שפיצברגן

עמוד:78

היחיד שנתן לראותו כסבת עצמו . ל " אלוהים " זה שהוא אינסופי ונצחי יש גם אינסוף תארים , אך אנו מסגלים להכיר רק שנים מהם : ההתפשטות - החמר , הגוף - והמחשבה - הרוח , הנפש . כל מה שיש בעולם , על כל רבוי עצמיו ותופעותיו , הוא חלק מן ה " אלוהים " ואין שום דבר בעולם שהוא מחוץ ל " אלוהים". כלומר , " אלוהים " זה שהוא סבת עצמו הוא גם הסבה לכל התופעות . אפשר להביט על העולם כעל שרשרת של סבות ותוצאות שאין בה כל מקריות . אם אין בעולם מקריות אין בו גם חפש אמתי , וחפש הרצון שאנו מיחסים לעצמנו הוא אשליה . האשר העליון שאדם יכול לשאף אליו הוא " אהבת אלוהים המשכלת". על ידי כך האדם לוקח חלק בשלמותו של אלוהים . את עקר תורתו הרצה שפינוזה בספרו " אתיקה"( תורת המדות ) , שכתב על פי מבנה האפיני לספרי גאומטריה : ההקדמה היא הגדרות , אחר כך אקסיומות ( הנחות שאי - אפשר ואין להוכיחן ) , ולבסוף משפטים שעליהם נבנים משפטים נוספים . בשנות חייו האחרונות דחה שפינוזה הצעה לשמש כפרופסור באוניברסיטת הידלברג שבגרמניה , מחשש פן יגבל חפש הבטוי שלו . הוא מת בגיל ארבעים וחמש משחפת . אחרי מותו פרסמו עוד כמה חבורים שהותיר בכתב - יד . כן ראו אור חלופי המכתבים שלו . ספריו החשובים תרגמו לעברית . אבן עזרא , אברהם דקרט , , רנה פילוסופיה שפיפון הגדול בצפעוניים המדבריים בישראל . זהו נחש עבה וקצר זנב , שארכו עד 90 סנטימטר . צבעו צהבהב או כתם עם כתמים חומים ומתאים לצבע הסביבה שבה הוא חי . ראשו מכסה בקשקשים קטנות , כמקבל אצל הצפעוניים , ומעל כל אחת מעיניו מצויה קרן קטנה הבנויה קשקשים . השפיפון הוא נחש ארסי ונזכר גם במקרא : " שפיפון עלי ארח הנושך עקבי סוס ויפל רוכבו אחור " ( בראשית מט יז ) . הארס שלו פוגע בכלי הדם ובעצבים והוא כנראה מסכן לאדם , אף שלא ידוע על מקרי מות שנגרמו עקב הכשתו . בעבר קראו גם לשני מיני העכן בשם שפיפון , אך כיום נוהגים להבדיל ביניהם , מכיון שהעכנים הם בני סוג אחר . ארח חיים , מזון ורביה השפיפון חי בנגב ובערבה . הוא מצוי גם בערב , בעיראק , בירדן ובסיני . בארץ הוא מצוי באזורים חוליים סלעיים ובעקר בין שיחים באפיקי ואדיות הנגב . השפיפון רובץ בשעות היום בצל שיח ויוצא בלילה , ובאביב גם ביום , לטרף את טרפו : מכרסמים ועופות , ולעתים אף פגרים קטנים . השפיפונים הצעירים אוכלים בעקר לטאות שהם צדים ובולעים בשלמות . כאשר מופיע אויב , השפיפון נושף אויר מראותיו , כמו הצפע , ונשיפה זו היא שהקנתה לו את שמו . פעלת הנשיפה מביאה לבזבוז מים , שכן באויר הננשף מצויים אדי מים רבים . רב נחשי המדבר משיגים את קולות הנשיפה והאיום שלהם על ידי שפשוף קשקשים בעלות בליטות . כך נוהגים בארצנו האפעה והעכן , החוסכים בדרך זו מים חיוניים . אולם השפיפון משיג מים ממזונו , ובדרך כלל אינו נזקק לכמות מים נוספת . רק בתנאי יבש או רעב קיצוניים הוא שותה מים , אם אלה מזדמנים בדרכו . בקיץ מטילה נקבת השפיפון 1 ו - 20 ביצים מארכות , שקלפתן דומה לקלף , וטומנת אותן בחול לח מתחת לשיח . כעבר חדש מגיחים מהן הצעירים , שהם עצמאיים מעת בקיעתם . אין כל דגירה על הביצים או טפול בצאצאים . אפעה מגון נחשים צפעוניים שפיצברגן קבוצת איים בצפון אוקינוס הקרח הצפוני , נקדתם הצפונית ביותר מרחקת רק כ - 1,000 קילומטר מן הקטב הצפוני . מספר תושביהם כ - 3,000 , מהם כשני שלישים רוסים והשאר נורוגים . קבוצת איי שפיצברגן היא חלק הארי ( 61,230 מתוך 62,050 קילומטרים רבועים ) מאיי סולבר השיכים לנורוגיה . האיים הרריים ברבם . פסגתם ( ו7 7 , ו מטר ) בוסטשפיצברגן , הגדול באיים , ששטחו כ - 39,000 קילומטרים רבועים , שהם כ - 60 אחוז מכל הקבוצה . אדמת האיים קפואה חלק נכר מחדשי השנה , ובים סביב להם וביניהם צפים קרחונים רבים , המסכנים את השיט . חוץ מבחדשים אחדים בקיץ , מונע הקרח את הגישה לאיים . הטמפרטורה הממצעת בחדש יולי היא שש מעלות ; בחרף כבר נמדדו טמפרטורות של 40 מעלות מתחת לאפס . הצומח מרכב רק מטחבים וחזזיות . באיים משוטטים דבים לבנים , ובמים סביבם שטים כלבי ים ולויתנים . האיים משמשים בסיס למשלחות מחקר לקטב . הישוב העקרי הוא לונגירביאן , ובו כ - 1,000 תושבים . האיים התגלו על ידי ספנים עוד ב - 1194 , אך לא נחקרו עד מסעם של ההולנדים וילם ברנץ ויעקב המסקרק בקיץ 1596 . תחלה שמשו האיים תחנה לדיגי לויתנים באזור , אך במאה ה - ו 9 התגלו בהם אוצרות פחם גדולים , ומדינות אחדות התחרו ביניהן על הזכות לנצלם . ב - 1920 נקבע בהסכם שהרבונות על האיים תהיה של נורוגיה ואלו זכיות כריה ינתנו לכמה מדינות . כיום כורות ומיצאות פחם מן האיים רוסיה ונורוגיה . לויתן נורוגיה פחם קטב שפירא , צבי הרמן מנהיג ציוני , שיזם את הקמת הקרן הקימת לישראל והעלה את הרעיון להקים אוניברסיטה עברית בארץ - ישראל . חי בשנים ר 840 - 1898 . צבי הרמן נולד בליטא , למד בישיבה ובגיל עשרים וארבע התמנה רב בקהלה קטנה . אחרי כן הוא נסע למערב אירופה ורכש שם השכלה חלונית רחבה . לימים היה שפירא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת הידלברג שבגרמניה . הוא היה מן הראשונים שהצטרפו לתנועת " חובבי ציון", ובשנות ה - 80 של המאה ה - 19 פרסם בעתון " המליץ " שפיפון זוחל על הקרקע . אזהרה מארסו של השפיפון , הגדול במשפחת הצפעוניים המדבריים הגדלים בארצנו , מופיעה כבר בתנ"ך .

קודם  |  הבא