שחף

עמוד:13

המזבלות הקרובות לשדות התעופה לאזורים מרחקים מהם . ביולוגיה - טקסונומיה חופמאים נדידת בעלי - חיים עופות שחפת מחלה קשה הנגרמת על ידי חידק הנקרא מיקובקטריום טוברקולוזיס , שגלה רוברט קוך . השחפת עלולה לפגע בכל איברי הגוף : בראות , בכליות , בכבד , במערכת העכול , במח , במערכת המין ועוד . בדרך כלל השחפת מתחילה בפגיעה בראות . החידק החודר לראות יוצר שם מוקד ראשוני , עם פגיעה בבלוטת הלימפה המקומית . מוקד ראשוני זה יכול להיות שלב ראשון בשחפת כללית , אך בשלב זה המחלה עשויה גם להעצר ואז האדם זוכה לחסון טבעי נגד המחלה . אם המחלה ממשיכה להתקדם , מופיעים בה שלבים שבהם נגרם נזק כללי לראות , פריצת חידקי שחפת לדם , ולבסוף נזקים דלקתיים באיברים הפנימיים . הנפגעים ביותר הם בדרך כלל ילדים ומבגרים הסובלים מתת - תזונה , החיים באזורים שבהם התברואה ירודה , ואלה שמערכת החסון שלהם חלשה . שחפת היא מחלה כרונית , כלומר מחלה ממשכת המתקדמת באטיות . היא יוצרת ברקמות מוקדים דלקתיים גדולים , אשר במרכזם עלול להופיע נמק . אם הדלקת השחפתית פוגעת בכלי דם , בראות למשל , יפלט החולה כיח דמי . אבחון , חסון ורפוי אפשר לחסן נגד מחלת השחפת על ידי מתן תרכיב בק " ג . תרכיב זה מכיל זן חידקי חלש , והוא נקרא על - שם מדענים צרפתים " בצילוס קלמט גרן " . בישראל קבלו בעבר את תרכיב הבק " ג כל הילדים בשבוע הראשון אחרי הלדה . אך בגלל הירידה במספר החולים בארץ ובעולם הפסק חסון זה . בשנות ה - 90 , עקב העליה הגדולה ממדינות חבר העמים ומאתיופיה , יש עליה בשעור מחלת השחפת בישראל ויש השוקלים לשוב ולחסן את האכלוסיה . אדם שחסן נגד שחפת - אם על ידי תרכיב ואם על ידי חסון טבעי - או אדם שחלה בשחפת יהיה מבחן ה " מנטו " שלו חיובי . במבחן זה מזריקים לעור חלבונים של חידק השחפת , ואם לאדם היה מגע כלשהו עם החידק , יופיע אחרי יומים כתם אדם באזור הזריקה . מבחן המנטו הוא שלילי אצל בני אדם שמעולם לא באו במגע עם המחלה . הטפול בחולי שחפת נעשה היום בעקר על ידי כמה תרופות : ריפאמפין , אתמבוטול , סטרפטומיצין , איזוניאזיד ופא " ס ( חמצה פראמינו סליצילית ) . בעבר היתה זו מחלה כמעט חשוכת מרפא ורבים מתו בה . מרפאות מיחדות לחולי שחפת הוקמו באזורי הרים , שאוירם היבש יותר מקל על החולים . עם פתוח התרופות החדישות ירדה מאוד שכיחות המחלה . לימפה חסון קוך , רוברט ראות רקמות שחר , דוד סופר ישראלי . כתב רומנים וספורים על דמיות וארועים בירושלים - עיר שאוירת קדש וסוד משלבים בה במעשי חלין וחיי יום - יום . גבוריו הם בעלי עשר פנימי רב ונטיות מיסטיות , מסתוריות . חי בשנים 1926 - 1997 . דוד שחר נולד בירושלים ב - 1926 , ועיר זו תופסת מקום מרכזי ביצירתו . הוא בן הדור החמישי במשפחתו החי בארץ - ישראל . שחר נלחם במלחמת העצמאות על הגנת ירושלים . אחר כך הוא למד פסיכולוגיה וספרות באוניברסיטה העברית ועסק בהוראה , בעריכה ובתרגום . נפשות קסומות בין קדש לחל כבר בספרו הראשון של שחר - קבץ ספורים הנקרא " על החלומות " ( 1956 ) וברומן שהתפרסם אחריו , " ירח הדבש והזהב " ( 1959 ) , נכרים מאפיני הכתיבה שלו - דמיון רב , הומור ושובבות יחד עם נטיה למפלא . הרצף הסוחף של משפטיו הארכים ושיטת האסוציאציה , שבה משתמש שחר , מזכירים את דרך כתיבתו של הסופר הצרפתי מרסל פרוסט . הקבלה , תורת הסוד היהודית , ובעקר תורת האר " י הקדוש , הוא רבי יצחק לוריא , נמצאת ברקע יצירתו הגדולה של שחר - סדרת הרומנים " היכל הכלים השבורים " , המכנה " לוריאן " . הסדרה כוללת שבעה ספרים : " היכל הכלים השבורים " ( 1969 ) , " קיץ בדרך הנביאים " ( 1969 ) , " המסע לאור כשדים " ( 1971 ) י " יום הרוזנת " ( 1976 ) , " נינגל " ( 1983 ) , " יום הרפאים " ( 1986 ) , " חלום ליל תמוז " ( 7988 ) ו " לילות לוטציה " ( 1991 ) . עלילת הרומנים האלה מבססת על עמות בין העבר להווה בעיר ירושלים , ההופכת משל וסמל שאינם תלויים במקום ובזמן . היא חייוקי השחפת , בתמונה ) מפיצים את מחלת השחפת דרך האוויר שאנו נושמים . במשך שנים רבות היתה השחפת אחת הקטלניות שבמתלות . כיום ישנן דרכים להתגבר על המחלה ומספר החולים בה ירד . יכולתו הסיפורית עתירת הדמיון וההומור של דוד שחר באה לידי ביטוי בעיצוב הדמויות המיוחדות שאכלסו את ירושלים , באווירת המסתורין והקודש שבה , ובתיאור הווי החיים בארץ - ישראל בתקופת המנדט .

קודם  |  הבא