צ'ילה

עמוד:55

ממזג , ים - תיכוני , עם גשמים בחרף בלבד , שורר במרכז הארץ ; מדרום לו משתרע אזור קריר וגשום , ואלו בקצה הדרומי האקלים סוער , קר , גשום ומשלג . התושבים כמעט מחצית מתושבי צ'ילה הם לבנים . רבם ממוצא ספרדי , אך יש בהם גם מעוט גרמני גדול של כ - 200,000 נפש . כמספר הזה יש מסטיזים ( בני תערבת של לבנים ואינדיאנים ) . כמספר הזה יש גם תושבים אינדיאנים בדרום . אלה הם התושבים המקוריים - שלחמו בעקשנות עשרות שנים נגד חדירת זרים לתחומם ונדחקו אל המורדות המערביים של הרי האנדים . 80 אחוזים מן התושבים קתולים . 70 אחוזים מן התושבים יושבים בעמק המרכזי , וכאן מצויות גם רב הערים הגדולות : הבירה סנטיגו ( 4.6 מיליוני תושבים ) ; עיר הנמל ולפראיסו , עיר הנפש הסמוכה ויניה דל מר , וקונספסיון , הנמצאת בדרום העמק ( כ - 300,000 תושבים כל אחת ) . במדבר אטקמה שוכנות הערים איקיקה ואריקה , שפרחו לפנים , כאשר שמשו מרכז לכרית הדשן החנקני באזור , " מלחת צ'ילה " , אלא שערכו של זה פחת במשך השנים ושתי הערים קפאו על שמריהן . בקצה הדרומי של החלק היבשתי של המדינה , לחוף מצר מגלן , נמצאת העיר פונטה ארנס . זמן - מה היא היתה העיר הדרומית בעולם , עד שנגזל ממנה תארה זה על ידי ישוב ארגנטיני דרומי יותר , כאשר זה קבל מעמד של עיר . אנשי צ'ילה יכולים להתנחם בכך שאותה עיר בארגנטינה אינה אלא עירה של 10,000 תושבים , ואלו העיר שלהם היא עיר ממש , ובה 135,000 תושבים . כלכלת צ'ילה מבססת בראש ובראשונה על מחצביה , ובראשם נחשת . צ'ילה מפיקה כ - 20 אחוז מתפוקת הנחשת העולמית , ועתודות הנחשת המשערות בהריה נאמדות בכחמישית מכלל העתודות בעולם . הנחשת היא גם מוצר היצוא העקרי של המדינה , אלא שמחיריה יורדים בהתמדה בשוק העולמי . מחצבים אחרים הם ברזל , אבץ , זהב , כסף וגפרית . התעשיה מבססת בעקר על עבוד מחצבים ( זקוק נחשת , תעשית פלדה ) , עץ ודגים . החקלאות מפרנסת כששית מן התושבים . מגדלים בצ'ילה תבואות , תפוחי אדמה , סלק סכר , פרות נשירים וענבי יין . צ'ילה מספקת את רב תצרכתה במזון וגם מיצאת עדפים של תוצרת חקלאית . הדיג הוא ענף חשוב , ובעשרות הנמלים הקטנים שלחופי המדינה יש מפעלים קטנים לעבוד שלל הדגה . צ'ילה היא מדינה מן הראשיות בעולם בשלל הדיג שלה , והיא מתחרה בתחום זה בשכנתה פרו . היסטוריה הכובש הספרדי דיגו דל אלמגרו , משתפיו של פרנסיסקו פיסרו בכבוש פרו , פלש לצ'ילה ב - 1535 , וספרדים התישבו בעמק המרכזי . כעבר שנה הוקמה העיר סנטיגו . התנחלותם של הספרדים היתה כרוכה במאבק קשה נגד האינדיאנים הילידים . אלה נדחקו מעט - מעט דרומה , מעבר לנהר ביו - ביו , אך הסכסוך נמשך עד לאמצע המאה ה - 19 . ב - 1817 וב - 1818 פרקו תושבי צ'ילה - רבם צאצאי המתישבים הספרדים הראשונים - את על ספרד מעליהם בהנהגת או'היגינס , בנו של אכר אירי שהגר לדרום אמריקה , ובסיועו של מן מרטין , גבורה הלאמי של ארגנטינה . במאה ה - 19 היה השלטון בארץ רפובליקני - ליברלי בדרך כלל , וצ'ילה - היא ואורוגוי - היו המדינות היחידות ביבשת ששרר בהן משטר דמוקרטי רצוף . אולם בשנות ה - 20 וה - 30 של המאה ה - 20 התחלפו לסרוגין שלטון חקי ודיקטטורות . רב האכרים היו חסרי אדמות ונאלצו לעבד כאריסים - ולאחר זמן כשכירים - אצל בעלי אחזות , שרכזו בידיהם את מרבית הקרקעות , ורק ב - 1964 הוחל בנקיטת צעדים לתקון המצב . גדולה עוד יותר היתה המרירות בקרב עובדי המכרות והתעשיה . על רקע זה עלתה לשלטון , בבחירות של 1970 , " חזית קבוצת צ'יליינים רוכבים על סוסיהם , כשמגבעת קש על ראשיהם ופונצ'ו , שכמייה צבעונית , מכסה את פלג גופם העליון . יותר ממחצית תושבי צ'ילה הם בני תערובת של ספרדים ואינדיאנים . הרוב הגדול של האוכלוסייה חן בערים שבבקעה המרכזית . הפיכות צבאיות אחדות אירעו בצ'ילה , שבעקבותיהן תפסו את השלטון דיקטטורים . המושלים החוקיים ניסו לשפר את מצבה הכלכלי הרעוע של המדינה , ולסייע לעניים הרבים שבה . בתמונה - אוניות מלחמה במלחמת אזרחים בצ'ילה .

קודם  |  הבא