קוראה

עמוד:190

כלכלת הדרום ונסתה להביא , בסיוע האו"ם , לידי אחודה של קוראה על ידי עריכת בחירות חפשיות . אבל הבחירות התקימו רק בדרום . באוגוסט 1948 הסתים השלטון הצבאי של ארצות - הברית והוקמה רפובליקת דרום - קוראה בנשיאותו של סינגמן רי . אחר יציאתם של אחרוני חילי ארצות - הברית , ביוני 1949 , החלו תקריות גבול עם הצפון , וביוני 1950 פלשו כחות מצפון - קוראה לדרומה . ביזמת ארצות - הברית הקים האו"ם כח לעזרת דרום - קוראה , שהיה מרכב מחיליהן של 16 מדינות , אך למעשה היה צבא אמריקני , בפקודו של הגנרל האמריקני דגלס מקארתור . המלחמה ידעה תהפוכות רבות . תחלה כבש מקארתור את בירת הצפון , פיונגינג , אבל היוצרות התהפכו , כאשר נחלצה סין לעזרת הצפון בנובמבר 1950 , וכחות סיניים חצו את הנהר ילו , המפריד בין סין לקוראה , וכבשו את סאול , בירת הדרום , והחריבוה עד היסוד . אחר כך שוב התהפך הגלגל וכחות האו"ם שבו וכבשו את סאול . המלחמה הסתימה ב - 1953 בהסכם שביתת נשק . הגבול הקודם נשאר כשהיה , לארך קו הרחב 38 מעלות בקרוב ; אזור מפרז הוקם משני עבריו , וחילי או"ם הצבו בו . במלחמת קוראה נהרגו כמיליון חילים , בהם 30,000 מכחות האו"ם , וכמיליון אזרחים . גם לאחר מלחמת קוראה שררה מתיחות רבה ביותר בין שתי המדינות ותקריות גבול רבות ארעו ביניהן . אך לקראת סוף שנות ה - 80 חלה התמתנות מסימת בעוינות . בספטמבר 1991 התקבלו שתי המדינות לחברות באו"ם , דבר שאפשר את הגברת הלחץ הבין - לאמי על שתיהן , ובסוף אותה שנה נפגשו לראשונה ראשי הממשלה של שתי המדינות . עם זאת , הארץ נשארה מחלקת . דרום - קוראה כמעט כל מחציתה המזרחית של דרום - קוראה מכסה הרים לא גבוהים ( בדרך כלל פחות מ - 1,000 מטר ) , ומישור החוף לארך ים יפן צר מאוד , חוץ מבפנתו הדרומית - מזרחית . לא כן המחצית המערבית , שהיא בעקרה ארץ גבעות ומישורים . אקלימה של דרום - קוראה משפע מקרבת הים , המקיף אותה משלושה עברים . בזכותו הטמפרטורות בחרף אינן יורדות בדרך כלל מתחת לאפס ; הטמפרטורה הממצעת בקיץ היא 20 - 25 מעלות . המשקעים מרבים - יותר מ - 1,000 מילימטר ברב חלקי המדינה , חוץ מבצפון - מערבה . לפעמים פוקדות את הארץ סופות טיפון . למרות אפיה ההררי למחצה , דרום - קוראה היא אחת המדינות צפופות - האכלוסין ביותר בעולם - 450 נפש לקילומטר רבוע . טבעי שבמדינה צפופה שכזאת חיים שלושה רבעים מן התושבים בערים , ויש בה כמה וכמה כרכים ענקיים : הבירה סאול בצפון - מערב , אחת הערים הגדולות באסיה ובעולם ( 10.6 מיליון תושבים ) , עיר הנמל בוסן , מול יפן ( ארבעה מיליון ) , דגו בדרום ( 2.2 מיליון ) ואינצ'ון , נמלה של סאול ( 1.8 מיליון ) . שפת המדינה היא קוראנית , אך משכילים ואנשי עסקים רבים דוברים גם אנגלית ויפנית . דרום - קוראה היא רפובליקה נשיאותית . הנשיא הוא לא רק ראש המדינה , כמו בישראל , למשל , אלא גם הדמות המרכזית והקובעת בתחום הפוליטי . אמנם סמכיותיו מגבלות בפרלמנט רב - מפלגתי , אבל רק מאז חקת 1987 , שנחקקה בלחץ הפגנות סוערות של סטודנטים ופועלים , תרבותה של קוריאה הושפעה מאוד מתרבותה של סין שכנתה , ששלטה בה שנים רבות . רק במאה הרביעית לספירה , לאחר 500 שנות כיבוש , התנתקה קוריאה ממנה . בתמונה - ארמון שושלת יי , ששלטה בקוריאה לאחר גירושם של הסינים . מימין : חגיגות יום הולדת ססגוניות נערכות לכבוד בודהה בדרום - קוריאה . הבודהיזם , דתו של קונפציוס , והנצרות נפוצים בדרום - קוריאה , ואילו בשכנתה הקומוניסטית , צפון - קוראה , מרבית התושבים הם לא - מאמינים . משמאל : חלק מציור המתאר את הפלישה היפנית לקוריאה ב - 1592 . הפלישה היתה ראשיתו של תהליך שבסופו , בשנת סופו , סופחה קוריאה לשטחה של יפן . בתקופת שלטונם בקוריאה תרמו היפנים לפיתוח כלכלתה , אך דיכאו באכזריות כל ניסיון למרד .

קודם  |  הבא