נאסרה בה פעילות כלכלית . היו בה רחובות מעטים נצבים זה לזה . הרחוב הראשי היה רחוב הרצל , ובקצהו הצפוני נבנתה הגימנסיה " הרצליה"( כיום - מקומו של " מגדל שלום") , שהיתה הגימנסיה העברית הראשונה . עד פרץ מלחמת העולם הראשונה היו בשכונה רק 140 בתים , ובעת המלחמה נעצרה התפתחותה והשלטונות הטורקיים הגלו את תושביה עם תושבי יפו היהודים . עם הכבוש הבריטי בשנת 1917 חזרו התושבים , ומשנת 1921 החלה תנופת התפתחותה של תל אביב . באותה שנה התפרעו ערביי יפו ורצחו עשרות יהודים , בהם הסופר יוסף חיים ברנר . בעקבות מארעות דמים אלה יצאו יהודים רבים מיפו ועברו לתל - אביב . אז החלט לבטל את התקנות האוסרות פעילות כלכלית בתל - אביב . מאז התפתחה העיר בקצב מדהים : מ - 3,600 בשנת 1914 ל - 34,000 בשנת 1925 ול - 120,000 בשנת 1936 ( בין השאר בעקבות העליה מגרמניה ) . באותה שנה היתה תל - אביב לעיר הגדולה בארץ , למרכז המסחר והשווק של התוצרת החקלאית , למרכז המלאכה והתעשיה הקלה ולמרכז השרותים הצבוריים , הכלכליים והתרבותיים של הישוב היהודי . במארעות 1936 - 1939 תקפו הערבים את פרורי תל - אביב . עקב שביתת הפועלים הערבים בנמל יפו הוקם ב - 1936 נמל תל - אביב , והוא תרם להתפתחות העיר , אף שהיה זה נמל קטן ולא משכלל ביותר : אניות לא יכלו לעגן בו , וכמו בנמל יפו , היה צריך להעביר את הסחורות ואת הנוסעים בסירות . ( שני הנמלים נסגרו אחרי מלחמת השחרור ונותרו רק נמל דיגים ביפו ומרינה בתל - אביב . ) בתקופת ההעפלה והמאבק בשלטונות המנדט , בשנות ה - 40 , מלאה תל - אביב תפקיד חשוב : אליה הגיעו ספינות מעפילים , בה נוסדה תעשית הנשק במחתרת , וממנה פעלו ארגוני המחתרת . בשנת 947 1 שוב פרצו קרבות בין היהודים לערבים לארך גבולותיה הדרומיים והמזרחיים של העיר . הם נסתימו סמוך להכרזת המדינה , עם כבוש יפו בידי כחות ה " הגנה " ואצ"ל , ומרבית תושביה הערבים ברחו ממנה . ב - 5 1 במאי 1948 הכרז בתל - אביב על הקמת מדינת ישראל . באותה עת היתה ירושלים נצורה ומנתקת , ולפיכך שמשה תל - אביב בירת המדינה ובה ישבו הממשלה והכנסת . רק בשנת 1950 הכרזה ירושלים בירת ישראל . באותה שנה ספחה יפו לתל - אביב , והעיר שנתה שמה לתל - אביב - יפו . יפו קלטה המוני עולים חדשים , אך נשאר בה מעוט של ערבים , בעקר מסלמים , שמספרם היום כ - 20,000 . בתל - אביב נמשכה בניה נרחבת לכל הכוונים , עד שנוצרה רציפות בינה ובין הערים שבסביבתה . נותר לה רק כוון התפתחות אחד - צפונה , מעבר לירקון . השכונה הראשונה שהוקמה שם , סמוך לאחר כינונה של מדינת ישראל , היתה רמת - אביב . בעקבותיה נבנו עוד ועוד שכונות באזור זה ומצפון לו . עיר ללא הפסקה על תל - אביב נאמר כי היא עיר ללא הפסקה . בכל שעות היום והלילה מתרחשת בה פעילות כלכלית ותרבותית . רבבות אנשים מגיעים אליה מדי יום לצרכי פרנסה ורבים מצטופפים בה בשעות הערב במקומות הבלוי והבדור . בעיר שוקים ססגוניים , שהידוע בהם הוא שוק הכרמל , ויש בה הצע רב של מופעי תאטרון , מוסיקה , מחול , אופרה ובדור , מועדונים , בתי קפה ומסעדות . העיר מושכת אליה ישראלים ותירים . חוף הרחצה של העיר משתרע על פני 14 קילומטרים והטילת שלארכו מגיעה עד יפו העתיקה . בתל - אביב - יפו גנים רבים . רחב הידים שבהם הוא פרק הירקון , על מדשאותיו , חרשותיו והגן הטרופי שבו , וחלקו המשמש לשיט . אצ"ל ארץ - ישראל - היסטוריה ברנר , יוסף חיים הגנה העפלה הרצל , בנימין זאב יפו ירקון מלחנות העולם הראשונה מנדט עליות לארץ ערבים . מרכז סוזןדלל בשכונת נווה צדק בתל - אביב משמש במה לרקדנים , שחקנים וזמרים . כיכר דיזנגוף - הנקראת על שמה של צינה דיזנגוף , רעיית ראש העיר הראשון של תל - אביב .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר